נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
השבוע נציין יובל שנים בדיוק ללכתו של אברהם יהושע השל, עבורי – ההוגה היהודי הגדול ביותר. מאברהם עד אברהם לא קם כאברהם.
הוא נועד להיות רבי של חסידים ב”חצר” קטנה בוורשה, אך הוא נהיה לנביא עבור כל העולם. כסטודנט צעיר בברלין הוא חש כיצד צלם אלוהים הוחרב על ידי היטלר; כפילוסוף מפורסם בארה”ב הוא חש שרגליו התפללו בצעדה עם מרטין לותר קינג. חייו של השל סבבו סביב פרשתנו: הוא נולד בכ”ה טבת, ימים ספורים לאחר פרשת שמות, והוא נפטר בי”ח טבת, שבוע בדיוק לפניה. יתר על כן, בפגישתו הראשונה עם מרטין לותר קינג – בכנס על “דת וגזע” בשיקגו, 1963 – הוא פתח את נאומו המפורסם ביותר בדרשה על פרשתנו:
בכנס הראשון על דת וגזע, המשתתפים הראשיים היו פרעה ומשה. אלה היו מילותיו של משה: “כֹּה אָמַר ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי,” בעוד שפרעה הגיב: “מִי ה’, אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה’, וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ”.
ועידת הפסגה הזו טרם הגיעה לשורתה האחרונה. פרעה אינו נכון להיכנע. יציאת מצרים החלה, אך היא רחוקה מלהסתיים. למעשה, קל יותר היה לבני ישראל לחצות את ים סוף מאשר לסטודנט שחור לחצות קמפוסים של אוניברסיטאות מסוימות [אלוהים מאמין באדם, עמ’ 28]. כמובן, השל התכוון כאן בראש ובראשונה להדהד את סיסמתו של מרטין לותר קינג ” שלח את עמי!”, וכן את פסיקות בית המשפט העליון בארה”ב כנגד שיטת ההפרדה הגזעית “נפרד אבל שווה”, שנהגה במוסדות חינוך במדינות הדרום.
ואולם, עדיין עולה כאן שאלה: מה היתה כוונתו של פרעה באמירתו “לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'”? אם אין כאן אלא בעיה של ידע – משה רבינו יכול ללמד אותו! ובמיוחד שפרעה עובד אלילים ויודע שיש הרבה אלים, אז מה הבעיה שלו להכיר עוד אל? בהמשך נאומו, השל הסביר שאכן פרעה אינו יכול לקבל את ה’, שכן גזענות היא עבודה זרה, ואילו שוויון נובע מן האמונה שכל בני האדם נבראו בצלמו של אל אחד. מהי אלילות? כל אל שהוא שלי אך לא שלך, כל אל שאכפת לו ממני אך לא ממך – זהו אליל. אמונה באלוהים אינה סתם פוליסת ביטוח חיים־שאחרי־המוות. שנאת האחר על רקע גזעני או דתי מן ההכרח שתוכר בתור מה שהיא: כפירה, שטניות, נאצה כלפי שמיא… לחשוב על אדם במונחים של לבן, שחור, או צהוב, זה יותר מאשר טעות. זו היא מחלת עיניים, סרטן בנשמה. אין תובנה גלויה יותר: אלוהים אחד, והאנושות אחת. אין אפשרות מאיימת יותר: שמו של אלוהים עלול להתחלל. אלוהים הוא ייחוסו המשפחתי של כל אדם. או שאלוהים הוא האב של כל אדם או של אף אדם. צלם אלוהים קיים בכל אדם או באף אדם [אלוהים מאמין באדם, עמ’ 40-30]
למרבה הבושה, אלילות הגזענות, כמו גם סוגים אחרים של אפליה, שבה לעולמנו. בימים אלו, יותר מאי פעם, אנו זקוקים נואשות לתורתו של השל, שזעק באוזנינו שגזענות אינה פגיעה בדמוקרטיה בלבד, אלא הניגוד הגמור של לב האמונה היהודית.
התמונה באדיבות סוזנה השל.
ד"ר דרור בונדי הוא מרצה במכון שכטר ובמכון כרם, ובמגוון מקומות בלתי-פורמליים. הוא מתמחה בהגותו של אברהם יהושע השל, מתרגם אותה לציבור הישראלי, ומנסה לחיות לאורה בקהילת "בית ישראל".
עד כה הוא הביא לפרסום, כמתרגם או כעורך, את ספריו הבאים של השל: אלוהים מאמין באדם (2011), השבת (2012), קוצק (2015), התפילה (2016), תורה מן השמיים (2021), חסידים עד הקצה (2023), מיהו האדם? (2024) - וכעת הוא עובד, כעמית מחקר במכון הרטמן, על תרגום מלווה בהערות מחקריות לספרו של השל, הנביאים.
ספרו שלו, איכּה? (2008), הוקדש להגותו של השל, והוא פרסם חיבור נוסף על תרומתה הערכית כעמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה (2017). הוא גם ערך (ביחד עם פרופ' איש-שלום) את קובץ המחקרים הראשון על השל בעברית, לך לך (2018)