הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

עשר תשובות/תגובות הלכתיות למשבר הקורונה

עשה לך רב, שנה 6, מספר 5, ניסן תש"ף

מאז 4 במרץ 2020 נשאלתי שאלות הלכתיות רבות על המשבר הנוכחי על ידי יהודים הגרים בישראל, בארה"ב, בצרפת, בארגנטינה, בצ'ילה ובאוקראינה. חלק מהשאלות נשאלו פעמים רבות. עניתי לשאלות בשעת קבלתן. בחלק מהמקרים הפניתי לתשובות קיימות או לאתרי אינטרנט; בחמישה מקרים כתבתי תשובות בעברית או באנגלית. אספתי להלן עשר מתשובות אלו. הן נכתבו בצורה טלגרפית בגלל ההיקף, התדירות והדחיפות של השאלות; וכתוצאה מן המשבר רק יכולתי להגיע לספרייתי במכון שכטר לסירוגין. רשמתי את כל השאלות בהתחלה לפי סדר השלחן ערוך, כדי שהקוראים יוכלו לדלג לנושא הדחוף ביותר עבורם.

אני רוצה להודות לרבנים פיל שיים, אבי נוביס־דויטש, אירנה גריצבסקיה, דוד אריאס ויהושע הלר וכן לד"ר פארי סינקלר ששלחו לי חלק מן התשובות העכשוויות הקשורות לחלק מן הנושאים או ששוחחו איתי על הנושאים הנידונים כאן.

אני תקווה ותפילה שהמגיפה הנוכחית תסתיים בקרוב כדי שנוכל לקיים מה שכתוב בהגדה: "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו". דוד גולינקין


השאלות:

  1. מניינים וירטואליים בימי חול (אורח חיים נ"ה:כ'; צ':ט')
  2. מניינים וירטואליים בשבת או מיד לפני שבת ולאחריה (אורח חיים רס"א:ד')
  3. מכירת חמץ באמצעות פקס, טלפון או אינטרנט (אורח חיים תמ"ח:ג')
  4. עריכת סדר מקוון (אורח חיים תצ"ה, תצ"ו, תק"ב, תקי"א, תקי"ד)
  5. עריכת סדר השנה ב"פסח שני" (לא בשלחן ערוך)
  6. שמיעת המגילה באמצעות רדיו, טלוויזיה, טלפון או אינטרנט (אורח חיים תקפ"ז:א')
  7. טבילה במקווה (יורה דעה קפ"ג ואילך, קצ"ה, קצ"ח, ר"א)
  8. עריכת טקס פדיון הבן לבן בכור ביום ה־31 (יורה דעה ש"ה)
  9. ביצוע "טהרה" ליהודי שנפטר (יו"ד שנ"ב:ד' ברמ"א)
  10. "שבעה" בשעת הסגר (יו"ד שע"ד:י"א ברמ"א)

1. מניינים וירטואליים בימי חול (אורח חיים נ"ה:כ'; צ':ט')

אני מסכים עם תשובתו של הרב אברם רייזנר שאושר על ידי ועד ההלכה של כנסת הרבנים בארה"ב בשנת 2001 (ראו באתר כנסת הרבנים תחת CJLS לאורח חיים נ"ה:ט"ו), שאם יש מניין פיזי של עשרה, אחרים יכולים להצטרף למניין הזה דרך האינטרנט. כמו כן, ניתן לומר קדיש יתום דרך האינטרנט אם אחד מן המשתתפים במניין הפיזי גם אומר קדיש. זה בהתאם לשלחן ערוך אורח חיים נ"ה:כ', ולסוגיות בתלמוד ולדברי בעלי התוספות שהובאו על ידי הרב רייזנר. יש לעיין בתשובתו של הרב רייזנר לפרטים חיוניים אחרים.

(לדיון מעניין בתשובתו של הרב רייזנר, ראו Rabbi Jason Rosenberg, “Worship in the Cloud” in: Rabbi Walter Jacob, ed., The Internet Revolution and Jewish Law, Pittsburgh, 2014, pp. 51-79.)

לאחרונה, כתב הרב יצחק יוסף תשובה (שטרם פורסמה) ביום כ"ח חשוון תשע"ז (נובמבר 2016), הקובע כי אדם המתגורר במקום מרוחק רשאי להצטרף למניין פיזי של עשרה דרך האינטרנט ולענות אמן ל"דברים שבקדושה", לדברים הדורשים מניין. הוא אומר שהוא מתבסס על מה שהוא כתב בילקוט יוסף (ימים נוראים, תשע"ז, סליחות, עמ' נ', הערה ט'). הוא מדגיש פעמיים ששמע מאביו הרב עובדיה יוסף ז"ל שמותר ליהודי השומע לסליחות בביתו דרך שידור ישיר לענות "אמן" וי"ג מידות. נראה כי שניהם לא התייחסו לשאלה האם מותר ליהודי המשתתף דרך האינטרנט לומר קדיש יתום בביתו.

תוך כדי המשבר הנוכחי פרסמה כנסת הרבנים בארה"ב “CJLS Guidance for Remote Minyanim in a time of COVID-19”. רוב חברי ועד ההלכה שם עדיין מסכימים עם תשובתו של הרב רייזנר משנת 2001.

