"שלום עליכם" הוא שם העט של הסופר שלום בן מנחם נחום רבינוביץ' (1859–1916) שנולד היום – כ"ו באדר – לפני 167 שנה. הוא היה מגדולי הקלאסיקונים של ספרות היידיש. את רוב יצירותיו כתב ביידיש, ומיעוטן בעברית וברוסית. יצירתו היא נכס צאן ברזל, והיא משמרת את תרבותה של יהדות מזרח אירופה, ומתארת את חיי העיירות היהודיות בתקופה של תמורות ושינויים.

שלום רבינוביץ' נולד בתחום המושב היהודי באימפריה הרוסית, בעיר פריאסלאב שבפלך קייב (כיום אוקראינה). שנות ילדותו המאושרות עברו עליו בעיירה וורונקה באוקראינה. בגיל 11 נאלצה משפחתו לחזור לפריאסלאב וכעבור שנתיים נפטרה אימו. אביו נשא אישה אחרת שלה אף הוקדשה יצירתו הספרותית הראשונה – מחברת ובה אוסף הקללות של האם החורגת, מסודרות על פי האלף בית.

בגיל 21 החל שלום רבינוביץ' לפרסם מאמרים וסיפורים קצרים – תחילה בעיתון "המליץ" ולאחר מכן כפיליטונים (איגרות) ביידיש. הוא נאלץ לבחור בשם עט משום שלא רצה שאביו יידע על כתיבתו ביידיש.

בשנת 1883 נשא לאישה את אולגה, בתו של אלימלך לוויב. לאחר מות חותנו קיבל ירושה שאפשרה לו לכתוב ולפרסם, והוא שאף להוציא לאור באמצעותה ספרי מופת של רומנים יהודיים תחת הרומנים הזולים ביידיש שהיו נפוצים מאוד באותה העת.

ב-1890 התיישב באודסה לאחר שירד מנכסיו, והחל לפרסם רומנים. ב-1891 החל בכתיבת סדרת סיפורי "מנחם מנדל" על אודות סוחר יהודי מרושש שאינו מפסיק להמציא תוכניות ותחבולות שאינן מועילות לו. לאחר מספר שנים שב לקייב ועסק במסחר.

ב-1895 כתב את הספר הראשון בסדרת סיפורי "טוביה החולב" (ביידיש: "טעוויע דער מילכיקער"). הסדרה סיפרה את חייו של חלבֿן יהודי עממי וּקשה יום שמתמרן בין המסורת והשינוי בסביבתו. דמותו של טוביה שופעת הומור והטיבה לתאר את הלכי הרוח היהודיים בתחום המושב. הדמות הפכה לאחת הדמויות המוכרות ביותר בספרות היידית וגם בספרות הכללית, ועליה נכתב המחזמר הידוע "כנר על הגג", שהוצג בתיאטראות שונים בארץ ועל בימות מכובדות ברחבי העולם.

כל יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית, לרוב מוסווית.

הסופרים הרוסים בני זמנו היו הראשונים שכינו אותו "משורר העם" וקלטו את ההומור המיוחד בכתיבתו, שלא היה הומור מופגן ומוחצן, אלא ניסיון אמפתי ופואטי להתגבר על הטרגדיה של החיים היהודיים.

חיים נחמן ביאליק התפעל אף הוא מכתיבתו של שלום עליכם ובאחד מערבי הסלון הספרותי שהתנהלו בוורשה בביתו של י"ל פרץ תיאר אותו כ"חמדה גנוזה".

לאחר מהפכת 1905, היגר שלום עליכם חסר כול לארצות הברית. ב־13 במאי 1916 נפטר משחפת בניו יורק, ונקבר בבית העלמין היהודי "הר נבו" ברובע קווינס בתום מסע לוויה ארוך.

לבקשת משפחתו, הלווייתו נוהלה על ידי הרב יהודה לייב מגנס (ממנהיגי הקהילה הרפורמית בארצות הברית, ולימים קנצלר האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאהּ הראשון), בהשתתפות החזן הרפורמי של קהילת מונטפיורי בברונקס והחזן יוסלה רוזנבלט, ששר תפילת "אל מלא רחמים" באחת מתחנות מסע הלוויה בבית הכנסת האורתודוקסי "אוהב צדק". בין מספידיו היו גם הסופרים שלום אש ואברהם רייזן. רבבות יהודים צעדו ברחובות הברונקס בעקבות מסע הלוויה, שהמשיך גם לרחובות מנהטן ובברוקלין.

שלום עליכם הביע בצוואתו תקווה להיטמן לצד אביו בעיר הולדתו, אך הזמן וההיסטוריה לא אפשרו זאת, והוא הועבר לקבורת קבע בבית העלמין "הר כרמל" בניו יורק בשנת 1921.

נוסיף שראשון מתרגמיו של שלום עליכם לעברית היה ישעיהו קרניאל (1881–1942), בן דור המייסדים של המושבה זיכרון יעקב. הוא נהג לשלוח את התרגומים לעיתוניו של אליעזר בן־יהודה, שהקפיד לפרסמם. עם זאת, רבים מכתביו תורגמו לעברית על ידי חתנו, הסופר יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ), במחצית הראשונה של המאה העשרים. בהמשך תורגמו כתביו גם על ידי אריה אהרוני, דן מירון ובני מר.

לקריאת יצירותיו של שלום עליכם בשפה העברית בפרויקט בן־יהודה לחצו כאן.