מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English

מנחה ליהודה – על יהודה תאודור

השעה כבר מאוחרת, אך אני מסרבת לוותר. עיני סוקרות את התמונות המתחלפות על המסך. האם ייתכן שלא נותרה בידינו אף תמונה של חוקר המדרש הדגול יהודה תיאודור, שהוציא את המהדורה המדעית לבראשית רבה? כבר כמה שבועות שאני מחפשת בנחישות אחר התמונה. התייעצתי עם חוקרים שונים ברחבי העולם, התכתבתי עם ספרנים האחראים על ארכיונים יהודיים בארץ ובתפוצות, אפילו פניתי למרשם האוכלוסין בגרמניה, אך ללא הועיל. האם ייתכן כי דמותו נעלמה מעל דפי ההיסטוריה?

יהודה תיאודור (Julius Theodor1849–1923) היה מלומד יהודי גרמני, בוגר בית המדרש לרבנים בברסלאו, מגדולי החוקרים של מדרשי האגדה במחצית השנייה של המאה ה-19. מפעל חייו, המהדורה המדעית לבראשית רבה (שהושלמה בידי חנוך אלבק), מסמנת את ראשיתו של עידן חדש בתולדות פרסומי הטקסט של מדרשי האגדה. היא מכילה את מדור חילופי הנוסח הראשון שהופיע בשפה העברית. תיאודור כתב מאמרים חשובים, פרסם ביקורות ספרים וכמה ערכים ב”אנציקלופדיה היהודית”(Jewish Encyclopedia). 31 שנה שימש רבה של העיירה הקטנה בויאנובו (Bojanowo) שבפרובינציה הפרוסית פוזן. משם קיים קשר מכתבים הדוק עם חוקרים שונים. כפי שאתם מבינים תיאודור היה גם וגם: גם רב וגם דוקטור. ואגב, עבודת הדוקטורט אותה כתב באוניברסיטת קניגסברג כלל לא עסקה במדרש, אלא ב”מושג האין-סופיות אצל קאנט ואריסטו”. איש אשכולות.

העניין המיוחד שלי בתיאודור החל במחקר שערכתי על מדרש שיר השירים רבה, במסגרתו החלטתי לתרגם ולפרסם את סידרת מאמריו החשובה של תיאודור (1881-1879) “על מלאכת העריכה של מדרשי האגדה”. המאמרים תורגמו מגרמנית לעברית בעזרתו המקצועית של חנן בירנצוויג והם רואים אור בספרי החדש. חשבתי שמן הראוי לפתוח את הספר בסקירה קצרה אודות תיאודור. לתדהמתי גיליתי שלא נכתב עליו כמעט דבר. כאן החלה עבודת בלשות נרחבת, ליקוט וצירוף של פיסות מידע קטנות ומפוזרות, חיפוש בארכיונים, איתור מכתבים ששרדו, והתוצאה היא הביוגרפיה הרואה אור בחלקו הראשון של הספר.

במהרה התברר לי כי היעדר המידע לא היה מקרי, וקשור בגורלה המר של משפחתו הקטנה, שנטלטלה בין שתי מלחמות עולם וספגה מהלומות קשות. ככל שעלה בידי לברר, כנראה שלא נותרו צאצאים ישירים של יהודה תיאודור, וכך כמעט ונמחה זכרו של המלומד הגדול.

כעת ניתן להבין מדוע החיפוש אחר תמונתו של תיאודור הטריד את מנוחתי. איתור תמונתו של תיאודור הפך בעיניי לעניין סימבולי וחשוב מאין כמותו. רציתי שלחוקר הנערץ יהיו גוף ופנים. ביקשתי לגאול אותו מתהום הנשייה, ולחקוק את זכרו בזיכרון הדורות. אך פנייתי למרשם האוכלוסין בגרמניה הושבה ריקם. פקיד אדיב הסביר לי שבשנת 1919, השנה בה תיאודור היגר מבויאנובו לברלין, עדיין לא חויבו התושבים להנפיק תעודות זהות עם תמונה. בזמן חיטוטיי האינטרנטיים הפכתי לחברה בקבוצת הפייסבוק Old Photos Bojanowo והתכתבתי עם כמה פולנים קשישים, עד שהתברר לי כי אין להם תמונות מתקופת מלחמת העולם הראשונה, בה התגורר תיאודור בבויאנובו. לבסוף העקשנות השתלמה: בשנת 1919, לכבוד יום הולדתו השבעים, התנוססה תמונתו של תיאודור בכתבה בעיתון היהודי גרמני Allgemeine Zeitung des Judentums.” אני חבה את תודתי לחנן שמצא את התמונה. מן הראוי לסיים בכמה שורות מאותה כתבה:

מי שמכיר את תיאודור, מי שהיה לו התענוג להכיר מקרוב לא רק את למדנותו אלא גם את אישיותו הנעימה, את ההומור שלו שהיה כה מקורי ומרענן, את היושרה והחברותיות שלו, יאחל בוודאי לאיש זה שיזכה לראות בקרוב את הכתר של עבודת חייו על ידי הופעתה של החוברת האחרונה [של מדרש בראשית רבה]… ולוואי והדורות הבאים של העוסקים במדעי היהדות ימשיכו לצעוד בדרך שהוא נכנס אליה עם אותה נאמנות ואותה הצלחה. זה יהיה בשבילו בוודאי השכר הנאה ביותר!

הספר “מנחה ליהודה” מציג לראשונה את קורות חייו ופעלו המחקרי של הרב ד”ר יהודה תיאודור (1849–1923), מגדולי החוקרים של מדרשי האגדה. הוא בוחן את תרומתו החלוצית של תיאודור לחקר מלאכת העריכה, ואת ההתפתחויות העיקריות שחלו בתחום מחקרי זה בעשורים האחרונים. בספר מובא תרגום עברי לסדרת מאמריו של תיאודור “הקומפוזיציה של מדרשי האגדה”, הכולל הערות, עדכונים והפניות לספרות המחקר בת זמננו. הספר יצא בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות וליאו בק בנובמבר 2017.

למאמר המלא בעיתון “מקור ראשון”

ד"ר תמר קדרי היא מרצה וחוקרת של ספרות חז"ל במסלול מדרש ואגדה במכון שכטר למדעי היהדות ולשעבר דקנית המכון. היא בוגרת תואר ראשון ושני ובעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. בשנת 2001 הייתה עמיתת מחקר במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2009 זכתה במענק של הקרן הלאומית למדע ובמשך שש שנים ניהלה פרויקט מחקר להוצאת מהדורה מדעית למדרש שיר השירים רבה. הסינופסיס הועלה לאתר של מכון שכטר למדעי היהדות. היא פרסמה מאמרים חשובים בכתבי עת יוקרתיים בארץ ובחו"ל. ספרה "מנחה ליהודה" ראה אור בשנת 2017 בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות ומכון לאו בק. פרט לכך היא גם אומנית ופסלת והשתתפה בתערוכות בגלריות בירושלים ובתל אביב.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    מתעניינים בלימודים במכון שכטר?

    נשמח להיות בקשר. נא השאירו פרטי התקשרות וניצור איתכם קשר בהקדם

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיותתנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.