נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
אוסף הגניזה שהתגלה בקהיר פתח בפנינו אשנב למה ששלמה דב גויטיין הגדיר היטב בכרך השלישי של חיבורו חברה ים-תיכונית כ”עולמן של הנשים”. אם עד לגילוי הגניזה ידענו אך מעט מאוד על העולם היהודי בתחומי הים התיכון בימי הביניים, הרי שעל חיי הנשים היהודיות ידענו עוד פחות. גויטיין היה למעשה הראשון שהצביע על שפע החומר המצוי באוסף הענק של קטעי הגניזה המתייחס לנשים, וארג מתוכם תמונה של עולמן. מיותר לומר, שגויטיין ניחן ברגישות ותובנות נדירות ביותר, ולפיכך הקדים את עמיתיו למחקר ואף הטביע את רישומיו לדורות הבאים. למעשה הוא היה חלוץ במחקר תולדותיהן של הנשים היהודיות בימי הביניים.
זה למעלה מעשור שאנו, יואל קרמר (פרופ’ אמריטוס מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת שיקאגו) ואנוכי, עוסקים בחומר זה. קרמר קיבץ קורפוס גדול של למעלה מ-160 מכתבים, אשר נכתבו על ידי נשים או שנשלחו אליהן. בנוסף לכך הוא גם העתיק ותרגם את רובם, אולם עד עתה הם לא פורסמו בדפוס. על רבים מתוכם הוא דן בשלושת מאמריו שבאנגלית ובעברית.
בעצם, שותפי הבכיר הוא שהעביר לידיי את מקל השליחים כדי שאמשיך את מחקרו החשוב ואביאהו לכלל גמר טוב. על חלק מן החומר הזה אני כבר מלמדת בתוכנית ללימודי האישה במכון שכטר ואף כשלימדתי באוניברסיטת ייל. כמו כן פרסמתי מאמר הכולל תרגום לאנגלית של שתי שו”ת של הרמב”ם העוסקות במורָה בצירוף ניתוחיהן, המאירים תובנות בלתי צפויות על יחסה של החברה הסובבת לנשים ולתפקידי ההוראה והחינוך של בנים. במאמר אחר ניתחתי את השפעת האסלאם על חיי הנשים היהודיות, ובכלל זה דנתי גם בריבוי נשים, פילגשים, שפחות, והסדרי נישואין זמניים.
בחודש יולי 2011, הקרן הלאומית למדע אישרה את הצעת המחקר שהגשתי לה. פירוש הדבר הוא שזכיתי למענק למשך ארבע שנים עבור מימון תוכנית המחקר על נשים יהודיות בחברה הים-תיכונית, בסיועו של פרופ’ נחם אילן (שגם הוא לימד במכון שכטר). מטרת התוכנית המוצעת היא להכין לפרסום את החומר שאסף פרופ’ קרמר בתוספת תעודות אחרות הקשורות לנושא, ולתור אחר מכתבים נוספים העוסקים בנשים, אשר נמצאים באוספי הגניזה השונים (באוסף טיילור-שכטר בקיימברידג’, בספריית הבודליאנה באוקספורד, באוסף מוֹסֶרי הנמצא כיום בקיימברידג’, ב-JTS ובמקומות נוספים).
המענק יאפשר העסקת שני מומחים בערבית-יהודית (הערבית הכתובה באותיות עבריות ששימשה את יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים), אשר יבדקו את דיוק ההעתקות שנעשו מן התעודות המקוריות ויחפשו אחר תעודות חדשות. הודות לתהליך הדיגיטאציה, נעשה חלק גדול מן החומר נגיש לכל מעוניין. הצוות ינצל את האוספים שהוקלדו לאחרונה (ונמצאים בשלב זה בפרינסטון, ב-JTS, בספרייה הלאומית ובפרויקט פרידברג לחקר הגניזה), וכן את ההערות בכתב ידו של גויטיין כדי לבדוק את הדיוק של הפענוחים והתרגומים שנעשו בעבר. התעודות יתורגמו לעברית ולאנגלית. התוכנית כוללת תיאור קטלוגי של כל תעודה, וכן אגד של צילומים. ההערכה היא שהמחקר יקיף כ-200 תעודות. אנו מקווים ששיתוף פעולה זה יניב ניתוח חדש של כלל החומר הזה.
אציע להלן דוגמה אחת לצורך בחינה מחדש של ההעתקות הישנות. לפני מספר חודשים הכנתי הרצאה על נשים יהודיות בספרד המופיעות במסמכי הגניזה. אחד המכתבים נכתב בידי אשה צעירה, הכותבת בשם אמה מכתב לאביה. גויטיין ואחרים הניחו שאביה הסוחר שהה באותו זמן בנמל מוֹכָ’ה שבתימן; אך לאחרונה התעוררה מחלוקת סביב תעודה זו. האם כתב היד פוענח במדויק? האם האב שהה באמת בתימן? האם האיגרת נכתבה בידי מהגרת ספרדייה שישבה בפוסטאט (היא קהיר העתיקה), ושליטתה בערבית לא הייתה מושלמת? (רוב המלומדים שבחנו את המכתב שיערו שהכותבת לא שלטה במורכבויות השפה.) הייתכן שכתיבת היד היא של סופר מיומן יותר ממנה, שהעתיק מפיה את נוסח מכתבה? האם חלק מן האותיות כתוב בצורה מוזרה? והאם ייתכן שגויטיין טעה בקריאתו? די לבחון תעודה זו כדי לגלות עד כמה קשה היא מלאכת פענוח התעודות ומדוע קורא אחד לא יכול לראות בהכרח ובדיוק את מה שרואה קורא אחר.
מה היו הפריטים שאותה צעירה ביקשה מאביה לרכוש ולהביא או לשלוח הביתה? עד כמה מיוחדים היו בדי המשי הלבנים והצבועים בצבע האודם? כמה זמן נעדר הסוחר מביתו? (מאחר שאשתו הייתה בהריון מתקדם, אנו יודעים שהוא יצא מביתו לפני פחות מתשעה חודשים, תקופה שלא נחשבה ארוכה במיוחד לגבי הסוחרים בים התיכון שפעלו אז, משום שהנסיעות הללו ארכו זמן רב וגם מחיריהן היו יקרים מאוד.) מסתבר שקריאה מחודשת של התעודה מאשרת את הדעה שהמכתב לא נשלח לעיר הנמל מוכ’ה שבתימן, ונראה שבמהלך קריאת כתיבת היד הבלתי-רגילה יצאה שגגה מלפני המומחה, פרופ’ גויטיין. מכל מקום, מצב המשפחה לא השתנה, משום שהנערה, אחותה ואמה המשיכו להתגעגע לראש המשפחה, שבזמן שעסק במקצועו בתקווה לתמוך במשפחתו, השאיר את יקיריו בקהיר לדאוג לעצמן. רוב הסוחרים שהיו במסעות השתדלו לשלוח לנשותיהם ולילדיהם סחורות בעלות ערך כדי שימכרו אותם ויקיימו את עצמם בעת היעדרם. איננו יודעים מתי שב האב הזה לביתו, והאם אכן רכש את פריטי המשי המבוקשים.
בסיום כל המלאכה, בתוכניתי להוציא לאור שני כרכים; האחד יכלול את תעתיקי התעודות המקוריות בערבית-יהודית לצד תרגומיהן לעברית, והשני יכלול תרגום אנגלי של כולן. החומר יאורגן על פי נושאים, כגון חליפת מכתבים בין בעל לאשתו, בין אם לבנה או בין אחיות, כדי לאפשר ניתוח היסטורי מפורט של התעודות. אצרף מבואות לשני הכרכים בשתי הלשונות. הללו יכללו סקירה על מצב המחקר של נשים יהודיות בימי הביניים; דיון במשמעות גניזת קהיר לתולדות היהודים בימי הביניים; אופי התעודות שנמצאו בגניזה הנוגעות לחקר האישה ומעמדה; וכן ניתוח אופיו של החומר הנמצא באוסף זה, השופך אור על עולמן ומאפשר לקולות הנשים להישמע, הן במישרין והן בעקיפין.
פרסומים אלה יחשפו בפני הקוראים העברי והאנגלי את עולמן של הנשים היהודיות בחברה הים-תיכונית בימי הביניים – בעיקר לגבי התקופה שבין השנים 1250-950. הם יכילו חומר חדש ורלוונטי עבור היסטוריונים וחוקרי לשונות ימי הביניים, וכמו כן עבור חוקרי הלכה, חינוך יהודי, ספרות, לימודי אישה ולימודי החברה הים-תיכונית. חוקרי הערבית היהודית יפיקו תועלת ממחקר זה וייהנו מגישה לתעתיקים של הטקסטים המקוריים. אין להפריז בייחודן של תעודות אלה: קולן של נשים יהודיות בימי הביניים נשמע רק לעתים נדירות מאוד; לפיכך עשוי אוסף מקורות זה להרשים את הקורא ולהציג בפניו תובנות בלתי צפויות על מציאות חיי הנשים בעולם הים-תיכוני בימי הביניים.
פרופ' רינה לוין מלמד היא הדקנית היוצאת של מכון שכטר למדעי היהדות. היא פרופסורית לתולדות עם ישראל, משמשת העורכת האקדמית של כתב העת 'נשים', וחוקרת מובילה בתולדות יהודי ספרד ובלימודי נשים יהודיות בשימת דגש על תקופת ימי הביניים.
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.