אותו מכתב מציע אפשרות נוספת של מניין מקוון בו כל עשרת המשתתפים נמצאים בעשרה מקומות שונים, על סמך הבנתם את אורח חיים נ"ה:י"ד ועל תשובה שפורסמה בשנים האחרונות על ידי הרב יצחק זילברשטיין מבני ברק (יליד 1934) בחשוקי חמד לברכות כ"א ע"ב, עמ' קל"ה-קל"ז. אני לא השתכנעתי. אורח חיים נ"ה:י"ד מדבר על צירוף בן-אדם אחד – לא עשרה – למניין כשהוא מראה להם את פניו דרך חלון, בעוד שהרב זילברשטיין מדבר על עשרה יהודים העומדים באותו בית קברות שיכולים לראות ולשמוע אחד את השני.

המכתב מציע דעה שלישית, שמניין מקוון של עשרה יהודים בעשרה מקומות שונים מותר רק לאמירת קדיש יתום, מכיוון שהקדיש אינו מופיע ברשימת ה"דברים שבקדושה" במשנה מגילה ד':ג' (= דף כ"ג ע"ב בבבלי). (לכל המקורות על צמיחת המנהג של קדיש יתום במאה ה-12, עיינו בתשובתי “How long should a child recite the mourner’s kaddish for a parent?”, Responsa in a Moment, Vol. 3, Jerusalem, 2014, No. 21, שמופיע גם באתר www.schechter.edu). אני חושב שגישה זו מאוד בעייתית. כדי לאפשר לאנשים לומר קדיש יתום דרך האינטרנט, עלינו להוריד את הקדיש מקדושתו ולהגיד שזה לא ממש "דבר שבקדושה". זאת אומרת שכאשר יסתיים המשבר הנוכחי, אנשים יוכלו לומר שמכיוון שהקדיש אינו נמצא במשנה מגילה, מותר לנו לאמרו ללא מניין.

בדומה לכך, הרב בני לאו שאל את הרב אליעזר מלמד, פוסק ידוע של הציונות הדתית בארץ, כיצד להתנהל במהלך תפילת הזום. הרב מלמד השיב שזה לא "מנין לכל דבר המחייב דברים שבקדושה. אמירת קדיש יתום וקדיש דרבנן אינם כוללים ברכה לבטלה ולכן ההתקשרות האלקטרונית הזו יכולה להיחשב לה כמעין מניין". אינני יודע מהו "מעין מנין" ובוודאי אינני יכול להמליץ עליו.

לפיכך, אם מניין פיזי כבר אינו אפשרי בגלל הנגיף, יהודים יכולים להתאסף לתפילה קהילתית דרך האינטרנט ולדלג על ה"דברים שבקדושה" כגון קדיש, ברכו וקדושה. במקרה כזה, אבלים יכולים לומר אחת מן התפילות שחוברו עבור אבלים שאינם יכולים להצטרף למניין. ראו למשל “Prayer in Place of Mourner’s Kaddish” by Rabbis Jan Uhrbach and Ed Feld באתר של כנסת הרבנים.

 

2. מניינים וירטואליים בשבת או מיד לפני שבת ולאחריה (אורח חיים רס"א:ד')

פוסקים מתלבטים בשימוש בחשמל בשבת מאז שאדיסון המציא את נורת הליבון בשנת 1878. יש מאות תשובות ומאמרים בנידון. רוב הפוסקים סבורים שחשמל בשבת אסור מדאורייתא או מדרבנן. רבים בתנועה הקונסרבטיבית מסתמכים על תשובותיהם של ה- CJLS משנת 1950 (Proceedings of the Rabbinical Assembly 14 (1950), pp. 128-130, 165-171 = David Golinkin, ed., Proceedings of the CJLS 1927-1970, Jerusalem, 1997, pp. 1125-1127, 1162-1168) המתיר הדלקת אור חשמלי בשבת. מי שמקבל גישה זו עשוי לאפשר תפילה או מניין באינטרנט כמתואר לעיל גם בשבת. אני לא משתכנע מן הגישה הזאת. מלבד הסיבות הרבות לאיסור השימוש בחשמל בשבת מדאורייתא או מדרבנן כאחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, אני מתנגד לשימוש בחשמל בשבת מסיבות מטא-הלכתיות. כפי שהסביר הרב דני נווינס בתשובתו על חשמל בשבת (עבור ועד ההלכה בארה"ב בשנת 2012; ראו באתר הנ"ל של ה-CJLS), חשמל הוא הדרך העיקרית בה אנו שולטים בכל בעולם המודרני, החל מאורות, מחשבים, טלפונים, ואייפונים וכלה במכונות כבדות. לדעתי השימוש בחשמל בשבת הוא האנטיתזה של "הארמון בזמן" שתיאר פרופ' השל בספרו הקלאסי "השבת".

למי שמסכים איתי שהשימוש בחשמל אסור בשבת, אני ממליץ על מה שעושים כעת בבתי כנסת רבים בארץ ובתפוצות. המתפללים מתכנסים דרך זום כ 45-30 דקות לפני הדלקת נרות לתפילת מנחה ללא קדיש או קדושה, ואחריה קבלת שבת בלי תפילת מעריב. קבלת שבת, המורכבת מפרקי תהילים ו"לכה דודי", היא מנהג יפהפה שפותח על ידי מקובלי צפת במאה ה-16. מכיוון שמדובר במנהג ולא בהלכה, אין הוא מחייב מניין.

