מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English

מיוחד לפורים – המתח והיחסים במפגש בין המלך והמלכה באמנות

סיפור מגילת אסתר בכלל ודמותה של אסתר בפרט הצית מאז ומעולם את דמיונם של האמנים. דמותה של אסתר, הנערה היהודייה האלמונית שהפכה למלכה ובתבונתה הצילה את עמה מכליה, זכתה לייצוגים רבים ומגוונים. במיוחד התמקדו האמנים בנקודות המפנה הדרמטיות בסיפור המגילה. היום נתבונן באחת מן הנקודות הללו: התייצבותה של אסתר בפני אחשוורוש בלא שנקראה אליו המתוארת בפרק ה במגילה.

לפנינו איור מתוך כתב יד יהודי מצפון מזרח צרפת, שהושלם בשנת 1278, המתאר את הסצנה הזו, ובפרט את הפסוק: ‘ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט’ (אסתר ה,ב).

איור מתוך כתב יד יהודי מצפון מזרח צרפת, שהושלם בשנת 1278

איור מתוך כתב יד יהודי מצפון מזרח צרפת, שהושלם בשנת 1278

היצירה מחולקת לשני חלקים שווים בגודלם ומאוזנים, וכל חלק מוקדש לדמות אחת: החלק הימני לאחשורוש החלק השמאלי לאסתר. האיזון מושג על ידי השימוש בגוונים של  אדום-ארגמן וכחול. אחשורוש מופיע על גבי רקע כחול ולבוש בבגד אדום ובגלימה מלכותית בצבע ארגמן, ואילו אסתר מופיעה על גבי רקע ארגמן ולבושה בגוונים של כחול.

אולם, תהיה זו טעות לחשוב שהאמן רואה באסתר ובאחשורוש דמויות שוות במעמדן. אמנם הם מתוארים זה מול זו בגובה שווה, אולם שימו לב כי אחשורוש יושב ואסתר עומדת! אילו היה אחשורוש קם מכסאו היינו רואים שהוא גבוה ממנה, ואין מדובר רק בעניין טכני: באמנות של ימי הביניים פעמים רבות הגודל משקף חשיבות. הבדלי הגובה רומזים לכך שהאירוע המתואר מבטא את נחיתותה של אסתר מול המלך, שהרי המלך יכול היה לגזור עליה גזר דין מוות, מאחר והיא נכנסה אל החצר הפנימית בלי שנקראה לשם.

בדרך זו רומז האמן בעדינות על המתח הרב הטמון בסצנה המדוברת, מתח שמקבל ביטוי חד וברור בתרגומים היווניים למגילת אסתר ובספרות המדרש. כך למשל בתרגום השבעים, התרגום היווני הקדום למקרא, מסופר כי בתחילה הביט אחשורוש על אסתר בפנים זועמות, ובתגובה לכך אסתר התעלפה, ורק לאחר שה’ הפך את לב המלך לטובה הוא ניגש אליה ודיבר אליה דברי נועם.

המסורת הזו המרחיבה ומעצימה את המתח במפגש בין המלך והמלכה קיבלה גם ביטויים חזותיים, כך למשל ביצירה ‘אסתר לפני אחשורוש’ משנת 1630 של הציירת האיטלקית ארטמיזיה ג’נטילסקי:

1. ארטמיסיה ג'נטילסקי, אסתר לפני אחשורוש, 1630

ארטמיסיה ג’נטילסקי, אסתר לפני אחשורוש, 1630

משמאל נראית אסתר מעולפת, נתמכת בשתי נערותיה, ומימין אחשורוש מתבונן בה בבהלה ועומד לקום מכסאו ולגשת אליה. הציירת מדגישה את חיוורונה של אסתר המעולפת, המתייצבת אצל המלך לאחר שלושה ימים של צום. האמנית מקדישה תשומת לב רבה ללבוש המפואר של המלך והמלכה וכן לשפת הגוף שלהם: התנוחות שלהם משלימות זו את זו במעין תנועה של ריקוד: אסתר מתעלפת וגופה מוטה לאחור, ואחשורוש עומד לקום מכסאו וגופו מוטה קדימה, לעברה. מכל מקום, ג’נטילסקי, שבוודאי הזדהתה במידה רבה עם דמותה של אסתר נותנת ביטוי עוצמתי למתח שחוותה המלכה לפני המפגש הרה הגורל עם המלך.

1.) ארטמיסיה ג’נטילסקי, אסתר לפני אחשורוש, 1630

יצירה זו צוירה בידי ציירת איטלקיה בת המאה ה- 17, ארטמיסיה ג’נטילסקי (1593-1653). פעילותה של אישה ציירת באותה עת הייתה תופעה נדירה למדי בשל ההגבלות שהוטלו על הכשרתן של נשים בתחום זה. העובדה שחרף ההגבלות הללו זכתה ג’נטילסקי להצלחה רבה והפכה לציירת מוערכת ומפורסמת מלמדת הן על אישיותה המיוחדת והן על כשרונה יוצא הדופן, כשרון שבזכותו הפכה לאישה הראשונה בהיסטוריה שהשלימה את לימודי האמנות באקדמיה בפירנצה.

ד"ר נעה יובל חכם היא דקנית מכון שכטר למדעי היהדות, ומרצה ויועצת אקדמית במסלולים לימודי ירושלים וארץ ישראל והאומנויות ביהדות. היא כתבה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית.
מחקריה עוסקים ביצירה האמנותית בשלהי העת העתיקה, ובקשרי הגומלין בין היצירה החזותית בעולם היהודי ובתרבויות הסובבות. כמו כן היא עוסקת בקשרים שבין האמנות היהודית בארץ ישראל ובתפוצות ובמתח שבין אמנות חזותית ותפיסות הלכתיות בעת העתיקה. ספרה אמנות ללא דמות: מגמות אנטי-פיגורטיביות באמנות היהודית בשלהי התקופה הביזנטית ובראשית התקופה המוסלמית ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2021.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.