נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
שאלה מאת ד״ר יזהר הס, מנכ״ל התנועה המסורתית: לנוכח התפשטות נגיף הקורונה, האם אדם הנמצא בבידוד או המפחד להידבק יכול להקשיב לקריאת מגילה באינטרנט, ברדיו או בטלוויזיה וכך לצאת ידי חובה?
תשובה:
א) כידוע, פיקוח נפש דוחה את רוב המצוות שבתורה, ולכן ברור שאם רופא או משרד הבריאות קובעים שמישהו חייב להיות בבידוד במשך שבועיים, עליו לציית ולהישאר בבית.
ב) רצוי לקרוא את המגילה בציבור (אורח חיים תרצ:יח), אבל מותר לקרוא את המגילה גם בבית (שם). לפיכך, אם למישהו יש מגילה כשרה, מותר לו או לה לקרוא את המגילה בבית.
ג) באופן כללי, אני סבור שקולא עדיף מחומרא, על סמך דברי חז״ל: ״וחי בהם – ולא שימות בהם (יומא פ״ה ע״ב), ״כח דהתירא עדיף״ (ברכות ס׳ ע״א ומקבילות), ועוד.
ד) במקרה הספציפי של קריאת המגילה, חז״ל והפוסקים הקלו מאד. קוראים את המגילה בעמידה או בישיבה (מגילה כא ע״א במשנה); מותר לשניים לקרוא את המגילה ביחד, ובניגוד לקריאת התורה (שם, ע״א-ע״ב); בדיעבד מותר לקרוא ממגילה שעד חציה חסר (אורח חיים (תרצ:ג); ועם הפסקות ארוכות באמצע הקריאה (שם). ולכן גם בנושא הנדון ניתן להקל.
ה) לאחר המצאת הטלפון, הרדיו והמיקרופון מסוף המאה התשע-עשרה ואילך החלו לשאול את הפוסקים אם מותר לשמוע את קריאת המגילה דרך טלפון, רדיו, מיקרופון וטלוויזיה.
1. המחמירים
בין המחמירים, נמנים פוסקים חשובים כגון:
הרב יוסף ענגיל;
הרב שלמה זלמן ברוין, שערים המצוינים בהלכה;
הרב שלמה זלמן אויערבך;
הרב עובדיה יוסף;
בנו הרב יצחק יוסף;
הרב אליעזר ולדינברג, ציץ אליעזר;
הרב משולם ראטה, קול מבשר;
הרב יהושע מרדכי פייגנבוים;
והלכות קטנות.
הם טענו שהקול שיוצא מן המיקרופון, רדיו וכדומה דרך ממברנה שונה מן הקול הטבעי של בן-אדם ולכן השומע לא יצא ידי חובה. אפילו אם זה נכון מבחינה מדעית, הם לא הביאו אף מקור תלמודי האוסר קול מן מן הסוג הזה. בניגוד לשופר, אין דיון בתלמוד על אופי הקול של קריאת המגילה. ולכן אפילו אם הקול במיקרופון, ברדיו וכדומה שונה, אין זאת אומרת שהוא אסור.
2. המקלים
בין המקלים נמנים פוסקים חשובים כגון:
הרב אלעזר שפירא ממונקאטש, מנחת אלעזר;
הרב יעקב משה טולידנו, ים הגדול;
הרב יהודה ליב צירלסון, מערכי לב;
הרב צבי פסח פראנק, הרב הראשי של ירושלים;
החזון איש;
הרב נטע שלמה שליסל, ירושת פליטה (מותר בשעת הדחק);
הרב יוסף תאומים, אב בית דין, דטרויט;
מנחת אהרן;
מקראי קודש;
פני מבין (בשעת הדחק).
חלקם מתירים גם תקיעת שופר דרך מיקרופון, רדיו וכדומה.
אבל הרבה מהם מבחינים בין שופר שאסור להשמיע דרך מיקרופון, רדיו וכדומה למגילה שמותרת. וזאת משום שהמשנה בראש השנה (כ״ז ע״ב) קובעת ״שהתוקע לתוך הבור או לתוך הדות (מרתף או מחסן תת-קרקעי)… אם קול שופר שמע יצא, ואם קול הברה שמע לא יצא.״ השאלה בימינו היא האם הקול שיוצא מן המיקרופון, הרדיו וכו׳ דומה לשופר עצמו או להברה של השופר. אבל בקשר למגילה, אין שום מקור תלמודי העוסק בטיב הקול של קריאת המגילה.
ולכן אני מסכים עם הפוסקים הרבים שקבעו: שופר – אסור דרך מיקרופון וכדומה; מגילה – מותרת.
ו) הלכה למעשה
לאור הנ״ל, מותר ליהודי הנמצא בבידוד בבית או המפחד להידבק לצאת ידי חובת קריאת המגילה דרך רדיו, טלוויזיה או פייסבוק בתנאי שמדובר בשידור ישיר ולא בהקלטה.
ויהי רצון שהרופאים ימצאו חיסון ותרופות למחלה הקשה הזאת במהרה.
הרב דוד גולינקין
ט׳ אדר תש״ף
ספרות
החשמל בהלכה, חלק א׳, ירושלים, תשל״ח, פרק י״ג
הרב עובדיה יוסף, שו״ת יביע אומר, חלק א, חלק אורח חיים, סימן יט, אות יח
הרב עובדיה יוסף, שו״ת יחוה דעת, חלק ג, סימן נ״ד
הרב פרופ' דוד גולינקין נולד וגדל באזור ושינגטון, בירת ארה"ב. הוא עלה ארצה בשנת 1972 וקיבל תואר ראשון בתולדות עם ישראל מהאוניברסיטה העברית יחד עם שתי תעודות הוראה, אחת לארץ ואחת לתפוצות. לאחר מכן, הוא הוסמך לרבנות על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), שם גם קיבל תואר שני ושלישי בתלמוד.
פרופ' גולינקין הינו נשיא שוחרי עמותות שכטר, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות בדימוס, וכן פרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר בירושלים. הוא שימש יו"ר ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל במשך כעשרים שנה. הוא המייסד והמנהל של המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר, שנוסד על מנת לפרסם ספריה של חומר הלכתי שימושי לארץ ולתפוצות. הוא המנהל של המרכז לחקר האשה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האשה בהלכה וכן תשובות וספרי הלכה שנכתבו על ידי נשים. הוא המייסד והמנהל של מפעל המדרש שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם סדרה של מהדורות מדעיות של מדרשים.
ביוני ,2014 נבחר הרב גולינקין על ידי הג'רוזלם פוסט כאחד מחמישים היהודים המשפיעים ביותר בעולם. במאי 2019 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). בנובמבר 2022 הוענק לו פרס "בוני ציון" מטעם ארגון "נפש בנפש" בתחום החינוך. פרופ' גולינקין הוא המחבר או העורך של 62 ספרים העוסקים בהלכה, תלמוד, מדרש ותפילה, וכן מאות מאמרים ושו"ת.