הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

רוקיסט עברי – מה היה סוד קסמו של אריק איינשטיין?

השבוע אנחנו מציינים שבע שנים למותו של אריק איינשטיין. בתוך מגוון היוצרים והזמרים הישראלים הרבים, דמותו של איינשטיין בולטת ויוצאת דופן. עבור רבים קולו של אריק איינשטיין נחשב הקול הישראלי האולטימטיבי, על אף שהמוסיקה שבזכותה התפרסם היתה בעלת סאונד אמריקאי מאוד של רוק, ונותר לנו לשאול מדוע?

התשובה לכך מורכבת. מחד, אריק איינשטיין הגבוה והביישן, בעל הקול העמוק היה הצבר האולטימטיבי, יליד תל אביב, בן לשחקן בתאטרון העברי. בשנות ה60 איינשטיין כיכב בצמתים החשובים ביותר של התרבות העברית בזמנו, כזמר בלהקת הנח"ל ובפסטיבל הזמר העברי, כחלק משלישית גשר הירקון יחד עם יהורם גאון ובני אמדורסקי וכשחקן בסרטו המצליח של אפרים קישון סאלח שבתי. באמצע שנות ה60 כשהחל הרוק האנגלו-אמריקאי להגיע לארץ הוא נתפס בתחילה כנטע זר ומאיים. כך למשל, ביקורם של הביטלס בארץ בוטל, בין השאר בשל הטענה כי היא עלולה לדרדר את הנוער הישראלי וערכיו. אולם כאשר אריק איינשטיין החל להתנסות בביצוע שירי רוק יחד עם שלום חנוך ועם להקת החלונות הגבוהים התגובה של הציבור הישראלי היתה נלהבת. העברית הצחה שבפיו, יחד עם הסלנג החצוף שפלט מדי פעם, דמותו של הצבר הכריזמתי וכמובן העבר שלו במוקדי התרבות של העבריות העניקו למוסיקה שעשה חותמת של "ישראליות" גם כאשר התנסה בסגנון מוסיקלי חדשני שמקורו מעבר לים. ההומור הישראלי השובב יחד עם הרכב של גיטרות חשמליות ומקצבי רוק מודגשי שניתן לשמוע בשירים כמו " למה לי לקחת ללב" ו"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" נתפסו כאותנטיים, ולא כחיקוי בעברית של סגנון זר ומיובא. תקליטיו פוזי (1969), בדשא אצל אביגדור (1971) וכמובן שבלול (1970) נחשבים על ידי רבים כאלבומי המופת המאשררים את תהליך הרוקיזציה של המוסיקה הישראלית הפופולרית.

לאחר שאריק איינשטין העז והצליח ליצר נוסחה מוצלחת של רוק בתוך הישראליות, רבים הלכו בעקבותיו ולמעשה כל השפה המוסיקלית של המוסיקה הפופולרית הישראלית עברה לדבר ב"שפת" הרוק. אך במקום להמשיך ולרכב על גל ההצלחה בסגנון הרוק הישראלי, איינשטיין מצא את עצמו מתגעגע לשירי ארץ ישראלי שעליהם גדל ושאליהם הוא לכאורה הפנה את גבו. בשנות ה70 הוא הוציא לאור בזה אחר זה שלושה תקליטים נוסטלגיים בשם "ארץ ישראל הישנה והטובה" שבהם הוא מחדש את שירי הפלמ"ח ושירים עבריים אהובים עליו בעיבודים חדשים שעליהם עמל שם טוב לוי. עיבודים אלה הפכו לאהובים מאוד מבין הביצועים של השירים העבריים המוקדמים והפרסום שאליו הוא זכה כרוקיסט תרם לכך שדור שלם של צעירים הכיר בזכותו גם את שירי הזמר העברי והתאהב בהם.

דמותו של איינשטיין עומדת במוקד הדיון ברוק הישראלי בקורס "מהטיש החסידי להיפ הופ ציוני: סוגיות במוסיקה בישראל" שבמסלול למוסיקה יהודית במכון שכטר. בשיעורים אנחנו דנים בסאונד הישראלי שיצר איינשטיין, עוסקים במורשת המוסיקלית שמזוהה איתו ושואלים כיצד נתפס כ"מלח הארץ" למרות שייבא סגנון חדש וזר.

יהי זכרו ברוך.

צילום: יעקב סער, לשכת העיתונות הממשלתית.

ד"ר נעמי כהן צנטנר היא אתנומוזיקולוגית העוסקת בנקודות ההשקה שבין מוזיקה יהודית למוזיקה ישראלית. היא מרצה באוניברסיטה הפתוחה, בהיברו יוניון קולג' ובמכון שכטר ומובילה עם הרב אורי קרויזר את המסלול האשכנזי בתוכנית של בית המדרש לרבנים "אשירה תהילות" המכשירה שליחי ציבור.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן