עשה לך רב

שנה 7, מספר 3

ניסן תשפ”א

תשובה בעניין ערב פסח שחל בשבת (1)

(אורח חיים תמ”ד:א’)

לע”נ

סבי הרב מרדכי יעקב גולינקין ז”ל

ואבי הרב נח גולינקין ז”ל

“והחוט המשולש לא במהרה ינתק”  (קהלת ד’:י”ב) (2)

שאלה: ערב פסח יחול השנה בשבת. כיצד יש לנהוג בקשר להכנות לחג ובקשר לסעודות השבת?

תשובה:

א) ההלכות העיקריות

ערב פסח חל בשבת 12 פעם במאה העשרים, ושנת 1994 הייתה הפעם האחרונה. זה קרה או יקרה 12 פעם במאה העשרים ואחת, כולל 2021 ו-2025.(3)  והרי ההלכות העיקריות:

א. תענית בכורות: לפי הרב יוסף קארו, מכיוון שנדחית התענית היא נדחית לגמרי, ולכן לפי מנהג הספרדים אין צורך להתענות כלל. מאידך גיסא, לפי הרמ”א מקדימים את התענית ליום חמישי, ולכן לפי מנהג האשכנזים יש לערוך סיום מסכת(4) ביום חמישי י”ב בניסן, כדי שיוכלו הבכורות להשתתף בשמחה ולאכול (שלחן ערוך אורח חיים ת”ע:ב’; הרב עובדיה יוסף, עמ’ רע”ג; והרב אלפרד כהן, עמ’ 127).

ב. בדיקת חמץ: בודקים את החמץ ביום חמישי בערב, אור ליום ששי, י”ג בניסן ומבערים [= שורפים] את החמץ ביום ששי בבוקר (אורח חיים תמ”ד:א’). אכן, למרות שמותר לשרוף את החמץ כל היום – כי יום ששי איננו ערב פסח – עדיף לבערו לפני סוף השעה החמישית של היום כמו בכל שנה (= בשעה 11:28 לפי שעון הקיץ בירושלים), כדי שלא יבואו לטעות בשנה לאחר מכן (אורח חיים תמ”ד:ב’ והרב עובדיה יוסף, עמ’ רע”ג).

ג. סעודות השבת: זהו האתגר העיקרי של ערב פסח שחל בשבת. מצד אחד, לפי רבי לוי בתלמוד הירושלמי, אסור לאכול מצה בערב פסח (ירושלים פסחים י’:א’, ל”ז ע”ב) וכן נפסק להלכה על ידי גדולי הפוסקים (רמב”ם, הלכות חמץ ומצה ו’:י”ב, ושלחן ערוך אורח חיים תע”א:ב’ ברמ”א). מצד שני, קשה להחזיק חלות בבית ל”לחם משנה” לאחר שכל החמץ סולק מהבית וממילא אסור לאכול חמץ בשבת בבוקר – שהיא ערב פסח – לאחר השעה הרביעית של היום (= בשעה 10:12 לפי שעון הקיץ בירושלים).

ואכן מצב זה נזכר כבר במשנה (פסחים ג’:ו’ = דף מ”ט ע”א), בתוספתא (פסחים ג’:ט’, י”א, מהד’ ליברמן עמ’ 154-153) ובתלמוד הבבלי (פסחים מ”ט ע”א, י”ג ע”א, כ’ ע”ב). אבל אותם מקורות אינם נהירים די הצורך,(5) וכתוצאה מכך התפתחו חמישה פתרונות שונים במשך הדורות לאתגר הנדון.

ב) חמש השיטות שהתפתחו במשך הדורות

1, רבינו יצחק אבן גיאת (ספרד,1089-1038) התעלם ככל הנראה מהירושלמי הנ”ל ופסק שיש לאכול מצה בסעודות של שבת. והרי דבריו כפי שהם מובאים בשערי תשובה, סימן צ”ג:

הרב רבינו יצחק בן גיאת כתב, באליסנה [= Lucena] נהגו לבער את הכל מלפני השבת ולאפות מצה בערב שבת ולאכלה בשבת…  ובמוצאי שבת אופין מצה כתקנה ומקיימין בה את המצווה.(6)

רבינו יצחק אבן גיאת אינו מצביע על המקור לדבריו, אבל הראשונים כבר הצביעו על התוספתא הנ”ל: “ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ואופה לו מצה מערב שבת”.  חלק מהראשונים פירשו שהכוונה שאופה לו מצת מצווה בערב שבת עבור הסדר במוצאי שבת.(7) אבל רבינו יצחק אבן גיאת, הרב אפרים מקלעה חמד, הריבב”ן והרב אהרן הכהן מלוניל פירשו שאופה לו מצה בערב שבת כדי לאוכלה בשבת.(8) אף על פי כן, דעתם כמעט נעלמה במרוצת הדורות,(9)   וזאת כנראה מכיוון שהיו פירושים אחרים לתוספתא ומכיוון שדעתם מנוגדת לירושלמי הנ”ל.

2. השיטה השנייה מבוססת על פסחים י”ג ע”א: “דתניא ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת… ומשיירין מן הטהורות מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ד’ שעות…” (והשוו שם, מ”ט ע”א וכן כ’ ע”ב).  וכך פסקו גדולי הפוסקים (אוצר הגאונים לפסחים, עמ’ 67-65; הרמב”ם הלכות חמץ ומצה ג’:ג’; ושלחן ערוך אורח חיים תמ”ד:א’).  הרב יוסף קארו מוסיף שלסעודה שלישית יש להשתמש במצה עשירה (המכונה היום “מצת ביצים”),(10) בתנאי שאוכלים סעודה שלישית לפני השעה העשירית כדי שיאכל מצה בליל הסדר בתאבון. כמו כן, צריכים לבטל את החמץ על ידי אמירת “כל חמירא וחמיעא” בשבת בבוקר בסוף השעה החמישית (11:28 בירושלים לפי שעון הקיץ), כמו בכל שנה (אורח חיים תמ”ד:ד’,ו’).

שיטה זו נהוגה זה זמן רב אבל היא בעייתית, כפי שניתן ללמוד מתיאור השיטה על ידי הרב חיים דוד הלוי, שהיה דווקא אחד מתומכיה:

וכך הוא סדר מנהגנו: ביום ששי י”ג ניסן מבערים את כל החמץ, ומצניעים את כל כלי החמץ כאילו היה היום י”ד ניסן, וכל הבישול לשבת הוא בכלי הפסח. משיירים כמות חמץ קטנה כנ”ל, משתדלים שיהיה זה פיתות או לחמניות שאין עושים פירורים, ומיד אחרי הקידוש מצטופפים בפינה מיוחדת על גבי שולחן מיוחד, אוכלים פת כשיעור לסעודת שבת עם סלט ירקות וכדומה, מנערים הבגדים היטב ומסלקים המפה והשולחן, ואחר כך מסבים לשולחן השבת העיקרי וסועדים בתבשילים כשרים [לפסח] בכלים כשרים [לפסח], וברכת המזון בסוף הסעודה.

ואילו למחרת בבוקר מיד אחרי התפלה סועדים כנ”ל בפינה מיוחדת וכו’ ארוחת בוקר רגילה ומלאה בכלים וסכו”ם לשימוש חד-פעמי, ומברכים ברכת המזון. ואח”כ מבערים החמץ ע”י השלכתו למקום הפקר, ואח”כ הביטול כידוע. ובצהריים מתפללים מנחה גדולה, וסועדים [ל]סעודת שבת תבשילים כשרים בכלים כשרים לפסח והיא סעודה שלישית, בבשר ודגים. כך נראה לענ”ד [=לעניות דעתי] שראוי והגון לנהוג כל אדם בביתו הפרטי (עשה לך רב, חלק ה’, עמ’ שס”ג-שס”ד; והשוו מקור חיים השלם, חלק ד’, עמ’ 77-76).

אולם הרב אליהו חזן (1908-1848), בשעה שכיהן כרבה הראשי של טריפולי שבלוב, כבר הצביע על הקשיים שבשיטה זו (ההדגשה שלי — ד”ג):

השתא הכא התרל”ו ליצירה [= שנת 1876] חל ערב פסח להיות בשבת, וכמה צער בנפשי על האיסורים שאירעו בשבת זה מחמת אכילת החמץ, כי לא יוכלו להיזהר היטב בעניין הפירורין וכיבוד הבית וכיוצא [בהם], מלבד מניעת עונג השבת הגדול הזה, כי יאכלו בין תנור וכירים וכדומה, ומה גם כי בשבת הם מאחרים להתפלל ואיכא למיחש [=לחשוש] שיעבור הזמן של הביעור ח”ו [=חס וחלילה]…

רצוי אפוא לחפש פתרון אחר לאתגר הנדון כאן.

3. אכן, הרב עובדיה יוסף העלה פתרון נוסף. הוא הציע להשתמש

במצה מבושלת בתוך מרק של בשר או של עוף באופן שכזה: שלאחר שנתבשל התבשיל יורידנו מעל האש, ובעוד התבשיל שבסיר חם שהיד סולדת בו, ייתן בזה אחר זה בתוך התבשיל כמה רקיקי מצות כדי צרכו, באופן שהמצה ספגה היטב טעם התבשיל, ואז יוכל לקיים בה מצוות שלש סעודות, וטוב שלא יוציא את רקיקי המצות מתוך הסיר אלא עד שיצטנן התבשיל ויוכל להוציא המצה בשלמותה, שלא תתפורר בתוך המרק, שיהיה אפשר לבצוע אותה בשבת ולברך עליה המוציא וברכת המזון, כיוון שנשאר עליה צורת פת. וכן הוא הדין שיוכל לטגנה בשמן…

הוא מוסיף ואומר שבליל שבת מותר לסעוד על מצה רגילה כי האיסור בירושלמי אינו חל על ליל י”ד (הרב עובדיה יוסף, עמ’ רע”ט). אכן, מבחינה הלכתית שיטתו תקפה, אבל מבחינה מעשית קשה לקבלה, כי רוב העם לא ירצה להתעסק בתהליך המסובך המתואר לעיל.

4. השיטה הרביעית הוצעה על ידי הרב יעקב בצלאל ז’ולטי (1982-1920), רבה הראשי של ירושלים, בשנת 1981. הוא טוען שהירושלמי רק מתנגד לאכילת מצה בערב פסח אם מותר לאכול אותה מצה בליל הסדר. כלומר, מותר לאכול מצה עשירה בערב פסח דווקא משום שאסור לאכול אותה בליל הסדר. “ולפי זה לכאורה יש עצה פשוטה, לאפות מצות כשרות, אלא שלפני התחלת עשיית המצות, יאמרו במפורש שעושין מצות אלו לא לשם מצה של מצוה…”. הוא מוסיף שהוא הציע את הדבר לידידו הרב יוסף שלום אלישיב שהסכים לזה, “לכן מצאנו לנכון לסדר בשנה זו מצות מיוחדות העשויות שלא לשמה, שיהא מותר לאוכלן בערב פסח עד חצות היום”.

שיטה זו אינה משכנעת משתי סיבות. ראשית כל, היא מאד יצירתית אבל היא מתעלמת מן הפשט של דברי רבי לוי בירושלמי. רבי לוי התנגד לאכילת מצה בערב פסח ש”לא כבש [את] יצרו להמתין באכילת מצה עד הערב” (קרבן העדה לירושלמי הנ”ל). שינוי הכוונה לפני האפייה לא מתמודדת עם החשש של רבי לוי. שנית, אפילו אם רב מסוים יסדר לאפות מצה מיוחדת כזאת, לרוב היהודים לא תהיה גישה לאותה מצה.

5. השיטה החמישית היא הפשוטה והמובחרת. היא נזכרת על ידי המגיד משנה (להלכות חמץ ומצה ג’:ג’ לקראת הסוף), והיא אף הוצעה על ידי הרב יוסף קארו שדחה אותה מטעמים טכניים בלבד:

ואין להקשות יבער הכל מלפני השבת ולא ישייר כלום ובשבת יאכל מצה עשירה, דכיוון דאין סיפק [=אפשרות] בידי כל אדם לעשות מצה עשירה לכל השלש סעודות לא אטרחו [=הטריחו] רבנן (הבית יוסף לאורח חיים סימן תמ”ד, ד”ה ומה שכתב וכן הנהיג רש”י, הטור השלם, עמ’ ש”ע).

הווי אומר שאם היה אפשר לכל אדם לעשות מצה עשירה היה הרב יוסף קארו מסכים לכך, כי מצה עשירה איננה חמץ ולא מצת מצווה, ולכן מותר לאכול אותה בערב פסח (שו”ת הריב”ש סימן ת”ב ונודע ביהודה, אורח חיים, סימן כ”א).  אכן, כך נהגו באיזמיר שבטורקיה במאה הי”ט לפי עדותו של הרב חיים פאלאג’י.  הוא תמך במנהג, כי אם ישאיר חמץ יתקשה להיפטר מהפירורים וגם לא יוכל לאכול ביישוב הדעת בשלחן ערוך ובמפה נקיה, ומאכלי החמץ יהיו צוננים (שו”ת לב חיים, חלק ב’, סימן פ”ח). וכך נהג הרב אליהו חזן הנ”ל בעצמו אלא שנמנע מ”להטריח את העם לעשות מצה עשירה”, אבל הוא גילה את שיטתו לכמה תלמידי חכמים “כי אולי על ידי כך ישתרבב המנהג מאליו”. וכך נהג הרב יוסף בן ואליד (ספר שמו יוסף, סמן קל”ו).

