מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English

קיימות וסביבה על פי היהדות: דרשה לראש השנה תשפ”ד

שלום,

אחד מהפיוטים המפורסמים של ראש השנה הוא הפיוט:

“היּוֹם הֲרַת עוֹלָם. הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים”, שאנו אומרים במוסף של ראש השנה לאחר מלכויות, זכרונות ושופרות.

איך נתרגם או נסביר את המשפט הזה?

ראשית כל, באנגלית: המחזור של הרב סילברמן מלפני כשמונים שנה מתרגם:

״This day the world was called into being

מחזור חדש: Today is the birthday of the world”, פירוש: “היום יום ההולדת של העולם”

המחזור של קורן:  This day is the birth of the world.”

או כפי שד”ר דניאל גולדשמידט הסביר במחזור שלו הידוע משנת 1970: “היום נברא העולם”.

ד”ר גולשמידט מוסיף שזה על סמך דעתו של רב אליעזר בראש השנה דף י’ עמוד ב’: “בתשרי נברא העולם”.

ובראש השנה כ”ז עמוד א’ הם מוסיפים:

“כְּמַאן מְצַלֵּינַן הָאִידָּנָא” – לפי מי אנחנו מתפללים היום “זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן” שזה משפט שאנו אומרים בזכרונות. “כְּמַאן — כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דאמר בתשרי נברא העולם“.

גם רב אליעזר וגם הפיוט “היּוֹם הֲרַת עוֹלָם” וגם המשפט ״זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ” אומרים לנו שראש השנה הוא גם יום ההולדת של העולם.

כידוע, העולם לא במצב טוב מבחינת קיימות והסביבה. אנו קוראים כל הזמן על מה שקורה לאור התחממות כדור הארץ. כולנו מכירים את העובדות בגדול. ראינו כמה דוגמאות חריפות בקיץ הזה:

  • גל חום כבד באירופה; הרבה אנשים נפטרו מהחום.
  • השריפה האיומה במאוי שפשוט מחקה את העיר להיינה.
  • באוגוסט קראנו שבקנדה היו 1000 שריפות הקיץ ששרפו 14 מיליון הקטרים של יער, בהשוואה לשיא הקודם של 7.3 מיליון הקטרים של יער בקנדה.

השאלה היא: מה אומרת לנו היהדות על הבעיה הקיומית הזאת של התחממות כדור הארץ?

אני רוצה להציג שלושה מושגי יסוד:

הרעיון הראשון הוא רעיון תאולוגי, שהארץ וכל היקום שייכים לקב”ה. וכן אנו קוראים בספר ויקרא פרק כ”ה פסוק כ”ג: וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ” — כך אומר הקב”ה בקשר למצוות שמיטה.

זה מודגש במסכת סנהדרין: ״ זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא“.

הוא הדין בתהלים כ”ד: לַֽ֭יהֹוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃

כלומר,  כל היקום שייך לקב”ה. זה לא שייך לנו ולכן אין לנו הזכות לקלקל.

הרעיון השני נקרא באנגלית: stewardship ובעברית, הפקדה.

הוא מופיע בספר בראשית פרק ב’: וַיִּקַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ׃

וכפי שמודגש במדרש מפורסם בקהלת רבה :״רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ״. בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי- בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תַּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ.

כלומר ה’ שם אותנו בעולם כדי לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ׃ אם אנו מקלקלים, אין מי שיתקן אחרינו.

הרעיון השלישי הוא לא רעיון תאולוגי אלא רעיון לוגי. הוא מופיע למשל במדרש ויקרא רבה פרשה ד’:

שָׁנָה רַ’ שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בִּסְפִינָה.נָטַל אֶחָד מֵהֶם מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו.

אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ?

אָמַר לָהֶם: מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַּחְתַּי אֲנִי קוֹדֵחַ?!

אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם עוֹלִין וּמְצִיפִין עָלֵינוּ אֶת הַסְּפִינָה!

כלומר אם מישהו קודח חור או, במקרה הזה, אם מישהו מקלקל את הסביבה באיזור שלו, בעיר שלו, במדינה שלו, זה לא רק משפיע על אותה שכונה, על אותו עיר או על אותה מדינה, זה משפיע על כל העולם. לכן יש כאן עניין לוגי, הגיוני, פשוט – אם אני מקלקל את העולם, אני בעצם מקלקל את זה בשביל כולם.

לכן, בשנה הקרובה אנו צריכים להקפיד על חזרה בתשובה לא רק באופן אישי, אלא באופן גלובלי מבחינת הסביבה וקיימות.

כל בן אדם וכל ארגון צריכים לעשות את שלו לכדי לטפל בבעיה הזאת. לדוגמא, אנו עושים עכשו שיפוץ גדול של בניין המנהלה והספרייה של שכטר, הודות לתרומות של כמה אנשים נדיבים. אנו שמים קולטי שמש גם על הגג של הבניין הישן וגם על הגג של הבניין החדש. בתוך זמן קצר, אנו כבר לא נצטרך להשתמש בנפט; אנו נחמם ונקרר את הבניינים האלה על ידי קולטי השמש.

לכן בשנה הקרובה, אני מאחל לכולכם שנה טובה. יהי רצון שניקח את העניין האקולוגי לתשומת ליבנו כדי שנוכל לאמר שאנו באנו לכאן  לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ׃.

שנה טובה משכטר

הרב פרופ' דוד גולינקין נולד וגדל באזור ושינגטון, בירת ארה"ב. הוא עלה ארצה בשנת 1972 וקיבל תואר ראשון בתולדות עם ישראל מהאוניברסיטה העברית יחד עם שתי תעודות הוראה, אחת לארץ ואחת לתפוצות. לאחר מכן, הוא הוסמך לרבנות על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), שם גם קיבל תואר שני ושלישי בתלמוד.
פרופ' גולינקין הינו נשיא שוחרי עמותות שכטר, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות בדימוס, וכן פרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר בירושלים. הוא שימש יו"ר ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל במשך כעשרים שנה. הוא המייסד והמנהל של המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר, שנוסד על מנת לפרסם ספריה של חומר הלכתי שימושי לארץ ולתפוצות. הוא המנהל של המרכז לחקר האשה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האשה בהלכה וכן תשובות וספרי הלכה שנכתבו על ידי נשים. הוא המייסד והמנהל של מפעל המדרש שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם סדרה של מהדורות מדעיות של מדרשים.
ביוני ,2014 נבחר הרב גולינקין על ידי הג'רוזלם פוסט כאחד מחמישים היהודים המשפיעים ביותר בעולם. במאי 2019 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). בנובמבר 2022 הוענק לו פרס "בוני ציון" מטעם ארגון "נפש בנפש" בתחום החינוך. פרופ' גולינקין הוא המחבר או העורך של 62 ספרים העוסקים בהלכה, תלמוד, מדרש ותפילה, וכן מאות מאמרים ושו"ת.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.