"צדק צדק תרדוף", קבע מנהיג תנועת החירות מנחם בגין כאשר שידר בתחנת השידור החשאית של ארגון אצ"ל במוצאי שבת, ו' באייר תש"ח, מייד לאחר הקמת מדינת ישראל. ברגע חגיגי זה הוא הדגיש כי "צו עליון זה [השאיפה לצדק] יקבע את יחסינו בין איש לחברו".

ִהפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" שציטט בגין מופיע בתחילת פרשת שופטים. לא פעם אחת אלא פעמיים וברצף מדגיש הפסוק עד כמה חשובה היא השאיפה לצדק. מנחם בגין הוא ממשיכם של רבים וטובים שדרשו צדק ועסקו בשאלת הגדרתו ותרגומו למעש. דורות רבים עוסקת היהדות בשאלה מהו צדק וכיצד משיגים אותו. נביאים, תנאים ואמוראים, רבנים והוגי דעות יהודים רדפו צדק ועסקו בסוגיה זו. גם בימינו, כאשר החיים המודרניים מציגים בפנינו דילמות מורכבות רבות, עניין הצדק ממשיך להעסיק אותנו וביתר שאת. בשנים האחרונות אנחנו מרבים לעסוק בסוגיות של צדק חברתי. השאיפה לקיום משותף של החברה הישראלית על גווניה השונים ותחת מערכת נרחבת וכוללת של עקרונות צדק היא חלק חשוב בשיח שלנו. עקרונות אלו, שבסיסם הוא בתקופת המקרא, הם שיאפשרו לנו כחברה מודרנית, מגוונת ותוססת, להמשיך ולהתקיים באופן ראוי, הוגן וצודק.

הצדק החברתי הוא אחד ההיבטים הבולטים ביותר בספר דברים. חלק גדול מן החומש תופש אוסף ההוראות, ההלכות והמצוות שמשה רבנו מעביר לבני ישראל כאשר הם נמצאים בערבות מואב. החלק הארי של מצוות אלו עוסק דווקא במערכת היחסים שבין אדם לחברו ובערכי צדק שונים. בימי קדם, כמו גם בימינו, נותרו סוגיות חברתיות אלו נורמות של התנהגות אנושית וההתארגנות החברתית־קהילתית הייתה רלוונטית וחשובה מאוד.

אנחנו אמנם מצופים לנהוג ביושר ובצדק, אך ברור כי בכדי להבטיח את הסדר ולשמור על הצדק, החברה האנושית חייבת שופטים ושוטרים (בתקופת המקרא השוטרים היו אלו האחראים על ביצוע החלטותיהם של השופטים). אנחנו זקוקים להם כדי שיעמדו בשער ויקפידו עבורנו על השמירה על הצדק. כך קובע הפסוק הראשון בפרשת שופטים: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק. בלעדי אלו אין משפט ובוודאי שאין משפט צדק.

בשנים האחרונות עוסקת החברה הישראלית בתפקידה, במעמדה ובחשיבותה של מערכת המשפט. מתרבים הקולות הטוענים נגד השופטים ובייחוד נגד שופטי בית המשפט העליון. גם משטרת ישראל נמצאת תחת מתקפה עזה מכל העברים והצדדים. אך פרשת השבוע מבהירה לנו עד כמה אנחנו זקוקים לאלה ולאלה. המשטרה בודקת, חוקרת ומחליטה בסופו של דבר אם יש להעמיד לדין נאשם. שופטת או שופט הם המחליטים, על פי מערכת של נורמות אוניברסליות, ישראליות ויהודיות שחלקן נקבע כבר בעת העתיקה ונשמרו רלוונטיות גם בימינו, אם הנשפט אשם או לא. אלו ואלו פועלים תחת נורמות ברורות שבסיסן מצוי בפרשת השבוע: לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד–כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. עיקרון בסיסי הוא כי חובת כולנו, ובעיקר חובת השוטרים והשופטים היא לרדוף צדק. חשיבות הצדק החברתי באה לידי ביטוי גם בתפקידו ובמעמדו של מלך ישראל. על מלך זה, שתמיד ייבחר מתוך העם, להקפיד על כללי צדק קלים כחמורים. המלך מחויב להקפיד על יחסיו כלפי בני עמו ולחיות בצניעות לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו.

המאמר פורסם באתר ישראל היום ביום 20 באוגוסט 2020.