לאחר קבלת שבת, מכבים את המחשבים וכל אחד מתפלל מעריב בביתו. עבור מי שמדליק נרות, "כיון שהדליק נר של שבת, חל עליו שבת" (אורח חיים רס"ג:י'). למי שאינו מדליק נרות, ישנן שלוש דעות לגבי מועד כניסת השבת (ראו שם; אורח חיים רס"א:ד עם המשנה ברורה; יחד עם מה שכתבתי בספרי עשה לך רב: שאלות ותשובות, ירושלים, 2019, עמ' 102, הערה 8): ב"ברכו", ב"מזמור שיר ליום השבת", או ב"לכה דודי". ולכן, ניתן לעצור את ועידת הזום באחת משלוש הנקודות הללו. כמו כן, ניתן להיפגש לאחר השבת למעריב והבדלה. לאחר צאת הכוכבים אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואז מותר להשתמש בחשמל ולהתחבר למפגש מקוון למעריב (בלי ברכו וקדיש) והבדלה. 

 

3. מכירת חמץ באמצעות פקס, טלפון או אינטרנט (אורח חיים תמ"ח:ג')

מותר למכור חמץ באמצעות פקס, טלפון או אינטרנט ללא שום חשש. וכך אני כותב כל שנה במכתבי לרבנים וקהילות מסורתיות בארץ החל משנת תשנ"ז:

מותר למכור את החמץ בטלפון, בפקס או בדואר אלקטרוני על סמך כף החיים לאורח חיים תמ"ח סעיף נ"א המפנה למגן אברהם ופוסקים רבים שקבעו שמותר למכור את החמץ "בכל דבר שנהגו הסוחרים לקנות בו". אותם פוסקים מפנים לחושן משפט ר"א:ב' הקובע שמותר למכור באופן כללי "בכל דבר שנהגו התגרים לקנות בו". אכן, הרב גדליה פלדר, יסודי ישורון, חלק ו', עמ' 299 פסק שמותר למכור חמץ דרך הטלפון מאותה סיבה.

 

4. עריכת סדר מקוון (אורח חיים תצ"ה, תצ"ו, תק"ב, תקי"א, תקי"ד)

מבחינתי זהו הנושא המסובך ביותר. מצד אחד, יש מצוות עשה של "ושמחת בחגך" (דברים ט"ז:י"ד; פסחים ק"ט ע"א; רמב"ם, הלכות יום טוב ו':י"ז; ספר החינוך תמ"ח). השנה, הרבה רווקים ו/או קשישים יצטרכו לערוך את הסדר לבד מבלי להשתתף בסדר המשפחתי הגדול הרגיל. אחרים מעולם לא ניהלו סדר בעצמם ואינם יודעים מה לעשות, או שהם עשויים להחליט לא לערוך סדר בכלל. מצב זה יכול לגרום לאנשים להיות מדוכאים אפילו יותר ממה שהם מדוכאים מהמצב הכללי.

מצד שני, ישנן שתי בעיות הלכתיות עיקריות הקשורות לשימוש בזום, סקייפ, פייסבוק וכדומה ביום טוב. (להלן אשתמש במונח "זום" כמונח גנרי לצורך הקיצור.)
א. הנוהג המקובל בקרב רוב היהודים שומרי המצוות בעולם זה דורות רבים הוא שאין משתמשים בחשמל ביום טוב בדיוק כמו בשבת.
ב. אם מקלידים למחשב מילים או מספרים תוך כדי שימוש בזום, ייתכן שעוברים על האיסור של כתיבה, איסור הזהה בשבת וביום טוב.

לאחר התייעצות עם מספר רבנים והתלבטויות רבות, אני ממליץ על הדברים הבאים על פי סדר עדיפות הלכתית. ההצעה הראשונה מתאימה גם לשנים הבאות. ההצעות האחרות מיועדות אך ורק לשנה הזאת מכיוון שמדובר ב"שעת חדחק", מצב חירום שלא התרחש בקנה מידה עולמי כזה מאז מגפת שפעת החזירים בשנים 2010–2009 ומגפת השפעת הספרדית לפני מאה שנה.

ההצעה הראשונה היא לערוך התכנסויות של משפחות או קהילות באמצעות זום לפני שקיעה במהלכן המשתתפים במקומות שונים יכולים לשיר/לקרוא את החלקים העיקריים של "מגיד" ולשיר את "נרצה" שבדרך כלל שרים בסוף הסדר. החלקים העיקריים של מגיד אותם ניתן לקרוא/לשיר בזום הם:

מה נשתנה
עבדים היינו
מעשה בחמישה חכמים שהיו מסובין בבני ברק
ארבעת הבנים
מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו
והיא שעמדה
עשר המכות
דיינו
רבן גמליאל: פסח, מצה ומרור
בכל דור ודור
לפיכך.

