לעילוי נשמת אבי מורי הרב נח גולינקין ז"ל
רב, מחנך ובעל חזון
במלאת עשור למותו, כ"ה אדר תשע"ג.(1)

הדברים להלן נאמרו ביום רביעי, אור לי"ח אדר תשע"ג (27.2.13) באירוע הפתיחה של "אגודת ידידי שכטר" בקמפוס החדש של מכון שכטר בנוכחות ראש העיר ניר ברקת, דב אלבוים וקובי אוז – חתני פרס ליבהבר לסובלנות דתית לשנת תשע"ג, ראשי העמותות, תורמים, מרצים, צוות, בוגרים ותלמידים.
* * * * *
לפני שבועיים נפל דבר היסטורי בכנסת ישראל. עמדה חברת הכנסת החדשה, ד"ר רות קלדרון, ואמרה מה שהרבה חושבים, אבל לא העזו לומר מעל במת הכנסת:
התחנכתי כמו כל בני דורי בחינוך הממלכתי ברוח מהתנ"ך לפלמ"ח, ולא הכרתי – לא את המשנה, לא את התלמוד, לא את הקבלה ולא את החסידות. כבר כנראה הרגשתי שמשהו חסר. דבר מה בזהות הישראלית המשוחררת והחדשה של "אליק שנולד מן הים" ושירי נעמי שמר היה טוב ויפה, אבל חסר. חסר לי העומק, היו חסרות לי מילים לאוצר המילים, היה חסר עבר, עלילות, גיבורים, מקומות, דרמה, סיפורים. העברי החדש, אותו בראו מחנכי דור הקמת המדינה, הגשים את חלומם, ונעשה לוחם אמיץ, מעשי ושזוף. אבל עבורי הייתה בו ובי חלל ריק. לא ידעתי כיצד למלא את החלל, אבל משנפגשתי לראשונה בתלמוד, והתאהבתי בו כליל, בשפתו, בהומור שלו, בעמקות המחשבה, בשיטות הדיון, במעשיות והאנושיות והבגרות העולים מן השורות, הרגשתי שמצאתי את שאהבה נפשי. את מה שחסר לי…

אי אפשר לצעוד אל העתיד בלי לדעת מאין באנו, מי אנחנו, לדעת באופן אינטימי לפרטי פרטים, לדעת את הנשגב וגם את המקומם והנלעג. התורה אינה קניינו של זרם זה או אחר, היא המתנה שקיבלנו כולנו, ולכולנו ניתנה הזדמנות להתבונן בה כשאנחנו בוראים את מציאות חיינו.

אף אחד לא לקח מאתנו את התלמוד ואת הספרות הרבנית. במו ידינו מסרנו אותו בימים בהם היה נראה כי יש משימה דחופה וחשובה יותר, לבנות מדינה, להקים צבא, חקלאות, תעשייה ועוד. עכשיו הגיע הזמן לחזור ולנכס לעצמנו מה ששלנו. להתענג על ההון התרבותי שמחכה לנו…

יש להניח שכל הנוכחים כאן הערב מזדהים עם דבריה ומסכימים איתה. ולכן הזדעזעתי לקרוא תגובה של יהודי מלומד (כביכול) באינטרנט.(2) הלה הסתפק שמא לימוד חילוני של התלמוד הוא אסור על פי התלמוד עצמו.

הוא טען שהלימוד הנכון של התורה הוא לימוד "תורה לשמה" ונאמר בתלמוד בכמה מקומות שכל העוסק בתורה שלא לשמה "נוח לו שלא נברא" או "נעשית לו סם המוות" (ברכות י"ז ע"א ותענית ז' ע"א).

ומהי "תורה שלא לשמה"? בעלי התוספות מסבירים בסוטה כ"ב ע"ב (ד"ה לעולם) שזה מי שאינו עוסק בתורה כדי לקיימה.

פירוש זה מסכים עם ירושלמי ברכות (א':ה', ג' ע"ב; והשוו ויקרא רבה ל"ה:ז', מהד' מרגליות עמ' תתכו, ושאר המקבילות הרשומות שם):

שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. ואמר רבי יוחנן: הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לעולם.

כלומר, לפי המקורות האלה הלימוד של תורה בלי כוונה לקיים מצוות הוא דבר גרוע ולא רצוי.

באשר לטענה הראשונה, בעלי תוספות אכן אומרים כך במסכת סוטה, אבל במקומות אחרים הם בעצמם טוענים ש"תורה שלא לשמה" פירושה שלומד כדי לקנטר את חבריו או שלומד מיראת ייסורין או שלומד כדי לקבל פרס (תוספות לברכות, תענית וסוטה הנ"ל).

ובאשר למאמר בירושלמי, יש לומר שזאת דעת מיעוט, כי דעת הרוב על פי המקרא וספרות חז"ל והפוסקים היא שמצווה לכל יהודי ללמוד תורה.

נאמר בתורה בפרשת "שמע" (דברים ו':ז'): "ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". כל יהודי חייב ללמד תורה לבנו; אין הבחנה בין בן "דתי" ו"לא דתי".

וכן נאמר בדברים ל"ג: ד' "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" וחז"ל דרשו בסנהדרין צ"א ע"ב:

אמר רב יהודה אמר רב: כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו, שנאמר "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", מורשה היא לכל ישראל, מששת ימי בראשית.

וכן פסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א' (ח', י'):

כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה,(3) בין עני בין עשיר… בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו. אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים. ואפילו בעל אשה ובנים – חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א':ח')…

עד אימתי חייב ללמוד תורה? עד יום מותו, שנאמר: "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך" (דברים ד':ט')…

אכן, התורה שייכת לכל עם ישראל ולא רק למיעוט המגדיר את עצמו כ"דתי" או כ"חרדי", והמשימה של עמותות שכטר זה 28 שנה היא להפיץ תורה ברחבי מדינת ישראל לכל איש ואשה, ילד וילדה מישראל, בצורה פתוחה ופלורליסטית.

כל עמותה בשכטר מלמדת קהל אחר ובצורה אחרת:

— 82 בוגרי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מלמדים תורה בקהילות מסורתיות ברחבי המדינה ובאירופה, בבתי חולים דרך תמיכה רוחנית, בבתי ספר תל"י ובמתנ"סים.

— מכון שכטר מלמד מדעי היהדות לכמעט 700 סטודנטים בצורה רב-תחומית, ו-1200 בוגרי המכון מלמדים חלק ממה שלמדו כאן ברחבי המדינה מדן ועד אילת.

— קרן תל"י מלמדת לימודי יהדות ל-41,000 ילדים בכמעט 90 בתי ספר ו-126 כיתות גן ברחבי המדינה, ולעוד אלפים רבים דרך תוכנית "תרבות ישראל".

— ומדרשת ירושלים מלמדת תורה לשמה לאלפי ילדים, בני נוער ומבוגרים בנוה שכטר בתל אביב, בבתי מדרש מכרמיאל ועד אילת, וברחבי אוקראינה.

התקציב הכולל של עמותות שכטר הוא פחות משמונה מליון דולר בשנה, אבל המדינה לא השכילה עד עכשיו לתמוך בנו מתוך תפיסה מוטעית שהיהדות שייכת אך ורק ל"דתיים" ול"חרדים". רוב התורמים שלנו גרים בצפון אמריקה, אבל הם שואלים: היכן הישראלים? למה הם לא תומכים בחינוך היהודי של עצמם? השאלה מוצדקת ומחכה למענה.

ולכן הקמנו את "אגודת ידידי שכטר", על מנת לגייס כסף בארץ למפעל החשוב הזה, על מנת להבטיח "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

ברצוני לסיים בדוא"ל שקיבלנו לפני שלוש שנים:

שמי דורית ואני אם לשתי בנות, אחת בכתה א' והשנייה בגן.

ברצוני לברר האם יש לכם מסגרת כלשהי לשיעורי יהדות בכפר סבא.

הבת שלי הולכת לבית ספר ממלכתי ומאוד מפריע לי שאין שום חינוך לערכים וליהדות.

מאוד מעוניינת שהבנות שלי ידעו, יכבדו, יאהבו וירצו לדעת ולהבין את היהדות…

דורית צודקת. רוב היהודים במדינת ישראל מאוד מעוניינים שילדיהם ידעו, יכבדו, יאהבו וירצו לדעת ולהבין את היהדות. אנו הבנו את העניין החיוני הזה לפני 28 שנים ואנו מקיימים את משאלת ליבה: אנו מלמדים 45,000 יהודים, מנער ועד זקן. בעזרתכם נמשיך להרחיב את מעגל הלומדים עד שכל יהודי במדינת ישראל יבין ויסכים שהתורה היא "מורשה לכל ישראל מששת ימי בראשית".

הערות

1. על אבי ז"ל ראו David Golinkin, Insight Israel: The View from Schechter, Jerusalem, 2003, pp. 157-167 = www.schechter.edu/InsightIsrael.aspx?ID=76; Rafael Medoff, Encyclopaedia Judaica, second edition, s.v. Golinkin, Noah; Rafael Medoff and David Golinkin, The Student Struggle Against the Holocaust, Jerusalem, 2010.

2. Rabbi Gil Student, "Secular Talmud", Hirhurim – Torah Musings, February 17, 2013 (also found on Jewish Ideas Daily).

3. הרמב"ם לא כלל נשים במצוות לימוד תורה (שם א':א', י"ג), אבל אנו הוכחנו במקום אחר שגם נשים חייבות בתלמוד תורה – ראו ספרי מעמד האשה בהלכה: שאלות ותשובות, ירושלים, תשס"א, עמ' 223-218.