נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
נשמח להיות בקשר. נא השאירו פרטי התקשרות וניצור איתכם קשר בהקדם
טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל.
מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.
הרב פרופ’ דוד גולינקין
נשיא שוחרי עמותות שכטר
26 במרץ 2019
בשנים האחרונות יש מתח הולך וגובר בין מדינת ישראל ויהדות ארה”ב על נושאים כגון גיור והכותל.
למדנו בפרקי אבות ד:א: “איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר ‘מכל מלמדי השכלתי’ (תהלים קי”ט:צ”ט)”. אכן, אחת מן הדרכים להפיג את המתח היא לשאול שאילה חיובית: מהם הערכים היהודיים החשובים שאנו הישראלים יכולים ללמוד מיהדות ארה”ב וההפך? במאמר זה אנסה לענות על השאלה הראשונה בתור מי שנולד בארה”ב, עלה ארצה בשנת 1972, ונוסע הלוך וחזור הרבה בין שני המרכזים החשובים ביותר של יהדות זמננו.
הערך הראשון הוא ציונות. ספק גדול אם מדינת ישראל הייתה קמה אילולא התמיכה הרבגונית של יהדות ארה”ב. הנשיא טרומן הכיר במדינת ישראל בזכות ידידו היהודי אדי ג’ייקובסון. יהודי ארה”ב קנו והבריחו לארץ הרבה מן הנשק החיוני של המדינה בדרך, החל משנת 1945. חיל האוויר והתעשייה האווירית הוקמו על ידי טייסים יהודים אמריקאים כגון אל שווימר. האלוף מיקי מרכוס בנה את “דרך בורמה” ועל ידי כך הציל את ירושלים מן המצור ביוני 1948. ארבעת אלפים חיילים זרים – הרבה מהם יהודים אמריקאים — לחמו במח”ל ו-123 אף נפלו במלחמת העצמאות. יהודים אמריקאים היו פעילים מאד בעליה ב’. לדוגמא, אברהם קיי מוושינגטון עמד בראש הקבוצה שקנתה את האנייה שהפכה ל”אקסודוס”.
בשנות החמישים, יהודי ארה”ב סיפקו אחוז גבוה מן התקציב השנתי של מדינת ישראל. מאז קום המדינה, המגבית המאוחדת (UJA המכונה כעת JFNA) גייסה מיליארדים רבים של דולרים עבור המדינה.
כיפת ברזל מגינה עלינו מטילי חמאס. היא ממומנת על ידי ממשלת ארה”ב אבל חלק מן התמיכה נובעת משדולת AIPAC שהיא אחד מן הארגונים היהודיים הגדולים ביותר בארה”ב. כל שנה כ-18,000 איש מגיעים לוושינגטון להשתתף בכנס השנתי.
המגזר השלישי במדינת ישראל – כולל המוסד שלי — לא היה קיים אילולא התרומות הנדיבות של יהודי ארה”ב.
אלפי בוגרי תיכון מגיעים כל שנה ללמוד בישיבות ותוכניות אחרות בארץ לפני שהולכים לאוניברסיטה. ואלפי בני נוער מגיעים כל קיץ למחנות/סיורים כגון סמינר רמה.
תגלית/Birthright הביא 650,000 תלמידי אוניברסיטה מכל העולם לארץ מאז 1999. תגלית הוקמה על ידי יהודי ארה”ב ואחוז גבוה מן התקציב בא משם.
הערך השני הוא הערך של “כל ישראל ערבים זה בזה” – הדאגה לכל יהודי בעולם באשר הוא. בתקופת השואה, רוב היהודים בעולם לא ניסו להציל את יהודי אירופה. יהודי ארה”ב למדו לקח חשוב מאותו כישלון. החל משנת 1964 הם הובילו את המאבק להציל את יהודי ברית המועצות ולהוציאם מעבדות לחירות. הם הקימו את SSSJ ועוד ארגונים שחרטו על דגלם את הסיסמה “שלח את עמי”. הם ארגנו הפגנות ענק בוושינגטון. הם העבירו בקונגרס את “תיקון ג’קסון-וניק” שקישר בין סחר עם ארה”ב וזכויות האדם והכריח את הסובייטים להקל על היהודים. הוא הדין לגבי יהודי אתיופיה. יהודי ארה”ב הקימו ארגונים כגון NACOEJ בשנת 1982, ומאז ועד היום יש הרבה יהודים אמריקאים שעוזרים ליהודי אתיופיה בארץ ובאתיופיה.