מפגש זה יכול לשמש גם כהזדמנות לחזור על מה שצריכים לעשות בליל הסדר. לאחר כיבוי המחשבים לפני שקיעה, כל משפחה או יחיד יערוך סדר רגיל הכולל את כל האמור לעיל. אין כאן חשש של "ברכה לבטלה" מכיוון שהקטעים הרשומים לעיל אינם מכילים ברכות.

אין צורך לחזור על "נרצה" בסוף הסדר מכיוון שהשירים האלה אינם חובה ונוספו להגדה רק בימי הביניים.

הצעה זאת, לא זו בלבד שהיא מותרת, אלא שהיא דומה למנהג הימי-ביניימי לקרוא או ללמוד את ההגדה בשבת הגדול (אורח חיים ת"ל) או למנהג המודרני של "סדר לדוגמא" כדרך להתכונן לסדר.

אם אנשים רוצים להשתמש בזום ביום טוב עצמו, הם יכולים לעשות אחד מן הדברים הבאים על פי סדר העדיפות הרשום להלן. יש להדגיש שאסור להקליט את הסדר שכן הקלטה כזו עשויה להיחשב כ"כתיבה":
א. לסדר שלא-יהודי ינהל את שיחת הזום ביום טוב. זה עשוי לעבוד טוב אם ההורים הקשישים נמצאים בדיור מוגן או אם יש להם מטפל לא-יהודי שגר איתם. זה נקרא "שבות דשבות במקום מצוה לא גזרו" (אורח חיים ש"ז:ה' ועוד), כלומר, מותר לבקש מלא-יהודי לעשות איסור דרבנן בשבת/יום טוב.
ב. בתפוצות, עדיף לעשות את הסדר בזום בלילה השני – "יום טוב שני של גלויות" – ולהתחיל לפחות 18 דקות לאחר שקיעה. זה עדיף מכיוון שמותר לעשות כמה איסורים דרבנן ביום טוב שני של גלויות (אורח חיים תצ"ו:ב').
ג. להפעיל את הזום לפני יום טוב ולתת לו לרוץ, או לסדר שהוא ייכבה אוטומטית לאחר הסדר. עדיף להציב מכשול פיזי כלשהו לפני כל הכפתורים כתזכורת לא לגעת בכפתורים (ראו יורה דעה פ"ח:ב' לפסיקה דומה).

הבעיה עם ההצעה האחרונה היא שזום וכדומה דורשים לעתים תכופות התערבות אנושית. אז אם אדם מתוך הרגל מכוון את המחשב או מקליד כמה אותיות ומספרים שמא יש בכך עבירה על איסורי החשמל והכתיבה ביום טוב?

בקשר לחשמל, הנוהג המקובל כיום הוא שאסור להדליק אור חשמלי ביום טוב, אבל יש לא מעט פוסקים חשובים שקבעו שלמרות שאסור להדליק אור חשמלי בשבת, מותר להדליק אור חשמלי ביום טוב (אך רובם פסקו שאסור לכבות את האור). הסיבה לכך היא שמותר להעביר אש ולבשל ביום טוב מכיוון שמדובר ב"אוכל נפש" (שמות י"ב:ט"ז; אורח חיים תצ"ה) וכן "לעשות מדורה להתחמם כנגדה" (אורח חיים תקי"א:א'). הם אומרים שלחיצה על כפתור החשמל דומה להעברת אש לעומת הדלקת אש או שמדובר ב"גרמא" (פעולה עקיפה שגורמת למשהו לקרות) או שאפשר להעביר אש ביום טוב גם כשזה לא לצורך "אוכל נפש" או שמותר לעשות זאת בגלל "שיש בו משום שמחת יום טוב" ו"שיש בו הנאה ישירה לגוף" ביום טוב.

גישה זו לחשמל ביום טוב נחשבת בדרך כלל כ"קולא" (הקלה) של חכמי צפון אפריקה, אך למעשה זו הייתה גם דעתם של כמה פוסקים אשכנזיים מפורסמים: 

פוסקים אשכנזיים:

הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל "ערוך השלחן" (נובוגרודוק, נפטר 1908) הרב י.ל מימון, שרי המאה, חלק ו', עמ' 115-114;
הרב בנימין אריה הכהן ווייס (צ'רנוביץ, נפטר 1912) אבן יקרה, חלק ג', סימן קס"ח;
הרב צבי פסח פרנק (רבה הראשי של ירושלים, נפטר 1960) קול תורה תרצ"ד, חוברות א'-ב';
הרב אליעזר ולדינברג (דיין, ירושלים, נפטר 2006) ציץ אליעזר, חלק א', סימן כ', פרק ו', עמ' 118-116.

פוסקים ספרדיים וצפון אפריקאים:
הרב מאיר בן ציון חי עוזיאל (ה"ראשון לציון" הראשון של מדינת ישראל, ירושלים, נפטר 1953) משפטי עוזיאל, אורח חיים, סימן י"ט, פרק ג';
הרב רפאל אהרון בן שמעון (רבה הראשי של קהיר, נפטר 1928) מצור דבש, סימן י';
הרב דוד הכהן סקאלי (אורן, אלג'יריה, נפטר לאחר שנת 1936) קרית חנה דוד, חלק ב', סימן נ"ו;
הרב מסעוד הכהן (אלג'יריה, נפטר 1950) פרחי כהונה, אורח חיים, סימן ט"ז;
הרב יעקב משה טולידאנו (אב בית הדין של קהיר; רבה הראשי של אלכסנדריה ותל אביב, נפטר 1960) ים הגדול, סימן כ"ו;
הרב יוסף משאש (דיין במקנס; הרב הראשי לחיפה, נפטר 1974) מים חיים, חלק א', סימן צ"ד, עמ' פ"ח-צ';
הרב שלום משאש (רבה הראשי של קזבלנקה, מרוקו, ירושלים, נפטר 2003) סיכום בילקוט שמ"ש, עמ' 110.

