מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English

מסר של תקווה ואחדות בשעת משבר

כשאני מתמודד עם משבר אישי או לאומי, אני נוהג ללכת אל ארון הספרים היהודי על מנת לחפש נחמה והשראה. הרשו לי, אפוא, לחלוק אתכם כמה תובנות מקראיות ותלמודיות על המצב הנוכחי.

תפילה: כשיעקב עמד לפגוש את עשו אחיו לאחר שנים של ניכור, מסופר במדרש (תנחומא בובר וישלח סימן ו’) שהוא עשה שלושה דברים – והדבר הראשון היה תפילה. כשעם ישראל עמד בפני משבר בתקופת המקרא נאמר עליהם “ויצעקו אל ה'”. גם היום, כשיהודים מתמודדים עם משבר רפואי, הם נוהגים לומר פרקי תהלים כגון פרקים קכ”א וק”ל, וכן תפילת “מי שברך” לחולים.

אחדות: נאמר בתלמוד (שבועות ל”ט ע”א) “כל ישראל ערבין זה בזה”. זה היה כוחו של עם ישראל מאז ומתמיד, על אחת כמה וכמה בעידן של משבר עולמי.

כולנו באותה סירה: “תני רבי שמעון בו יוחי: משל לבני אדם שהיו נתונין בספינה ונטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: ‘למה את עושה כן?’ אמר להן: ‘מה אכפת לכם, לא תחתי אני קודח!’ אמרו לו: ‘מפני שאתה מציף עלינו את הספינה!'” (ויקרא רבה ד, ו, מהד’ מרגליות, עמ’ צא-צב). כל העולם נתון באותה סירה. אם לא נסייע זה לזה, אנו עלולים להטביע את הסירה.
לא להשאיר אף אחד מאחור: אנו קוראים בספר במדבר (י”ב, ט”ו): “ותיסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים, והעם לא נסע עד היאסף מרים”. כלומר, מרים – שלקתה בצרעת – הייתה בבידוד שבעה ימים מחוץ למחנה. מכאן אנו לומדים שכאשר אחד נמצא בבידוד, על הציבור לחכות לו עד שיחלים.

לתקשר זה עם זה: בתלמוד הבבלי (סוטה מ”ב סוף ע”ב) יש דיון בפסוק (משלי י”ב, כ”ה) “דאגה בלב איש – ישחנה”. השאלה היא: מה פירושה של המילה האחרונה? רב אחד אומר שיסיח את הדאגה מדעתו, ואילו השני אומר: ישיח עליה עם אחרים. אכן, יש אנשים המתמודדים עם משבר על ידי היסח הדעת, הם מנסים להתעלם מן המשבר, אבל רובם מתעודדים מכך שמשוחחים על הדאגה עם אנשים אחרים.

תקווה: יהודים אשכנזים נוהגים לומר את מזמור כ”ז, לדוד ה’ אורי”, ערב ובוקר מראש חודש אלול ועד הושענה רבה. נאמר בפסוק האחרון: “קוה אל ה’, חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה'”. אכן, אין זה מקרה שההמנון הלאומי שלנו מכונה “התקווה”.

הבה ניעזר בתובנות אלו כשאנו עובדים ביחד על מנת להתגבר על הווירוס הקטלני הזה כמה שיותר מהר.

הרב פרופ’ דוד גולינקין 

הרב פרופ' דוד גולינקין נולד וגדל באזור ושינגטון, בירת ארה"ב. הוא עלה ארצה בשנת 1972 וקיבל תואר ראשון בתולדות עם ישראל מהאוניברסיטה העברית יחד עם שתי תעודות הוראה, אחת לארץ ואחת לתפוצות. לאחר מכן, הוא הוסמך לרבנות על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), שם גם קיבל תואר שני ושלישי בתלמוד.
פרופ' גולינקין הינו נשיא שוחרי עמותות שכטר, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות בדימוס, וכן פרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר בירושלים. הוא שימש יו"ר ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל במשך כעשרים שנה. הוא המייסד והמנהל של המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר, שנוסד על מנת לפרסם ספריה של חומר הלכתי שימושי לארץ ולתפוצות. הוא המנהל של המרכז לחקר האשה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האשה בהלכה וכן תשובות וספרי הלכה שנכתבו על ידי נשים. הוא המייסד והמנהל של מפעל המדרש שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם סדרה של מהדורות מדעיות של מדרשים.
ביוני ,2014 נבחר הרב גולינקין על ידי הג'רוזלם פוסט כאחד מחמישים היהודים המשפיעים ביותר בעולם. במאי 2019 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). בנובמבר 2022 הוענק לו פרס "בוני ציון" מטעם ארגון "נפש בנפש" בתחום החינוך. פרופ' גולינקין הוא המחבר או העורך של 62 ספרים העוסקים בהלכה, תלמוד, מדרש ותפילה, וכן מאות מאמרים ושו"ת.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    מתעניינים בלימודים במכון שכטר?

    נשמח להיות בקשר. נא השאירו פרטי התקשרות וניצור איתכם קשר בהקדם

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיותתנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.