ואמנם, במאה העשרים חל מהפך בתעשיית המצות והתחילו לאפות מצה עשירה במכונות, ושמא זהו הרקע לתשובתו של הרב משה פיינשטיין שנכתבה בשנת תשי”ד.  ואלו דבריו (ההדגשות שלי – ד”ג):

לכן טוב לאלו שאין רוצים להניח חמץ על יום השבת משום שחוששין למכשולים שאפשר לבוא מזה, יקיימו מצוות שתי הסעודות במצה עשירה שכיוון שקובע עלייהו [=עליהן] סעודות השבת יצטרך לברך המוציא וברכת המזון (הרב משה פיינשטיין, עמ’ רע”ד).

והוא מצטט מהבית יוסף הנ”ל ומפרש:

חזינן [=רואים אנו] שהיה ראוי לתקן ולהנהיג לבער הכל מלפני השבת… ולקיים מצוות הסעודות במצה עשירה אך שלא אטרחו [=הטריחו] רבנן,  ולכן לאלו הרוצים ואפשר להם להטריח ולאפות מצה עשירה לשתי הסעודות הוא עדיף…

שיטה זו של הרב פיינשטיין התקבלה בעין יפה על ידי פוסקים שונים, כגון סבי הרב  יעקב גולינקין ז”ל, אב בית הדין של ועד הרבנים של מדינת מסצ’וסטס במשך שנים רבות (ראו נספח א’), ואבי מורי הרב נח גולינקין ז”ל (ראו נספח ב’), וכן על ידי הרב שלמה גורן, הרב אלפרד כהן, הרב קסל אבלסון ואחרים.(11) 

באשר לסעודה שלישית, אפשר כמובן להחמיר כמו הרמ”א ולאכול מיני פירות או בשר ודגים. אולם גם כאן מותר להקל ולהשתמש במצה עשירה כי כך פסק הרב יוסף קארו (אורח חיים תמ”ד:א’) על פי מנהגו של רבינו תם.(12)  והרב יחזקאל לנדא (פראג, 1793-1713) פסק בנודע יהודה (אורח חיים, סימן כ”א) ש”המורה להתיר [מצה עשירה בערב פסח] כל היום לא הפסיד באם הוא לצורך קצת, אפילו אינו צורך חולה וזקן”.  ולכן מותר לאכול מצה עשירה גם בסעודה שלישית.

ג) הלכה למעשה

סיכומו של דבר, בערב פסח שחל בשבת אסור לאכול מצה רגילה וקשה לאכול חמץ, ולכן הועלו חמישה פתרונות אפשריים במשך הדורות. אבל בימינו עדיף לנקוט בשיטה החמישית.  כלומר, יש לבדוק את החמץ ביום חמישי בלילה, יש לשרוף וגם לבטל את החמץ ביום ששי בבוקר (הרב עובדיה יוסף, עמ’ רע”ט) ויש לאכול מצה עשירה בכל סעודות השבת.

דוד גולינקין

ירושלים עיר הקודש

ט”ו בשבט תשנ”ד; כ”ה באדר תשפ”א

הערות

1 תשובה זו נכתבה לכתחילה בעברית בשנת תשנ”ד ופורסמה בתשובות ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל ה’ (תשנ”ב-תשנ”ד), עמ’ 116-109 (הנמצאת גם באתר responsafortoday.com). בנוסח האנגלי שפרסמתי בשנת 2005 הוספתי את שיטת הרב זולטי; תודתי נתונה לרב גיירמו ברונשטיין מלימה, פרו ששלח לי עותק של מאמרו של הרב זולטי. אותו נוסח פורסם באינטרנט באפריל 2005 ולאחר מכן בספרי Insight Israel: The View from Schechter, second series, Jerusalem, 2006, pp. 97-113 (שנמצא גם באתר www.schechter.edu). בנוסח הנוכחי  הוספתי את שיטת הרב זולטי, תיקנתי את הטקסט, ועדכנתי את רשימת הספרות.

2 תשובה זו מוקדשת לזכרם של סבי הרב מרדכי יעקב גולינקין ז”ל (1884-1974) ושל אבי הרב נח גולינקין ז”ל (2003-1913) במלאת ח”י שנים למותו של אבי. שניהם כתבו תשובות על הנושא הנדון ושתי התשובות מופיעות בנספחים להלן.

3 לשנים שבהן ערב פסח חל בשבת במאה העשרים, ראו בתשובתו של אבי ז”ל בנספח ב’ להלן. במאה העשרים ואחת, ערב פסח חל/יחול בשבת בשנים הבאות: 2001, 2005 2008, 2021, 2025, 2045, 2048, 2052, 2072, 2075, 2079, 2099.

4 לתולדות ה”סיום” ומנהגיו ראו תשובתי ב”עת לעשות” 1 (קיץ תשמ”ח), עמ’ 102-88 שהופיע בנוסח אנגלי מורחב בספרי Responsa in a Moment, II, Jerusalem, 2011, pp. 81-100 (שנמצא גם באתר www.schechter.edu).