הערך השלישי הוא מסירות נפש למען חינוך יהודי וזהות יהודית. יהודי ארה”ב הקימו אלפי בתי כנסת ובתי ספר, עשרות מתנ”סים (JCC), תנועות נוער, מאות קייטנות ומחנות קיץ — והכל בלי שום סיוע ממשלתי. כדי לתת לילד יהודי חינוך יהודי טוב – בית כנסת, בית ספר יהודי, מחנה קיץ – זה עולה למעלה מ-33,000$ לכל ילד לכל שנה. כל המוסדות האלה קיימים בזכות מסירות הנפש של ההורים שמוכנים להקריב הרבה כדי שילדיהם יגדלו כיהודים ויישארו יהודים.
אסיים בנימה אישית. אני גדלתי בארה”ב ולמדתי את כל הערכים הנ”ל מהוריי, הרב נח ודבורה גולינקין ז”ל. הם היו ציונים מושבעים כל חייהם; אבי רכש את אגרת החוב (“בונד”) הראשונה של מדינת ישראל בראשון במאי 1951. אבי ז”ל לחם להציל את יהודי אירופה בתקופת השואה ואת יהודי ברית המועצות בשנות השישים ואילך. הם גידלו אותי בבתי כנסת קונסרבטיבים שהם הנהיגו והסיעו אותי לבית ספר יהודי הלוך וחזור במשך תשע שנים כדי שאקבל חינוך יהודי טוב. הם לא היו יוצאי דופן; רבים וטובים לימדו ומלמדים את הערכים האלה לילדיהם.
אלה הם רק שלושה מן הערכים החשובים שאנו הישראלים יכולים ללמוד מאחינו מעבר לים. יהי רצון שנהיה “חכמים” כלשון פרקי אבות — שנפסיק לבקר זה את ונתחיל ללמוד זה מזה.
הרב פרופ' דוד גולינקין נולד וגדל באזור ושינגטון, בירת ארה"ב. הוא עלה ארצה בשנת 1972 וקיבל תואר ראשון בתולדות עם ישראל מהאוניברסיטה העברית יחד עם שתי תעודות הוראה, אחת לארץ ואחת לתפוצות. לאחר מכן, הוא הוסמך לרבנות על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), שם גם קיבל תואר שני ושלישי בתלמוד.
פרופ' גולינקין הינו נשיא שוחרי עמותות שכטר, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות בדימוס, וכן פרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר בירושלים. הוא שימש יו"ר ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל במשך כעשרים שנה. הוא המייסד והמנהל של המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר, שנוסד על מנת לפרסם ספריה של חומר הלכתי שימושי לארץ ולתפוצות. הוא המנהל של המרכז לחקר האשה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האשה בהלכה וכן תשובות וספרי הלכה שנכתבו על ידי נשים. הוא המייסד והמנהל של מפעל המדרש שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם סדרה של מהדורות מדעיות של מדרשים.
ביוני ,2014 נבחר הרב גולינקין על ידי הג'רוזלם פוסט כאחד מחמישים היהודים המשפיעים ביותר בעולם. במאי 2019 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). בנובמבר 2022 הוענק לו פרס "בוני ציון" מטעם ארגון "נפש בנפש" בתחום החינוך. פרופ' גולינקין הוא המחבר או העורך של 62 ספרים העוסקים בהלכה, תלמוד, מדרש ותפילה, וכן מאות מאמרים ושו"ת.