באופן דומה, בעוד שפוסקים רבים אומרים שאסור לכתוב על מסך של מחשב בשבת או ביום טוב (ראו תשובתו הנ"ל של הרב דני נווינס בנושא החשמל בשבת, עמ' 36-32), אחרים אומרים שכתיבה על גבי מסך של מחשב היא לא "כתיבה" כי האותיות מורכבות מפיקסלים, הן אינן קבועות, איש אינו מתכוון להשאיר אותן על המסך וכו'. ראו סיכום אצל Rabbi Dr. Raphael Hulkower, Journal of Halacha and Contemporary Society LXV [Spring 2013], pp. 37-42).

במילים אחרות, אין לגעת במחשב ביום טוב, אבל אם מישהו נוגע, אפשר לסמוך על שתי הדעות המקלות הנ"ל בגלל שעת הדחק.

ספרות על השימוש בחשמל ביום טוב

החשמל בהלכה, חלק ב', ירושלים, תשמ"א
הרב עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק ב', אורח חיים, סימן כ"ו
— יחוה דעת, חלק א', סימן ל"ב
— חזון עובדיה: יום טוב, עמ' נ"ג;
הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף: מועדים, ירושלים, תשמ"ח, עמ' 469-468
הרב זכריה זרמתי, הוד יוסף חי, ירושלים, 2008, עמ' 158-150
מכתב מאת "אגוד חכמי המערב בארץ ישראל", חתום בידי 14 רבנים בולטים ממוצא צפון אפריקאי, ניסן תש"ף
מכתב מאת הרב שלמה בוחבוט, רבה הראשי של נפולי ודרום איטליה, ו' בניסן תש"ף
מכתב מאת הרב יהושע הלר באתר CJLS
מכתב מוועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל, ראש חודש ניסן תש"ף
Use of Audio/Video Technology on Yom Tov, Rabbis Aviva Richman and Ethan Tucker, Hadar, Pesah 5780

 

5. עריכת סדר השנה ב"פסח שני" (לא בשלחן ערוך)

מספר אנשים בארץ ובעולם הציעו שמכיוון שמשפחות לא יוכלו להתכנס השנה לליל הסדר במועד הרגיל בערב של ט"ו בניסן, נדחה את הסדר השנה עד ל"פסח שני" בי"ד באייר, מכיוון שיש לקוות שעד אז יסתיים המשבר.

"פסח שני" נוצר במדבר סיני – ראו במדבר ט':א'-י"ג. זה היה פתרון לאחר מעשה ל"אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם" או "בדרך רחוקה" ולא יכלו לעשות את קרבן הפסח במועדו.

מסופר בדברי הימים ב' פרק ל' שחזקיהו המלך החליט לעשות את הפסח בחודש השני מכיוון שהם לא הצליחו לקיים את הפסח בחודש ניסן. הם אספו עם רב בירושלים ושחטו את קרבן הפסח "בארבעה עשר לחודש השני". "ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלים את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה…" (פסוק כ"א).

ההלכות הבסיסיות של חז"ל לגבי פסח שני מופיעות במשנה פסחים ט':א'-ג'. (ראו סיכום טוב של מקורות חז"ל אצל יוסף תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים, 1995, עמ' 99-95.) ברם, איננו יודעים אם הלכות החכמים אכן התקיימו בתקופת בית שני. לעתים קרובות, חז"ל אמרו מה שהם חושבים היה צריך לקרות בבית המקדש גם אם זה לא היה כך.

השריד היחיד של "פסח שני" לאחר חרבן בית שני הוא שאנו לא אומרים "תחנון" באותו יום, ואפילו המנהג הזעיר הזה אינו מופיע בשלחן ערוך (אורח חיים קל"א:ו'-ז').

אם מישהו היה רוצה לשמור על פסח שני השנה, הוא היה צריך:
א. לבנות את בית המקדש לפני פסח;
ב. לדאוג להיות טמא או "בדרך רחוקה" בערב פסח;
ג. להקריב קרבן פסח בירושלים בי"ד אייר;
ד. ובהתאם לדברי הימים ב', לשמור על פסח שני במשך שבעה ימים בחודש אייר.

במילים אחרות, פסח שני אינו רלוונטי למשבר הנוכחי שלנו.

 

6. שמיעת המגילה באמצעות רדיו, טלוויזיה, טלפון או אינטרנט (אורח חיים תקפ"ז:א')

פרסמתי את תשובתי בנידון לפני פורים. ראו באתר עמותות שכטר באנגלית ו"עשה לך רב" בעברית.

 

7. טבילה במקווה (יורה דעה קפ"ג ואילך, קצ"ה, קצ"ח, ר"א)

על פי דין תורה, כשהאישה נדה בני הזוג אינם יכולים לקיים יחסי מין עד שהאישה תטבול במקווה. מדרבנן, יש "הרחקות" — בני הזוג אינם יכולים לגעת זה בזו עד שהאישה הולכת למקווה (יורה דעה קצ"ה).

לרבנים ומדינות שונים היו תגובות שונות לנושא המקווה בהקשר של המשבר הנוכחי. בישראל משרד הבריאות לא סגר את המקוואות. הם אומרים שנשים צריכות לבצע את ההכנות בבית, לשמור מרחק של שני מטרים בין האישה לבלנית במקווה, להשתמש בכמות הכלור הרגילה, וחייבת להיות הפסקה של עשר דקות בין הנשים שמשתמשות במקווה. אסור לנשים בהסגר או הסובלות מהנגיף ללכת למקווה. חלק מהנשים והרופאים הדתיים בישראל פרסמו הצהרות נחרצות האומרות לנשים לא ללכת למקווה כעת בגלל פיקוח נפש.

בחוץ לארץ היו תגובות שונות. התבשרתי כי בשטרסבורג הרבנים סגרו את המקוואות ואילו בפריס בהתחלה הם לא עשו כך ולאחר מכן סגרו. בארגנטינה נראה כי הממשלה סגרה את המקוואות. בארה"ב, הרבנים בערים ספציפיות סגרו את המקוואות.

אישה עשויה גם לטבול בבגד רופף באגם, בנהר או בים אם הדבר אפשרי.

ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל הציע (ראש חודש ניסן תש"ף) שכאשר נשים לא יכולות ללכת למקווה בגלל המשבר הנוכחי, מותר לבני הזוג להקל ב"הרחקות" הנ"ל האוסרות נגיעה, חיבוק ונישוק.

ספרות

  1. האתר של "נשמת" המתעדכנת כל כמה ימים: yoatzot.org
  2. מכתב ממשרד הבריאות 19.3.20 באתר: health.gov.il
  3. דינה חלוץ, YNET, 24.3.20
  4. Josefin Dolsten, JTA, 20.3.20
  5. Rabbi Joshua Heller, “Mikvah Guidance”, CJLS Website, accessed April 3, 2020


8. עריכת טקס פדיון הבן לבן בכור ביום ה־31 (יורה דעה ש"ה)

שאלה מאת הרב אנדי סאקס: על פי ההלכה, חייבים לערוך את טקס פדיון הבן לאחר 30 יום, ביום ה-31 לחייו של הבן הבכור. האם מותר לדחות את הטקס עד שהמגיפה תעבור? או, לחילופין, האם אפשר לעשות פדיון הבן דרך סקייפ ולשלם לכהן דרך paypal או בהעברה בנקאית?

תשובה:
א. באופן כללי אסור לדחות את הטקס.
יורה דעה ש"ה:י"א על סמך הטור והרא"ש;
ערוך השלחן ש"ה:מ"ד;
הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים השלם, ה', עמ׳ 123;
הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, יורה דעה, חלק ב', סימן קי"ח;
Rabbi Eugene Cohen, Guide to Ritual Circumcision etc., New York, 1984, p. 88;
הרב עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק א', עמ׳ צ"ו; חלק ו', דף רכ"ד ע"א-ע"ב; דף ש"ס-שס"א.
(סיכום אצל ר יצחק יוסף, ילקוט יוסף, שובע שמחות, חלק ב, עמw שי"א-שי"ב).

הרב עובדיה, כדרכו בקודש, מסכם את רוב הדעות: יש הרבה פוסקים שאומרים שכל שעה ושעה שאתה דוחה את הטקס אתה עובר במצוות עשה; מאידך, יש הרבה פוסקים שאומרים שאסור להשהות את הטקס מכיוון ש"זריזין מקדימין למצוות" (פסחים ד' ע"א).

בדיעבד, אם הטקס לא נעשה במועדו, אפשר לפדות לאחר מכן (הרב משה פיינשטיין, שם; Rabbi Vernon Kurtz, Responsa 1991-2000, pp. 166-170 שנמצא גם באתר של ה-CJLS).

אכן, אם האב לא פדה את בנו, הוא פודה את עצמו כשיגדל – יורה דעה ש"ה:ט"ו.

ב. האם חייבים לערוך את הטקס בנוכחות מניין?
אין חובה לכנס מניין.
שו"ת רב נטרונאי גאון (סורא, בסביבות שנת 850), מהד׳ ברודי, כרך ב', סימן רע"ח, עמ׳ 417-418: צריכים רק את הכהן.
ר אברהם בן יצחק אב בית דין, נרבונא, נפטר 1179; ספר האשכול, מהד׳ אלבק, חלק א', עמ׳ 241: צריכים רק את הכהן; אם רוצה לכנס עשרה, הרשות בידו.
ר מנחם המאירי (פרובאנס, נפטר 1315), בית הבחירה לפסחים קכ"א ע״ב, מהד׳ קליין, עמ׳ רנ"ז: ״ואין סדר זה צריך עשרה אלא שלהידור מצוה נהגו בה עשרה.״
וכך פסקו בימינו: ילקוט יוסף, עמ׳ שט"ו; והרב כהן, עמ׳ 102-101.
כלומר, אפשר לעשות טקס צנוע של ההורים, התינוק, והכהן.

ג. האם חייבים לעשות סעודת מצוה?
יש מחלוקת, אבל לדעת כמה פוסקים חשובים הסעודה היא רשות.
שו״ת הרשב״א (ברצלונה, נפטר 1310) סימן קצ"ט מציג את הסעודה כרשות, אם האב רוצה.
המאירי הנ"ל כותב: ״ואבי הבן אם רצה לעשות סעודה הרי היא סעודת מצוה.״
הרמ"א (קרקוב, נפטר 1572) כותב ביורה דעה ש"ה:י': ״ויש שכתבו שנהגו לעשות סעודה בשעת הפדיון״.

מצד שני, פוסקים אחרים, בעיקר באשכנז, טענו שזאת סעודת מצוה (ראו סיכום אצל ילקוט יוסף, עמ׳ שמ"ב-שמ"ד).

אבל בוודאי בשעת הדחק אין חובה לעשות סעודה.

ד. האם מותר לערוך את הטקס בסקייפ ולהעביר את הכסף לכוהן דרך paypal וכדומה?

אסור לנהוג כך. פדיון הבן הוא לא עסקה מסחרית כגון מכירת חמץ, אלא טקס דתי. האב חייב לתת לכהן ביד חמישה סלעים בכסף או בשווה כסף.

לחישובים של כמות הכסף ראו:
יורה דעה ש"ה:א', ג';
הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת, חלק ד', סימן נ"ד;
ילקוט יוסף, עמ׳ רע"ט-רפ"ה;
הרב כהן, עמ׳ 95-91;
Journal of Halacha and Contemporary Society LXX, Fall 2015, pp. 81-97.

סיכום והלכה למעשה

ולכן, בנסיבות של היום במדינת ישראל חייבים באופן כללי לעשות את פדיון הבן ביום ה-31 בטקס צנוע של ההורים, התינוק והכהן. יש ללבוש כפפות ומסיכות. הטקס נמשך 10-5 דקות, פחות זמן מביקור במכולת או בסופרמרקט.

אם חס וחלילה ניכנס למצב של הסגר מוחלט, שאי אפשר לצאת מן הבית, אז פדיון הבן יצטרך להידחות עד יעבור זעם.

 

9. ביצוע "טהרה" ליהודי שנפטר (יו"ד שנ"ב:ד' ברמ"א) 

שאלה מאת הרב יוני שווקיס, צ'ילה: לנוכח מגפת הקורונה: האם מותר או חייבים לעשות "טהרה" עבור יהודי שנפטר?

תשובה: באופן כללי, ה"טהרה" היא מנהג (עיינו בתשובתי בשו"ת ועד ההלכה, כרך ה', עמ' 136-125, וכן באתר: Responsafortoday.com) וכידוע, פיקוח נפש דוחה את רוב המצוות שבתורה, כולל מנהג זה.

לכן, עליכם לבדוק:

א) מה אומרים שלטונות העיר/המדינה? אם הם אוסרים את הטהרה כעת מסיבות בריאותיות, אז זה אסור. בישראל, המדינה אינה מתירה טהרה למחלות מידבקות המועברות במגע או דרך האוויר, ודבר זה הוחלט עוד לפני משבר הקורונה (ראו חוזר משרד הבריאות 1/2019, 23 בינואר, 2019).

ב) מה אומרים הרופאים בצ'ילה?

ראוי לציין שגם בעבר היו מקרים שבהם הטהרה לא בוצעה בגלל מגפה. בשנת 1852 פסק הרב אליהו גוטמכר מגריידץ/גרץ שמכיוון שהיו כל כך הרבה מתים ממגפת הכולרה, מותר לחברי החברה קדישא להניח תכריכים סמליים מעל בגדי המתים מבלי לבצע טהרה (Rabbi Elie Fischer, “Rov in a Time of Cholera”, Jewish Review of Books, March 19, 2020).

אם השלטונות והרופאים מרשים לבצע טהרה, מותר לעשותה כדלהלן:

על המטהרים ללבוש: כפפות גומי; חלוק; מסכת פנים; ומשקפי מגן כדי להגן על העיניים.

עליהם לנקות את כל הציוד בצורה יסודית מאוד לאחר הטהרה.

עליהם לשטוף את הידיים היטב עם סבון ומים חמים במשך 20 שניות לפחות לאחר הורדת הכפפות.

כך פסק הרב שמחה רוט ז"ל בתשובתו "על עניין טהרה לחולי איידס" (שו"ת ועד ההלכה, כרך ה ', עמ' 142-137, וכן באתר Responsafortoday.com.

 

10. "שבעה" בשעת הסגר (יו"ד שע"ד:י"א ברמ"א)

שאלה מאת הרב ביל המילטון, ברוקליין, מסצ'וסטס: כיצד יושבים שבעה בשעת הסגר?

