מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English

שלוש מנהיגות יהודיות (בין המאה ה-16 למאה ה-19)

כל חברה מתעניינת בטבע מנהיגיה; מבט חטוף בכותרות עיתון כלשהו בכל יום נתון מגלה עד כמה ההתעסקות בנושא זה נפוצה והיא מצביעה על השיטה שכישורי המנהיגים נחשפים לשיפוט על ידי אלה שבחרו בהם. ההיסטוריה היהודית מלמדת, כי לעתים נדירות זכו נשים מנהיגות להזדמנויות שוות לאלה של הגברים, במיוחד במאות שלפני העת החדשה. המגמה להַדִּיר נשים מעולם הלימוד בחברה היהודית, הכתיבה כמעט תמיד מצב שתפקידי מנהיגות בו היו חמקמקים עבורן במקרה הטוב, ולאמיתו של דבר, לא היו קיימים כלל וכלל. למרות זאת, מדי פעם, הצליחה אישה יהודייה למצוא דרך לנצל את כישרונותיה ולעצב תפקיד מנהיגותי לעצמה. דונה גראציה, אסנת ברזאני ורחל ורברמאכר הן שלוש נשים כאלה. להלן ננתח בקצרה את יכולת מנהיגותן יוצאת הדופן.

דונה גראציה נולדה בפורטוגל ב-1510 למשפחה עשירה מגולי ספרד, אשר נאלצה להמיר את דתה ב-1497. היא נישאה לפראנסיסקו מנדס, נוצרי חדש (אנוס) אמיד, שגם משפחתו עזבה את ספרד ב-1492 על מנת שלא להמיר את דתה. הוא היה איש-עסקים מצליח, אך למרבה הצער, נפטר לאחר הולדת בתו והותיר אחריו פעוטה ואלמנה. באופן ברור, בטח פראנסיסקו ביכולותיה של אשתו, ולכן מינה אותה אפוטרופסית על אימפריית עסקיו הענפים; ברור כי מהלך זה אִפשר לה להפעיל את כישרונותיה על מנת לפלס נתיבי פעולה חדשים. כאלמנה, היא הפיקה תועלת מן המעמד העצמאי שההלכה היהודית מעניקה לאלמנות ולגרושות. הואיל והיא הייתה אשת עסקים ממולחת, בעלת יכולת מופלאה של תכנון עתידי, היא יכלה להיות לא רק שותפה משמעותית בעסקי המשפחה ביחד עם גיסהּ באנטוורפן, אלא אף להמשיך לנהל בכוחות עצמה את מעצמת העסקים לאחר מותו ב-1543.

דונה גראציה נתברכה בהון עתק ובחוש עסקי מרשים, אך היא גם נתקלה במכשולים רציניים, בשעה שהיא תמרנה את דרכה מחצי האי האיברי בחיפושיה אחר בית, שתוכל לחיות בו כיהודייה בגלוי. בנדודיה מפורטוגל לאנגליה, לאנטוורפן, לצרפת, לוונציה, לפרארה, לראגוסה ולקונסטנטינופול, היא הפגינה אלטרואיזם ואהבה נצחיים כלפי העם היהודי, בהצליחהּ לחמוק שוב ושוב מזרועה הארוכה של האינקוויזיציה.

כמנהיגה, לא זו בלבד שהיא הצילה מספר רב של אנוסים מאיבריה באמצעות ארגון נתיבי בריחה עבורם, אלא אף ניסתה להטיל חרם על נמל אנקונה [Ancona] כעונש על העלאתם למוקד של אחֶיה האנוסים; היא שמה לה למטרה לייסד ארגונים לסוחרים ולספנים יהודיים וכן לרבנים. היא תמכה בישיבות, בהוצאות ספרים, בבתי כנסת, במלומדים ובבתי חולים, והחלה לתכנן ישוב עצמאי בעיר טבריה (אך היא נפטרה ב-1569 בטרם הספיקה לעבור לשם). בנוסף לנדיבות הלב שלה, היא הייתה בעלת חזון מבריק, ניהלה מעצמה עסקית, הצילה את מרבית רכושה יחד עם אנוסי הרדיפות, ורקחה אסטרטגיה מלוטשת וחסרת תקדים של חרם כלכלי. שילוב כישרונותיה האישיים בצירוף מעמדה הכלכלי והמשפחתי אִפשר לה למלא תפקיד שלא היה לו אח ורע בעולם הגברים היהודי של המאה ה-16

היו אף נשים מנהיגות שהצטיינו בעולם הלימוד המסורתי יותר. המלומד הפך לדמות נערצת בעולם היהודי למן התהוות התלמוד; בשתי פינות קוטביות של העולם היהודי, שונות בתכלית, הצליחו שתי נשים להעפיל אל רמות גבוהות של למדנות בעידן המודרני המוקדם. שתיהן נולדו למשפחות שלא היו להן בנים. מצב זה אִפשר לבנות “לתפוס את מקום” הבנים הלא קיימים ולהשיג רמה גבוהה של למידה. שתיהן עמדו בראש מוסדות יוקרתיים, אשר עד אז נשלטו בידי גברים, ואשר מעולם לא התנסו במנהיגות נשית ואף לא לאחר מכן.

