הרשמה ללימודים
תרומה לשכטר
English

מחושך לאור: בין יוסף במצרים לניצחון החשמונאים


"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר" (בראשית מא, א)

פרשת 'מקץ' נפתחת באירוע המסמל את התפנית הגדולה בחייו של יוסף: לאחר שכל חרטומי מצרים וחכמיה לא הצליחו לפתור את חלומותיו של פרעה, נזכר שר המשקים בנער העברי שפגש בבית האסורים. פרעה מצווה לקרוא ליוסף, ולאחר שזה פותר את חלומו ואף מייעץ לו כיצד לנהוג בשנות השובע והרעב הצפויות לבוא על מצרים, ממנה אותו פרעה למספר שתיים בממלכתו.

אין ספק שלפנינו מהפך דרמטי מאין כמותו בחייו של יוסף: ברגע אחד הוא הופך מעבד לאדון, מנער עברי הכלוא בבית האסורים לשליט על כל מצרים, מיוסף בן הזקונים הנרדף על חלומותיו – לצפנת פענח פותר החלומות.

הסיפור הזה, והפרשה הזו, נקראים באופן קבוע בשבת חנוכה. מתבקש אפוא לחפש את הקשר ביניהן, ואכן, יש קשר: חג החנוכה חל בשיא החורף, בזמן שבו הימים הולכים ומתקצרים, הטמפרטורות יורדות, החושך הולך וגובר.

כידוע, עוד מימי קדם גם תרבויות אחרות נוהגות לציין בתקופה הזו של השנה חגים של אור ושל אש: הרומאים חגגו בימים אלה את ה'סטורנליה'; הפרסים את 'שאב-א-ילדה', יום הולדתו של מיתרה אל השמש; עמים סקנדינביים מציינים את יום סנטה לוצ'יה; וכמובן – העולם הנוצרי חוגג את חג המולד.

במסורת היהודית מציין חג האורות את הסיפור ההיסטורי על מלחמת החשמונאים כנגד צבא הממלכה הסלאוקית. כנגד כל הסיכויים, הצליחו המורדים המעטים וחסרי הניסיון הצבאי לגבור על חיילי האימפריה, לטהר את בית המקדש, ואפילו להקים ממלכה עצמאית בארץ ישראל. אפשר לראות בסיפורו של יוסף מעין הטרמה, או דוגמה, של תהליך זה: הנער העברי הנחות והמושפל מצליח ברגע אחד להיחלץ מבור הכלא ולהגיע להישגים שלא ייאמנו, בעזרת האל ובכוח תבונתו.

במדרש תנחומא אנו מוצאים ניסוח יפה של הרעיון הזה: "אמר ר' יהושע בן לוי: מתוך צרה רווחה, מתוך אפלה אורה, מתוך ניבולן [=שפלותם] של צדיקים רוממותן". המדרש מביא מגוון דוגמאות לרעיון הזה: דניאל בגוב האריות, מרדכי ואסתר בשושן הבירה, ולבסוף מגיע ליוסף: "ויוסף – עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ (תהלים קה) ונתרומם, שנאמר: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ".

אם כך, הקשר בין פרשת 'מקץ' לבין חג החנוכה, בין עלייתו לגדולה של יוסף במצרים לבין ניצחון החשמונאים, ברור: שניהם מזכירים לנו כי הרגעים האפלים ביותר בחיינו עשויים להפוך כהרף עין לרגעי שיא. יש בכך נחמה לכל מי ששרוי במצוקה, נפשית או פיזית, לכל מי שחשך עליו עולמו, או לכל מי שהחורף מדכא אותו: מתוך האפלה תבוא אורה. כך קרה בימים ההם, וכך יקרה בזמן הזה.


המאמר פורסם באתר מקור ראשון ביום 21.11.2021

ד"ר גילה וכמן היא מרצה למדרש ואגדה במכון שכטר למדעי היהדות ומרצה לספרות עברית באוניברסיטה העברית. ד"ר וכמן משתתפת בפרויקט 929 ומעניקה פרשנות אישית לפרשות השבוע. ספרה "מדרש חדש על התורה" יצא לאור בשנת 2013 בהוצאת מפעל המדרש של מכון שכטר למדעי היהדות.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן