בצניעות, כמעט בהיחבא, משמרת ספרות המדרש המאוחרת אוצרות של סיפורים, רגשות וערכים. כזה הוא מדרש עשרת הדיברות – חיבור מימי הביניים המוקדמים שנשתמר בלא מעט כתבי יד ודפוסים. שמו מרמז אולי על מדרש פרשני או הלכתי, אולם בפועל מדובר בקובץ סיפורים קצרים, שעוסקים בעשרת הדיברות מזווית מוסרית וחינוכית, ולא בפרשנות ישירה של נוסח הדיברות.

למדרש יש אומנם מבנה קבוע, אך כל נוסח שלו שונה מעט מרעהו. לאחר כל דיבר, מופיעה דרשה קצרה או משפט הסבר, אחר כך מופיעים סיפורים שמדגימים מדוע כדאי לקיים את הדיבר, ולבסוף ישנה סגירה של הקטע על ידי חזרה על הדיבר עצמו ומעבר לדיבר הבא. מקורותיהם של הסיפורים מגוונים – החל מסיפורים מקראיים מורחבים, דרך סיפורים מהתלמוד הבבלי, ממדרש תנחומא וממקורות מדרשיים נוספים, ועד לסיפורי־עם המוכרים לנו גם מתרבויות שכנות בנות הזמן.

בכתבי היד השונים ובמהדורות הדפוס, ישנו מספר משתנה של סיפורים מדגימים לכל דיבר: לעיתים סיפור אחד, לרוב שניים־שלושה, ובכמה מקרים אף ארבעה סיפורים ויותר. חלק מן הסיפורים מוכרים מאוד, כמו האגדה על יוסף מוקיר שבת שהפכה לשגורה בספרות המוסר היהודית. אחרים נדירים, ולעיתים ייחודיים לגלגוליו השונים של חיבור זה.

במהדורה המדעית של המדרש, שפורסמה בשנת 2005 בסדרת "דורות" של הוצאת מוסד ביאליק, הובא נוסח כתב יד פריז 716 ולצדו נספח עשיר שכולל סיפורים שנמצאו בגרסאות אחרות של המדרש – עדות לתנועה המתמדת של מסורות סיפוריות סביב עשרת הדיברות בזמנים שונים ובקהילות שונות בפזורה היהודית.

בחג השבועות, שבו נוהגים ללמוד תורה כל הלילה על פי מסורת "תיקון ליל שבועות", יכול להיות מקום מיוחד גם למדרש זה. לא רק משום שהחג מציין את המעמד ההיסטורי־מיתולוגי של מתן התורה, אלא משום שהסיפורים שכלולים במדרש מגשרים בין הפסוקים הנשגבים לבין הקיום היומיומי – בין ההתגלות בהר סיני לבין ההכרעות הקטנות והגדולות של חיי היום יום.

לימוד בליל שבועות אינו רק שחזור טקסי של קבלת התורה, אלא חידוש הברית – בין אם זו ברית אמונית בעבור אלו בינינו שמקיימים אורח חיים דתי־אמוני, ובין אם זו ברית תרבותית בעבור מי שהקשר שלו עם המסורת היהודית הוא קשר חילוני שאינו נשען על אמונה באל.

מדרש עשרת הדיברות מזמין אותנו להקשיב לסיפוריהם של הדורות הקודמים – אלה שסיפרו, האמינו, התחנכו וניסו להבין את מקומם ביחס לציווי האלוהי – ובו בזמן מאפשר לנו להציץ לתוך עולמם האישי, המשפחתי והקהילתי, הנחשף בסיפורים שבחרו לספר ולשמר.

בעומק הלילה, כשנשמעים קולות לימוד מאירועי "תיקון" מקומיים בכל רחבי הארץ, אפשר לדמיין גם את האגדות הללו מסופרות שוב ושוב, נמסרות בחום אל הדור הבא – כחוט השזור בין היהדות הקדומה לחיינו שלנו, כאן ועכשיו.

להרחבה

מדרש עשרת הדיברות בספריית כותר (עורכת: ענת שפירא, הוצאת מוסד ביאליק, 2005)

מדרש עשרת הדיברות נוסח כ"י פריז 716 באתר מפעל המילון ההיסטורי (האקדמיה ללשון העברית)