א. אבלות ביום הראשון דאורייתא ושאר ה"שבעה" דרבנן לפי רמב"ם, הלכות אבל א':א'. והשוו דעות דומות אצל הגאונים, הרי"ף והרמב"ן (ראו כסף משנה ורדב"ז על המקום).
ב. אפשר לשבת שבעה בלי מנין ולשמור על כל האיסורים: לשבת על הרצפה, לא להתרחץ, לא ללמוד תורה, לא לקיים יחסי מין וכו'.
ג. לגבי ניחום אבלים, אם השלטונות מרשים, אפשר לעשות תורנות, אחד אחד. אם לאו, מותר לנחם אבלים דרך הטלפון, זום וכדומה.
ד. לגבי מניין, זה תלוי בתנאים המקומיים:
– ניתן לקיים מנין בחצר או בחוץ עם הפרש של שני מטר בין המשתתפים;
– האבל יכול להצטרף למנין או לתפילה מקוונים כפי שהסברתי לעיל בסעיף מספר 1.
ה. ברם, יש משפט אחד בשלחן ערוך שלכאורה אומר שבשעת דבר/מגפה אין מתאבלים = לא יושבים שבעה. גיליתי עכשיו שמשפט זה מבוסס על גירסא לקויה של תשובה מסוימת.

הרמ"א כותב (יורה דעה שע"ד:י"א): "יש אומרים בשעת הדבר אין מתאבלין משום ביעתותא [=פחד] (תשובת מהרי"ל סימן ג') ושמעתי קצת נהגו כן". קשה להבין את המשפט הזה. הרמ"א אינו אומר שלא יושבים שבעה או שלא מנחמים אבלים בגלל הדבר; הוא אומר שאין מתאבלין! המשפט הזה אינו מופיע בשו"ת המהרי"ל סימן ג'.

הרמ"א כתב דבר דומה בדרכי משה ליורה דעה שע"ד, סעיף ו' (בטור השלם, עמ׳ רע"ח) אבל שם הוא מפנה לשו"ת המהרי"ל סימן נ'.

במהדורה החדשה של שו"ת מהרי"ל, מהדורת סץ, ירושלים, תש"ם, הסימן הנידון מופיע בסימן מ"א, סעיף א'. מכיוון שרבא אמר בבבא קמא ס' ע"ב שבשעת ריתחא [=דבר, מגפה] יש להישאר בבית ולסתום את החלונות, המהרי"ל (ר' יעקב מולין, נפטר 1423) ראה צורך להצדיק את העובדה שהרבה יהודים בימי הביניים לא נשארו בבית בשעת מגפה אלא ברחו מן העיר. לאחר הבאת כמה מקורות, הוא כותב:

דמהאי טעמא נמצא בתשובה שאין צריך להתאבל בעידן ריתחא, וכן נוהגים בארץ לומברדי"א [=צפון איטליה].

המהרי"ל הבין כנראה מן הגירסא שלפניו שאין צריך להתאבל בשעת הדבר – מכיוון שאתה רשאי או חייב לברוח. כשאתה בורח, אין לך פנאי או מקום לשבת שבעה בכלל.

ברם, הרב סץ מפנה בהערה לדברי המהרש"ל, ר' שלמה לוריא (קרקוב, נפטר 1573) בים של שלמה לבבא קמא, פרק ששי, סימן כ"ו מבלי להעיר כלום. אבל אותו מקור פותר את הקושי הנ"ל כי יש בו חמש מילים – המופיעות בסוגריים להלן – החסרות מן הציטוט אצל המהרי"ל:

ומהאי טעמא נמצא בתשובה שאין צריכים אבילים להתאבל [ולישב על הארץ בשינוי האויר] וכן נוהגין בארץ לומברדי"א.

כלומר, המחבר האנונימי של אותה תשובה לא אמר שהאבל אינו צריך להתאבל או צריך לברוח בשעת הדבר; הוא אמר שאבלים – אולי בשעת הדבר – אינם צריכים לשבת על הארץ מכיוון שהאוויר לא בריא. ולכן, התשובה הזאת איננה רלוונטית למשבר הנוכחי שלנו. הרופאים ומשרד הבריאות קבעו כמו רבא ולא כמו המהרי"ל – במגיפה הנוכחית יש לשבת בבית "ולסגור את החלונות". ולכן, אבלים חייבים לשמור על מנהגי האבלות בבית כרגיל כפי שהסברתי לעיל.

ויהי רצון שיקוים בנו במהרה הכתוב: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" (שמות ט"ו:כ"ו).

דוד גולינקין
ירושלים עיר הקודש
ח' בניסן תש"ף

הרב פרופ' דוד גולינקין הוא נשיא שוחרי עמותות שכטר - ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר, נשיא בדימוס של מכון שכטר למדעי היהדות ופרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר. פרופ' גולינקין הוא אחד מהוגי הדעות המובילים בתנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) ומחבר פורה, המבקש לקדם את הגישה היהודית בעידן המודרני בתוך הפרמטרים של ההלכה. הוא ייסד את המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר במטרה לפרסם ספרים העוסקים בהלכה שימושית. כמו כן, הוא המנהל של המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האישה בהלכה ותשובות וספרי הלכה שנכתבו בידי נשים. הודות לפעילותו הבלתי פוסקת בתחום ההלכה הוא נעשה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועה, שאף זכה לכבוד מצדם של חוקרים אורתודוקסיים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן