הרשמה ללימודים
תרומה לשכטר
English

מסלול ביקורו של נשיא סאדאת במדינת ישראל

בכ"ז באדר תשל"ט (26 במרץ 1979) נחתם בוושינגטון הסכם השלום בין מדינת ישראל למצרים. מעמד מרשים זה היה שיאו של משא ומתן ממושך, לעתים חשאי, שהתנהל בין שתי המדינות. מה שקדם לחתימת הסכם השלום, ובמידה רבה הוביל אליו, היה ביקורו ההיסטורי ויוצא הדופן של נשיא מצרים אנואר סאדאת במדינת ישראל בנובמבר 1977. למסלול הביקור בירושלים ולאתרים שבהם ביקר ישנה חשיבות סמלית רבה וברור כי הם נקבעו מתוך מחשבה יתרה.

הביקור נפתח במוצאי שבת, 9 בנובמבר 1977, כשמטוסו של סאדאת נחת בשדה התעופה לוד. משדה התעופה נסע סאדאת בשיירה לירושלים והתאכסן במלון המלך דוד. מצרים אמנם לא הכירה במעמד ירושלים כבירת מדינת ישראל, אבל סאדאת לא היסס מלבקר בעיר, באתריה ובמוסדותיה הממלכתיים.

את יומו השני והעיקרי של הביקור פתח סאדאת בתפילת חג הקורבן במסגד אל אקצה. כמוסלמי אדוק ומאמין, היה לו חשוב לפקוד את המקום השלישי בקדושתו לאסלאם, החראם א-שריף ובמוקדו מבנה כיפת הסלע. העובדה שבמצרים חייתה אוכלוסייה של עשרות מיליוני נוצרים קופטים הביאה אותו לפקוד גם את כנסיית הקבר הקדוש, סמל דתי ראשון במעלה עבור רבות מן הקהילות הנוצריות בעולם. נזירי המנזר הקופטי בירושלים ליוו אותו בביקורו בכנסייה.

סאדאת, בניגוד למבקרים רשמיים אחרים שהגיעו למדינת ישראל, לא ביקר בכותל המערבי ונראה כי הסיבה לכך היא חששו שביקור בסמל יהודי־ישראלי זה יעורר עליו כעס רב בעולם הערבי. סאדאת גם נמנע מלבקר בהר הרצל, כמו שעשו מבקרים רבים אחרים במדינת ישראל, אלא פקד את יד ושם. ההימנעות מהנחת זר על קבר חוזה מדינת היהודים והבחירה להתחבר דווקא לטראומת השואה הייתה נכונה הרבה יותר עבורו מבחינה רגשית ופוליטית. סאדאת התחיל את ביקורו ביד ושם במוזיאון ההיסטורי, שם ליווה אותו בהסברים יושב ראש יד ושם גדעון האוזנר (התובע במשפט אייכמן) ואחר כך הוא עמד דקת דומייה באוהל יזכור. בשעות הערב של אותו היום הגיע הביקור לשיאו, כאשר סאדאת נאם בערבית בפני 120 חברי הכנסת, סמלה הבולט ביותר של הבירתיות והממלכתיות הישראלית.

הטלוויזיה הישראלית חרגה ממנהגה ושידרה בצבע חלקים גדולים מן הביקור, והציבור הישראלי עקב בדריכות רבה אחר הנאום ואחר כל הביקור. סאדאת עזב את הארץ ביום שני, בסיומה של סדרת מפגשים מדיניים שקיים באותו היום. בשנת 1979 ביקר סאדאת עוד פעמיים בארץ, בתחילה בבאר שבע ולאחר מכן הגיע ביאכטה שלו לביקור בחיפה.

קרדיט לתמונות: MILNER MOSHE  MIKI TZARFATI.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן