אני חזרתי לפני כמה ימים מביקור מאוד מרגש במחנה רמה אוקראינה המנוהל על ידי מדרשת שכטר, עונה 31 של המחנה. הגעתי לשם יחד עם 125 ילדים, 36 אנשי צוות, ומשלחת של תורמים מן הארץ ומחו״ל.

בשבת בבוקר נתתי דבר תורה ורציתי לחלוק את דבר התורה אתכם. 

אני שאלתי את הילדים: “מאיפה אתם?” 16 ילדים הרימו יד ואמרו “חרקוב”, עוד 16 בערך ענו “קייב”, “ביילה צרקה״, אודסה” “צרניבסקי” ברדיצ’ב” ״אוזגורוד״, וכן הלאה. 

ואז אמרתי לילדים: אני נולדתי בארה”ב אבל במקור גם אני מאוקראינה. סבי, הרב מרדכי יעקב גולינקין ז״ל, נולד בחרסון בשנת 1884. אבי, הרב נח גולינקין ז״ל, נולד בז’יטומר בשנת 1913. לכן גם אני במובנים רבים יהודי אוקראיני.

אני רוצה לחלוק אתכם דבר אחד חשוב מסבי ודבר אחד חשוב מאבי. לגבי סבי, הוא פירסם בברדיצ’ב, בשנת 1913 את החוברת הזאת, ״דרשות הרי”ם,״ חוברת של דרשות שהוא נשא בז׳יטומיר בתחילת המאה ה-20. ושם הוא כותב בעמוד 22: “כדי לקוות ולחכות לגאולה נחוץ לנטוע על פעמי לבבם של הדור הצעיר אהבה לעמו ולדתו. נחוץ לחנכו ולהרגילו למנהגי עמו ולחבבם בעיניו. ולזאת נחוץ ללמדם בתחילה תולדות עמו ודברי ימיו. ולהראות בפניהם את כל אוצרות הסגולה הטמונים בקרבו של העם העברי וברוחו באהבה. אז בטח הדור הצעיר לא יבוש בצור מחצבתו ולא יבוזו כל מחמודיהם.״

כלומר, אם אנו רוצים שהצעירים יאהבו את היהדות וימשיכו את היהדות, אנו צריכים ללמד אותם את תולדות עם ישראל ואת כל האוצרות הנפלאים של העם היהודי. ולכן הלקח הראשון, מסבי, הוא חינוך יהודי, כמה זה חשוב וכמה זה הכרחי. 

והלקח השני קשור להפטרה של אותה שבת פרשת עקב, אחת משבע הפטרות הנחמה לאחר תשעה

באב.

ישעיהו מ”ט: “וַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי יְהֹוָ֑ה וַאדֹנָ֖י שְׁכֵחָֽנִי׃ הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃ …..שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ”.” 

ובסוף ההפטרה: “כִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כׇּל־חׇרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה”

ההפטרה הזו מתחברת באופן נאה לסיפור על אבי ז”ל. במאי 1951 הוא היה רב באיזור וושיטנגטון בארה”ב. הוא שמע מהשגרירות הישראלית שעומדים למכור Israel Bonds, איגרות חוב של מדינת ישראל והוא בסופו של דבר קנה את הבונד הראשון. הוא קנה את זה לכבוד יום הולדתו הראשון של בן-דודי מאיר וכך הוא כתב לבן דודי ביידיש. אני מתרגם לעברית:

״מחר אתה תקבל את ה-Bond הראשון מישראל שעליה חלמנו כל השנים. היום הוא היום הראשון שאיגרות החוב של מדינת ישראל תימכרנה ברחבי העולם ואתה תהיה בין הראשונים שתקבל Bond קדוש מארץ הקודש. וזה יחבר את החיים הצעירים שלך עם החלום המתגשם של עשרות דורות של העם היהודי.״

ולכן אנו לומדים מההפטרה ומאבי ז״ל את החשיבות של הציונות.

בסיכום, למדנו מסבי, הרב מרדכי יעקב גוליניקן מחרסון את החשיבות של חינוך יהודי

ולמדנו מאבי, הרב נח גולינקין מז׳יטומיר את החשיבות של הציונות.

אני מקווה שבשנים הבאות תמשיכו ללמוד את הדברים האלה גם במחנה רמה אוקראינה וגם בסניפים של מדרשת שכטר ברחבי אוקראינה.

שבת שלום משכטר