חג שמחת תורה, החותם את חגי תשרי, מציין את סיומו של מחזור הקריאה השנתי של התורה בפרשת וזאת הברכה, ואת ראשיתו של מחזור קריאה חדש בפרשת בראשית. לקראת החג אבקש להתבונן בציור קיר שצויר לפני כ־1800 שנים בבית כנסת בעיירה קטנה במזרח סוריה בשם דורה אירופוס. בציור מתואר איש צעיר ומזוקן, לבוש בטוגה רומית ונעול בסנדלים, המחזיק מגילה פתוחה וקורא ממנה. חוקרי תולדות האמנות התלבטו בשאלת זהותו של מנהיג זה, ואחת הדעות המקובלות במחקר היא שזהו עזרא הסופר, הקורא בספר התורה באזני העם.

אירוע זה מתואר בספר נחמיה פרק ח:

(א) וַיֵּאָסְפ֤וּ כָל־הָעָם֙ כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֔ד אֶל־הָ֣רְח֔וֹב אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמָּ֑יִם וַיֹּֽאמְרוּ֙ לְעֶזְרָ֣א הַסֹּפֵ֔ר לְהָבִ֗יא אֶת־סֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' אֶת־יִשְׂרָאֵֽל: (ב) וַיָּבִ֣יא עֶזְרָ֣א הַ֠כֹּהֵן אֶֽת־הַתּוֹרָ֞ה לִפְנֵ֤י הַקָּהָל֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה וְכֹ֖ל מֵבִ֣ין לִשְׁמֹ֑עַ בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי: (ג) וַיִּקְרָא־בוֹ֩ לִפְנֵ֨י הָרְח֜וֹב אֲשֶׁ֣ר׀ לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמַּ֗יִם מִן־הָאוֹר֙ עַד־מַחֲצִ֣ית הַיּ֔וֹם נֶ֛גֶד הָאֲנָשִׁ֥ים וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַמְּבִינִ֑ים וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה:

הימים הם ימי שיבת ציון. היהודים ששבים מגלות בבל מבקשים לבנות מחדש את חייהם הפיזיים והרוחניים ונרתמים למלאכת בניית בית המקדש, אך נתקלים בקשיים. זהותם הדתית רופפת: רבים מהם התבוללו באוכלוסייה המקומית, וידיעתם את התורה דלה. לנוכח מציאות זו הקהילו עזרא הסופר ונחמיה הפחה את העם בירושלים ועזרא קרא בפניהם מספר התורה. אירוע זה המסמל יותר מכל את חידוש הברית בין העם ואלוהיו החל בתאריך רב משמעות: א' בתשרי.

בציור ניתן לראות את הנביא מחזיק את המגילה הפרושה מולו ואף את סימני הכתב על גבי המגילה. תיאור אמנותי זה תואם במידה רבה את המסופר בספר נחמיה:

(ה) וַיִּפְתַּ֨ח עֶזְרָ֤א הַסֵּ֙פֶר֙ לְעֵינֵ֣י כָל־הָעָ֔ם כִּֽי־מֵעַ֥ל כָּל־הָעָ֖ם הָיָ֑ה וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל־הָעָֽם:

הטקס נמשך גם ביום המחרת, ב' בתשרי, וביום השני קראו בתורה על מצוות חג הסוכות, שכנראה נזנחה במשך תקופה ארוכה ונשכחה. בעקבות הקריאה המחודשת בתורה נחגג באותה השנה חג הסוכות מחדש:

(טז) וַיֵּצְא֣וּ הָעָם֘ וַיָּבִיאוּ֒ וַיַּעֲשׂוּ֩ לָהֶ֨ם סֻכּ֜וֹת אִ֤ישׁ עַל־גַּגּוֹ֙ וּבְחַצְרֹ֣תֵיהֶ֔ם וּבְחַצְר֖וֹת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וּבִרְחוֹב֙ שַׁ֣עַר הַמַּ֔יִם וּבִרְח֖וֹב שַׁ֥עַר אֶפְרָֽיִם: (יז) וַיַּֽעֲשׂ֣וּ כָֽל־הַ֠קָּהָל הַשָּׁבִ֨ים מִן־הַשְּׁבִ֥י׀ סֻכּוֹת֘ וַיֵּשְׁב֣וּ בַסֻּכּוֹת֒ כִּ֣י לֹֽא־עָשׂ֡וּ מִימֵי֩ יֵשׁ֨וּעַ בִּן־נ֥וּן כֵּן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַה֑וּא וַתְּהִ֥י שִׂמְחָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד:

אם הפרשנות שהצענו לאותה דמות הקוראת במגילה נכונה, הרי שתיאור זה של עזרא הסופר מתקשר באופן ישיר לתקופה של השנה שבה אנחנו נמצאים כעת. הקריאה שהחלה בא' בתשרי – ראש השנה העברי – הביאה לגילוי מחודש של חג הסוכות לאחר שכחה של דורות ולחגיגות שנמשכו שמונה ימים: " וַיַּֽעֲשׂוּ־חָג֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י עֲצֶ֖רֶת כַּמִּשְׁפָּֽט".

המיזם של קריאת התורה בידי עזרא הסופר הביא לחידוש הזהות היהודית של יהודי ארץ ישראל בתקופת שיבת ציון, ובין היתר הביא גם לחידושו של חג הסוכות. אלמלא הוא, ספק אם היינו חוגגים אותו עד היום. לאור זאת, אין להתפלא שיהודי דורה אירופוס ראו בעזרא דמות מופת וביקשו להנציח את המעמד המכונן של קריאת ספר התורה.

היצירה נלמדת במסלול האומנויות ביהדות בקורס "מבוא לאמנות היהודית מן העת העתיקה עד לשלהי ימי הביניים" בהנחיית ד"ר נעה יובל חכם.