5 ראו כל הדעות שהובאו על ידי הרב שאול ליברמן, עמ’ 526-523 ועל ידי הרב הלל היימן, עמ’ 210-207.

6 דעתו של רבינו יצחק אבן גיאת מובאת גם בהשגת הראב”ד לבעל המאור לפסחים סוף פרק א’ (והשוו לשו”ת תמים דעים, סימן רמ”ה), ובאופן מקוטע בעיטור, הלכות ביעור חמץ, קכ”ב ע”א.

7 ראו הרב שאול ליברמן, עמ’ 525 לראשונים שפירשו כך.

8 הראב”ד הנ”ל (לעיל, הערה 6) הצביע על התוספתא כמקורו של רבינו יצחק אבן גיאת. הרב אפרים פסק כך למעשה על פי התוספתא — ראו העיטור, הלכות ביעור חמץ, קכ”א ע”ד = ישראל שציפנסקי, רבינו אפרים, ירושלים, תשל”ו, עמ’ 232-231. וכן ראו הריבב”ן לפסחים בתלפיות ו’ (תשט”ו), עמ’ 585, 590, וארחות חיים, הלכות חמץ ומצה, סוף סימן ע”ח, ע”ג ע”ד. שיטה זאת נזכרת גם בספר המכתם לפסחים סוכה ומועד קטן, מהד’ משה יהודה בלוי, ניו יורק, תשי”ט, עמ’ ס”ה-ס”ו ובמגיד משנה להלכות חמץ ומצה ג’:ג’ לקראת הסוף. רוב הדעות האלו הובאו על ידי הרב ליברמן, עמ’ 524.

9 לכמה אחרונים הסבורים כך, ראו הרב צבי כהן, עמ’ נ”ה.

10 מצה עשירה היא מצה שנילושה במי פירות או במי ביצים (אורח חיים תס”ב:א’, ד’).

11 ראו הרב צבי כהן, עמ’ נ”ח-ס’ לפוסקים נוספים שסברו כך.

12 מנהגו של רבינו תם מובא בשינויים במקומות רבים כגון: אור זרוע, חלק ב’, נ”ט ע”ד; תוספות לפסחים ל”ה ע”ב, ד”ה מי פירות; תוספות לפסחים צ”ט ע”ב, ד”ה לא; ארחות חיים, הלכות שבת, ס”ג ע”א למטה, והלכות חמץ ומצה, סימן ע”ט; טור אורח חיים סימן תמ”ד; הגהות מיימוניות להלכות חמץ ומצה, פרק ו’, אות ט’ ופרק ג’, אות ב’; שו”ת הרא”ש, כלל י”ד, אות ה’; ותשובה של המהר”ם מרוטנברג המובאת בתשובות הרשב”א המיוחסות לרמב”ן, סימן ר”י.

נספח א

הרב מרדכי יעקב גאלינקין                                                    Rabbi M. J. Golinkin

רב דק”ק וואוסטער, מאסס.                                                         6 Tahanto Road

(מלפנים רב הכולל בזיטאמיר ובדנציג)                                  Telephone 754-3972

ב”ה, עש”ק [=ערב שבת קודש] שירה, תשל”ד

להוד כבוד ידידי חברי ועד הרבנים

דמדינת מאסס., שליט”א

שלום וברכה!

בדבר שאלתכם אודות ההתנהגות בסעודות של ערב פסח, דהאי שתא [=של השנה הזאת], שחל ביום שבת קודש כדי להימנע ממכשולים שונים.

עצתי בזה היא: לסדר את שתי הסעודות של ש”ק [=שבת קודש] בערב ובקר במאכלי וכלי פסח. והיות שבערב פסח אסור לאכול מצה כמאמרם ז”ל, “האוכל מצה בערב פסח” וכו’ (ירושלמי פרק י’), זה האיסור שייך במצות שיוצאים בם חובת “בערב תאכלו מצות” [שמות י”ב:י”ח],  אבל מצה עשירה מותר לאכול בערב פסח. וכן הי[ה] נוהג ר”ת [=רבינו תם] (פסחים ל”ה ע”ב תוספות ד”ה מי פירות, ופסחים צ”ט ע”ב תוספות ד”ה לא).

וכן פוסק הנודע ביהודה מהדורה קמא סימן כ”א באורח חיים.  ושערי תשובה אורח חיים סימן תמ”ד, סעיף א’ מביא דבריו ומסכים עמהם, כנראה.  ומה שנהגו להחמיר במצה עשירה שלא להתירה אלא לזקנים וחולים, חומרא זו היא לימי הפסח. אבל בערב פסח מותרת מצה עשירה אפילו לבריאים ולאו דווקא לחולים ולזקנים, עד חצות היום. וסעודה שלישית יוכלו לקיים בפירות וכדומה.

באגרות משה לאורח חיים סימן קנ”ה בנוגע לברכות למצה עשירה לסעודות שבת פוסק לברך המוציא לחם מן הארץ, ואחריה ברכת המזון. וטעמו הוא שהדין של פת [הבאה בכיסנין] הוא מחויב בברכת המוציא וברכת המזון אם קובעים אותו לסעודת קבע. וסעודות שבת, במחויבים בפת, אין לך סעודות קבע יותר מזה. סברא זו ראיתי גם כן בשערי תשובה קס”ח סעיף קטן ט’ בשם קדמון ידוע שסעודת שבת קובעת כמו ששבת קובעת למעשר.

לפי דעתי, כדאי להסביר שמצת פסח [היא] לחם עוני לחמא עניא, ומצה עשירה היא לחם עשירים. ובפסח אנחנו אומרים כהא לחמא עניא, לחם שאין בו ביצים ולא שמן ולא דבש וכדומה.

ברגשי כבוד וידידות ואיחולים טובים

ולגאולה שלמה וקרובה,

[החתימה נחתכה]

נספח ב’

A Responsum by Rabbi Noah Golinkin z”l

which appeared in Beinenu 7/3 (February 1977), pp. 6-9:

When the First Seder Occurs on Saturday Night

by Noah Golinkin

This forthcoming Pesah will present an unusual situation for Jewish housewives. The first night of Pesah will occur on Saturday night and that will create some problems. Before presenting the problems, let me make these historical observations. 

The Frequency of the Occurrence

1. The last time we had a similar situation was three years ago in the Jewish year 5734 (1974).
2. From the beginning of the 20^th century until today, it occurred only eight times (in 1903, 1910, 1923, 1927, 1930, 1950, 1954 and 1974).
3. Until the end of this century it will happen again two times (in 1981 and 1994).
4. Many people are taken by surprise. They believe that such an occurrence on the calendar is not possible and they have no recall how it was done the last time it happened.

And Here Are the Questions

1. How and when do you prepare for the holiday?
2. What meals do you eat on the Friday night and Saturday morning preceding Pesah?

Question One – The Answers

A The Answers to Question One are relatively simple:

1. All cleaning and preparations for Passover are completed before candle lighting on Friday.
2. The Siyum for the firstborn sons is moved back two days – since a fast for the firstborn cannot be held either Saturday or Friday. The Siyum is held on Thursday morning.
3. The search for Hametz – B’dikat Hametz – is held one evening earlier than usual – on Thursday evening.
4. The burning of the crumbs gathered at B’dikat Hametz should take place on Friday.

Question Two

B The answers to Question Two are not that easy. There are a number of problems. In order to observe the Sabbath properly, one must make the Hamotzi blessing and recite the Grace after the Meal at the Friday night supper and Saturday lunch.

Over what do you make Hamotzi, over Matzah or over Hallah?

1 You cannot make it over Matzah, because according to the Palestinian Talmud, you must not eat Matzah on the day preceding Pesah.

2 Theoretically, you can make it over bread, but:

a The Hametz meal must be completed around 10:00 a.m. (depending on geographic location).

b In order to do that, Sabbath services must be started extremely early in the morning, but not while it is still dark. It would have to be conducted in an unseemly hurry. In our time, this is neither practically feasible nor religiously desirable. Can we and should we get a Shabbat minyan at that time? Or shall we pray at home and hang a sign on the synagogue door: “Closed in honor of Pesah”?

c In addition, you’ll have to use and to clean Hametz dishes and the Hametz table on Shabbat, when the entire house is already Pesahdig. You are not allowed to leave the tiniest particle of Hametz, yet thorough cleaning is improper on the Sabbath. So what do you do?

d Shall we have a full Pesahdig meal and have the Hallah in a special corner of the table? Wouldn’t that be awkward and confusing? What would it do for the spirit of the Sabbath at the table? How careful can one be in separating the Hametzdig food from the Pesahdig?

Ancient Wisdom

Some of the above and other solutions were acceptable in the past, but they would rightly be considered unacceptable today to the partially observant Jewish family and even to the fully observant. Yet the solution is simple. [It is based on the practice of] a great scholar, Rabbenu Tam, who lived 800 years ago. It has been recommended by a famous authority, Rabbi Yehezekel Landau, 200 years ago, and was confirmed [in the nineteenth century by Rabbi Hayyim Mordechai Margaliot].

The Solution

1 Use Egg Matzah for the Hamotzi and

2 Have completely Pesahdig meals both Friday night and Saturday morning.

Egg Matzah has two advantages: It is permitted to be eaten Erev Pesah (precisely because it is not supposed to be eaten on the night of the Seder) and you can make Hamotzi over it when you eat it with a regular meal.

The result: Instead of the Saturday Erev Pesah becoming the greatest of all the many headaches of Pesah preparations, this solution presents the housewife with a gift – a day of Shabbat relaxation before the arrival of the Seder.

Legal Detective Work

In order to meet the needs of our congregation, I consulted a host of the available sources on the subject and found all of them un-satisfactory in the practical terms of contemporary life. Then I wrote an 8-page dissertation to my father, Rabbi Mordecai Golinkin of Worcester, who is head of the Orthodox Rabbinic Court of the Associated Synagogues of Massachusetts. By return mail came the answer: Egg Matzah.

Finding relevant Jewish answers for today from ancient Jewish sources requires profound wisdom and wide-ranging knowledge. From Rabbenu Tam, Rabbi Landau, [Rabbi Margaliot] to the Bet-Din of Massachusetts – what a beautiful intellectual journey.

Discussion of the Sources

The basic source references on using Matzah Ashira on Erev Pesah are contained in the Teshuva of Rabbi Mordecai Golinkin. I wish to add a number of aspects that underlie the Teshuva but haven’t been specifically pointed out.

1 Egg Matzah (Matzah Ashira) may be eaten until the “tenth hour” (Sha’ah Z’manit) – approximately two hours before sunset or the appearance of stars; that means even for Seudah Sh’lishit – according to:

a. main text of Shulchan Aruch Orach Chaim, 444.

b. Lubavitcher Shulchan Aruch of Rabbi Shneur Zalman of Lyadi 444, paragraph 1.

2 The Rema — because it is not customary to use Matzah Ashira at all in these countries –– recommends fruit, meat or fish for Shalosh Seudot instead.

3  The Noda Biyehudah, No. 21 points out that the basic disagreement about Matzah Ashirah is whether or not to use it on Pesah itself. There is no opinion against eating Matzah Ashirah on Erev Pesah. The Noda Biyehudah concludes that until midday Erev Pesah it is permitted unquestionably to eat Matzah Ashirah. And whoever permits all day, does not do anything improper, as long as there is some need for it (and not just for the old or the sick). The Noda Biyehudah makes it clear that the reason he suggests midday at all is because he is convinced that even the Rema would have permitted Matzah Ashirah until midday.

4 Lubavitcher Shulchan Aruch 444, paragraph 3, indicated that in these countries people do not customarily eat Matzah Ashira after the “fifth hour”.

5 Iggerot Moshe (Rabbi Moshe Feinstein) recommends Matzah Ashirah on Erev Pesah, but again suggests a cut-off at the “fifth hour”. Iggerot Moshe makes a special case that Matzah Ashirah warrants both Hamotzi and Birkat Hamazon, and will therefore serve the purpose of the Friday night meal and the Saturday lunch.

Observations by Noah Golinkin

1 Matzah Ashirah is not Hametzdig. In our countries, Matzah Ashirah is being produced under strict rabbinic supervision for use on Pesah. The only time not to use it is for the Seder because it is not Lachma Anya. And this is precisely why Rabbenu Tam, Noda Biyehudah and Sha’are T’shuvah recommend it for Erev Pesah.

2 There is a general concern of the Halacha about eating too much too late on Erev Pesah and spoiling the appetite for the Seder and for the matzah shel mitzvah.

3  In my humble opinion, I would recommend, as a token of the   above concern, to hold services (and consequently the meal) one half-hour earlier than usual and eat a little less elaborately than usual, but otherwise serve everything Pesahdig and hold the service and the meal in a relaxed atmosphere.

Conclusion

Holding Pesahdig meals with Matzah Ashirah is based on very solid traditional sources and yet it is breaking new ground. It would be a psychologically and aesthetically satisfying experience for the observant family. It would also make them see how the tradition is providing interpretations and solutions that respond to our needs. The Noda Biyehudah and [Sha’are Teshuvah] dare to provide a “different” solution, which is halachically unimpeachable, sensible, simple and convenient.

ספרות

הרב קסל אבלסון –

Rabbi Kassel Abelson, “When Passover Begins on Saturday Night,” in: Kassel Abelson and David Fine, eds., Responsa: 1991-2000, New York, 2002, pp. 71-74 (also available at www.rabbinicalassembly.org/jewish-law/committee-jewish-law-and-standards, under OH 444.1993)

הרב מרדכי אליהו, פורים המשולש וערב פסח שחל להיות בשבת, מהדורה ד’, ירושלים, תשס”ה

הרב גיירמו ברונשטיין –  Rabbi Guillermo Bronstein, Cuando el Seder de Pesaj Cae Motzaei Shabat, Lima, Peru, April 2001; second edition, April 2005

הרב מרדכי יעקב גולינקין, תשובה בעניין ערב פסח שחל בשבת, עש”ק שירה תשל”ד (ראו נספח א’ לעיל)

הרב נח גולינקין – Rabbi Noah Golinkin, “When the First Seder Occurs on Saturday Night,” Beineinu, Vol. VII, No. 3 (February 1977), pp. 6-9 (ראו נספח ב’ לעיל)

הרב שלמה גורן, ילקוט דיני ערב פסח שחל להיות בשבת והלכות ומנהגים לחג הפסח לבית ולמשפחה, ירושלים, ניסן תשל”ד,  עמ’ 10-7

הרב שלמה גורן, תורת השבת והמועד, ירושלים, תשמ”ב, עמ’ 167-155

הרב דוד גרינברגר, ערב פסח שחל בשבת, ירושלים, תש”ל

הרב חיים הויזדורף, קונטרס דבר בעתו, תל אביב-יפו, תרפ”ג

הרב הלל היימן, ספר הלכות הרי”ף… על מסכת פסח ראשון, ירושלים, תש”ן, עמ’ 210-207

הרב חיים דוד הלוי, עשה לך רב, חלק ה’, עמ’ שס”ג-שס”ד; ומקור חיים השלם, חלק ד’, עמ’ 77-76

הרב יוסף ואליד, ספר שמו יוסף, ירושלים, תרס”ז, סימן קל”ו

ועד ההלכה – Jewish Law “A Statement on Pesach Observance”, The Committee on   and Standards, February 6, 1974

הרב יוסף חיים זאננענפעלד, סדר הפורים המשולש וסדר ערב פסח שחל בשבת, מהדורה ג’, ירושלים, תר”ע

הרב יעקב בצלאל זולטי, “תשובה בענין ערב פסח שחל בשבת” בתוך: מדריך כשרות פסח תשמ”א, ירושלים, תשמ”א, עמ’ 23-15

הרב שלמה יוסף זוין, מחניים כ”א (ערב פסח תשי”ד), עמ’ 18-17

הרב אליהו חזן, שו”ת תעלומות לב, חלק א’, ליוורנו, תרל”ט, חלק אורח חיים, סימן ד’

הרב יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי, שנה ראשונה, סוף פרשת צו

הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, חלק ה’, ירושלים, תשמ”ח, עמ’ 378-375

הרב עובדיה יוסף, שו”ת יחוה דעת, חלק א’, סימן צ”א; ספר חזון עובדיה: הגדה של פסח, ירושלים, תשל”ט, עמ’ צ”ג-צ”ו

הרב אלפרד כהן – Rabbi Alfred Cohen, “Erev Pesah on Shabbat,” Journal of Halacha and Contemporary Society XXVI (Fall 1993), pp. 110-120; with additions ibid., XXVII (Spring 1994), pp. 123-125

הרב צבי כהן, ערב פסח שחל בשבת ופורים המשולש, מהדורה חדשה, תל-אביב, תשל”ז, עמ’ נ”ה-ס”ב

הרב מנחם מנדל כשר, הגדה שלמה, מהדורה ג’, ירושלים, תשכ”ז, עמ’ קע”ט-קצ”ו

הרב שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה, חלק ד’, סדר מועד, נויארק, תשכ”ב, עמ’ 526-523

הרב יחזקאל לנדאו, נודע ביהודה, מהדורה קמא, חלק אורח חיים, סימן כ”א

הרב חיים פאלאג’י, שו”ת לב חיים, חלק ב’, איזמיר, תרכ”ט, סימן פ”ח

הרב משה פיינשטיין, ספר אגרות משה, אורח חיים, חלק א’, סימן קנ”ה

הרב גדליה פעלדער, יסודי ישרון, חלק ו’, ניו יורק, תשמ”ה, עמ’ 100-91

הרב גבריאל ציננער, נטעי גבריאל — פסח: הלכות ערב פסח שחל בשבת, ברוקלין, תשנ”ד

הרב אהרן בן-ציון שורין, “ווען ערב-פסח פאלט אויס שבת”, פארווערטס 25.3.94, עמ’ 11 = 15.4.2005, עמ’ 8 (יידיש)

הרב משה שטרנבוך, דיני ומנהגי ערב פסח שחל בשבת, ירושלים, תשל”ד

לרכישת ספרי שו”ת וספרים נוספים של הרב פרופ’ דוד גולינקין