מתעניינים בלימודים הרשמה איזור אישי
English

דברים טובים קורים גם מבלי שנשים לב

הראיתם אי פעם פנינה בגודל ביצה? או גדולה יותר? לא? אתם חייבים לשמוע את סיפור האגדה המופלא. אבל קודם כמה מילים שישימו אותו בהקשר הנכון.

אנחנו נמצאים בשבתות שבין תשעה באב לראש השנה, המכונים שבעתא דנחמתא. אלה ימים שבהם אנחנו מסתכלים קדימה ומקווים לעתיד טוב יותר. ובהפטרות המיוחדות קוראים בנביא דברי עידוד ונחמה. כך בפרשתנו, שבה מפטירים בישעיהו נד פסוקים יא–יב

עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים: וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ:

ירושלים מתוארת כעזובה, סוערת וחסרת שקט. האל מבטיח לה כי הוא ישקם אותה, ייפה אותה באבנים יפות וחזקות. העיר תתמלא מחדש בילדים ותהפוך למקור של לימוד ושמחה.

על הפסוקים האלה מסופר במדרש פסיקתא דרב כהנא, ענייה סוערה:

ר’ יוחנן היה יושב ודורש בתוך בית הכנסת הגדול של ציפורי: עתיד הקב”ה לעשות שער מזרחי של בית המקדש הוא ושני פישפשיו אבן אחת של מרגלית. והיה שם מין אחד שהיתה אומנותו לפרש בים [ספן].

אמר [הספן]: אין אנו מוצאים [מרגלית] אחת אפילו כביצת התור, וזה יושב ואומר דברים אלה?!

עם שהוא מפרש [ספינתו] בים הגדול, שקעה ספינתו בים וירדה לעימקי תהום. וראה מלאכי השרת מסתתים בו, מגלפים בו, מסרגים בו. ואמר להם: מי הוא זה?

אמרו לו: זה שער מזרחי של בית המקדש הוא ושני פישפשיו אבן אחת של מרגלית.

הסיפור מנסה להעביר את המסר כי גם בזמן שבו אנחנו רואים את המקדש חרב, הקב”ה כבר עסוק בבניית המקדש העתידי. זהו מקדש מופלא, עשוי מאבנים נהדרות, שנבנה על ידי המלאכים במקום נסתר מתחת לפני הים. העשייה הזו מתרחשת במקביל, ויש קשר מיוחד בין העשייה הזו לבין ר’ יוחנן שיושב ומלמד את הדברים מתוך הפסוקים. הסיפור מבקש לטעת תקווה. דברי הנביא ישעיה הופכים מעתיד רחוק למציאות של ההווה.

המסר הזה חשוב דווקא בימים אלה. אנחנו צריכים להאמין שדברים טובים קורים גם אם אנחנו לא רואים אותם מתרחשים, והעתיד צופן טוב לכולנו.

ד"ר תמר קדרי היא מרצה וחוקרת של ספרות חז"ל במסלול מדרש ואגדה במכון שכטר למדעי היהדות ולשעבר דקנית המכון. היא בוגרת תואר ראשון ושני ובעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. בשנת 2001 הייתה עמיתת מחקר במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2009 זכתה במענק של הקרן הלאומית למדע ובמשך שש שנים ניהלה פרויקט מחקר להוצאת מהדורה מדעית למדרש שיר השירים רבה. הסינופסיס הועלה לאתר של מכון שכטר למדעי היהדות. היא פרסמה מאמרים חשובים בכתבי עת יוקרתיים בארץ ובחו"ל. ספרה "מנחה ליהודה" ראה אור בשנת 2017 בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות ומכון לאו בק. פרט לכך היא גם אומנית ופסלת והשתתפה בתערוכות בגלריות בירושלים ובתל אביב.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    מתעניינים בלימודים במכון שכטר?

    נשמח להיות בקשר. נא השאירו פרטי התקשרות וניצור איתכם קשר בהקדם

    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיותתנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.