אסנת ברזאני הייתה בתו של מלומד חשוב בקורדיסטאן. במאה ה-16, הוא בנה ישיבה במטרה לשפר את רמת הלימודים הנמוכה שם. הרב שמואל, האב, לימד אותה כל שיכול היה, ובתו הקדישה עצמה ללימוד. תלמידו המעולה נעשה עד מהרה לחתנו, וירש את מקומו כראש הישיבה. ניתנת האמת להיאמר, אסנת ניהלה למעשה את המוסד, משום שבעלה היה שקוע עמוק בלימודיו. כתוצאה מכך, יכולה הייתה היא לעבור במישרין, כמו שעשתה זאת דונה גראציה, ולנכס לעצמה את מקום התפקיד הגברי עם פטירתו של בעלה במאה ה-17. אף אחד לא ערער על ראש הישיבה החדש (אסנת ברזאני), הואיל והיא לימדה שם זה מכבר את התלמידים, והייתה כל כך משכילה, עד שאף אחד לא עלה עליה בידיעותיו התורניות.

שלא כמו דונה גראציה, לא נהנתה אסנת מזכויות יתר של מקורות פינאנסיים; אביה חי בצמצום, והישיבה הייתה תלויה בחסדיהם של נדבנים. יש בידינו מכתב שהיא מתארת בו את המצב הקשה שהיא נקלעה לתוכו עקב חובות כבדים; ביתה ורכושה הוחרמו. האב ובתו כתבו מכתבים לקהילות עשירות יותר בבקשת עזרה. למרות זאת, אסנת הכשירה בהצלחה רבה תלמידים לא-מעטים ואף שלחה את בנה לבגדאד, כאשר נתבקשה לשלוח לקהילה זו מלומד בעל כישרונות.

לעומת זאת, חנה רחל ורברמכר, “הבתולה” מלודמיר, ניצבה לפני התנגדות נחרצת יותר מזו שעמדה לפני אסנת. במקרה שלה, הייתה זו קהילה חסידית אשכנזית במאה ה-19. חנה, גם היא בת יחידה, הייתה תלמידה דגולה ואחרי פטירתו של אביה ירשה את הונו. דבר זה אפשר לה לבנות בית לימוד שהיא שימרה בו את המצוות כפי שעשה אביה. עד מהרה, השמועות בדבר למדנותה וכישרונותיה בצירוף מנהיגותה ויכולות הריפוי שלה, עשו להן כנפיים; היא הפיצה את חכמתה, אך היא עצמה חיה חיי פרישות כפי שהיה מקובל בקרב צדיקים סגפנים באותה תקופה. גברים ונשים, עניים ועשירים כאחד, התקהלו בחצרה כדי ללמוד, לקבל ברכה או להירפא. העובדה שאישה לקחה על עצמה תפקיד של גבר לא הייתה לטעמם של מנהיגי חסידות גברים מסוימים, שטענו כי גופה לא היה אלא כלי קיבול לצורך נשמתו של גבר. הופעל עליה לחץ להינשא, מתוך ניסיון מחוכם ובוטה להרוס את מעמדה כאישיות קדושה. מרגע שהיא נכנעה לאותם לחצים — הגם שנישואיה מעולם לא הוגשמו — נמוג מעמדה ונעלם. לבסוף, היא עלתה לירושלים ב-1859. נראה כי היו לה חסידים אף שם, אך היא נפטרה באלמוניות יחסית ב-1888.

כל אחת משלוש הנשים הללו עיצבה לעצמה תפקיד מרשים כמנהיגה. דונה גראציה הייתה לא נשואה רוב ימיה, וההון המשפחתי אפשר לה לקדם יוזמות גראנדיוזיות ופרוייקטים מרשימים. הרבנית אסנת מילאה תפקיד של למדנית בעולם גברי בהיותה נשואה, ובהיותה אלמנה היא השיגה את העמדה המשמעותית ביותר של מנהיגות רבנית — ראש הישיבה; מעמדה היה מבוסס על לימוד ולא על עושר. לבסוף, חנה רחל חיה כגבר בחלק מן המאה ה-19, ואל חצרה עלו בשנים הללו כאל כל חצר חסידית; העולם היהודי שהקיף אותה היה סובלני פחות כלפי פעילותה והצליח להדיחה, למרות שתהילתה נודעה אף לאחר מכן. היא עדיין חרותה בזיכרון הלאומי כמי שכבשה עמדה ייחודית בעולם היהודי הטרום-מודרני יחד עם קודמותיה בתפוצה הספרדית של המאה ה-16 ובפזורה הקורדיסטאנית של המאה ה-17.

פרופ' רינה לוין מלמד היא מרצה לתולדות עם ישראל וליהדות ספרד וארצות האסלאם במכון שכטר למדעי היהדות. הקורסים אותם היא מלמדת עוסקים בהיסטוריה היהודית של ימי הביניים ובמחקרי מגדר. בוגרת Smith College ואוניברסיטת ברנדייס שבארצות הברית. עבודת הדוקטורט שלה ומחקריה הראשונים עסקו בחייהן של נשים יהודיות בספרד ובדרך בה התמודדו השיחות עם סוגיית זהותן. כיום המחקר שלה מתמקד בחיי הנשים כפי שהן משתקפות בגניזה הקהירית.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    מתעניינים בלימודים במכון שכטר?

    נשמח להיות בקשר. נא השאירו פרטי התקשרות וניצור איתכם קשר בהקדם

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיותתנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.