וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ
רֵיחַ סְתָו עָלָה,
וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ
מֵהַתְחָלָה
[“שניים עשר ירחים” נעמי שמר]

השנה העברית החדשה בפתח. תְּרֵיסַר עובדות על לוח השנה העברי:

1 │ הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) בהתחשבות בימות השבוע. כל שנה מכילה בדרך כלל 12 חודשים (שנה פשוטה) ולעיתים 13 חודשים – שנה מעוברת (דוגמת השנה שמסתיימת לה). כל אחד מן החודשים מתחיל במולד הירח. המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש.

2 │ על פי סיפור בריאת העולם בספר בראשית והמסורת היהודית, היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או עם צאת הכוכבים: “וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם…”
נוסיף, שהנוהג לציין את תחילת היום בערב היה קיים בבבל העתיקה, ויש הטוענים כי שם מקור המנהג. במצרים העתיקה, לעומת זאת, היה נהוג לציין את תחילת היום עם זריחת השמש.

3 │ על פי לוח קומראן, הצדוקים והבייתוסים (איסיים) נקטו בשיטה של תחילת היום עם בוקר, בניגוד לימי החגים בספר היובלים ולימי הקרבנות במגילת המקדש ובמגילת מקצת מעשי התורה שמתחילים בערב.

4 │ כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יהיה בן 29 ימים או 30 ימים. חודש שאורכו 29 ימים נקרא “חודש חסר”, וחודש שאורכו 30 ימים נקרא “חודש מלא”.

5 │מקורם של שמות החודשים המשמשים בימינו בשמות בבליים, שאומצו בתקופת גלות בבל. בתקופות מוקדמות יותר ניתנו לחודשים העבריים שמות מספריים, כשניסן הוא החודש הראשון, ואדר הוא החודש השנים עשר: במקרא, החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים (החודש שנקרא כעת ניסן) הוא החודש הראשון. הגרסאות העבריות של השמות הבבליים מופיעות במגילת אסתר ובספר זכריה לצד מספור החודשים מניסן, ובספר עזרא ונחמיה ללא מספור.

6 │ במקרא מצוינים גם שמות אחרים לחודשים כגון “ירח האיתנים” לתשרי (מלכים א, ח, ב) “ירח בול” למרחשוון (מלכים א, ו, ל”ח)  ו”חודש זיו” לאייר (מלכים א, ו, א). יש הסוברים שמקורם של שמות אלו בשפה הפיניקית, והם מובאים בתנ”ך רק בספר מלכים בשל ההשפעה התרבותית הפיניקית בתקופת מלכות שלמה. חז”ל ציינו משמעות לשמות אלה בהקשר לזמנם: ירח האיתנים הוא על שם אבות האומה שהם איתני העולם שנולדו בו. ירח בול על שם המבול שהחל בחודש מרחשוון ושבו מתחילים הגשמים ויורדים לרוב.

7  │ מניין השנים בלוח העברי המודרני הוא חישוב מספר השנים שעברו על פי המסורת היהודית מבריאת העולם. מניין זה מכונה גם מניין יצירה, והוא מבוסס על חיבור המכונה סדר עולם, או “סדר עולם רבה” המתאר את ההיסטוריה של העולם מאדם הראשון ועד תקופת הקיסר אדריאנוס, על פי פרשנותו לתנ”ך ומסורות שונות.

8 │ את השנה נהוג לסמן בספרות עבריות, למשל התשפ”ד, התשפ”ה.

9  │ עקב קשיים בפרסום מועדי ראשי החודשים, רבי הלל נשיאה (המכונה “הלל השני”, מצאצאי רבי יהודה הנשיא) קבע בשנת 359 לספירה  את חשבונות לוח השנה העברי כפי שהוא מקובל עד לימינו. מאז אין נוהגים לקדש ראשי חדשים לפי ראיית הירח אלא לפי חשבונותיו של רבי הלל.

10 │ אחד החוקים הראשונים שנקבעו במדינת ישראל היה פקודת ימי מנוחה על פי לוח השנה העברי! כחודש לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ביום ב’ בסיוון התש”ח, נקבע שחוק זה יצורף לפקודת סדרי השלטון והמשפט. נוסף על המשמעות המשפטית, לחוק זה אמירה ברורה על חשיבותה של המסורת היהודית והמוסריות שנגזרת ממנה על המשפט הישראלי ועל ההתנהלות האזרחית, במיוחד מחוץ למסגרת הדת.

11 │ כבר בראשית ימי המדינה נקבע שהתאריך העברי יצוין על ידי משרדי הממשלה בכל מכתב רשמי. עם זאת, רק בשנת 1998 נקבע בחוק שכל הרשויות הציבוריות והמוסדות בישראל, שמשמשים רוב של ציבור יהודי, יציינו את התאריך העברי בכל תכתובת ופרסום רשמיים.

12 │ החל משנת 2014 אושר בכנסת, ביוזמת ח”כ אלעזר שטרן, תיקון לפקודת התעבורה לפיו גם רישיון הנהיגה יציין את התאריך העברי.

שתתחדש עלינו שנה טובה!

בתמונה: לוח תל”י (מרכז לחינוך יהודי ישראלי פלורליסטי) שמיועד לשימוש בגני הילדים ובכיתות היסודי ככלי עזר להכרת לוח השנה העברי. השימוש בלוח מטפח את תפיסת הזמן בכלל ואת תפיסת “הזמן היהודי” בפרט.