נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
בחודשים האחרונים שמענו הרבה בתקשורת על “בחירות”. אותה מילה לא מופיעה כמובן במקרא. אבל השורש “בחר” מופיע כ-170 פעם במקרא וברצוני להדגיש ביטוי שמופיע בפרשת ניצבים שהוא מאד רלוונטי גם לראש השנה שחל השנה מיד לאחר פרשת נצבים:
העדותי בכם היום את השמים ואת ארץ,
החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה.
ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך. (דברים ל, יט)
כאן, באחד מנאומיו האחרונים לעם ישראל, מדגיש משה רבינו אמונה בסיסית של היהדות: בחירה חופשית. לכל יהודי יש זכות לקיים מצוות או לא לקיימן, להיות צדיק או רשע, לעשות טוב או רע. התורה אומרת לנו לבחור בחיים, אבל הבחירה היא שלנו.
אותו רעיון גם מופיע בפי רבי עקיבא בפרקי אבות (ג, טו), בקטע שהובן לעתים שלא כהלכה: “הכל צפוי והרשות נתונה“. בעברית מודרנית “צפוי” פירושו חזוי מראש, ואם כן קובע רבי עקיבא שאין בחירה חופשית, ה’ צופה מראש מה שנעשה. ברם, כבר הוכיחו הפרופסורים א”א אורבך וגד בן-עמי צרפתי ש”צפוי” בלשון מקרא ובלשון חז”ל אינני “חזוי מראש” אלא “נראה”, לא foreseen אלא seen. כלומר: “הכל נראה [על ידי ה’, אבל] הרשות נתונה [לכל בן אדם לבחור]“. כלומר, רבי עקיבא מסכים לגמרי עם הפסוק הנ”ל בדברים.
אמונה זאת בבחירה חופשית הודגשה גם בימי הביניים על ידי שני חכמים דגולים – רמב”ם ורש”י.
וכך כתב הרמב”ם במשנה תורה, הלכות תשובה, פרק ה’:
רש”י, מאידך, הגיע לנושא שלנו כשהוא בא לפרש מימרה קשה של רבי חנינא במסכת ברכות (לג, ע”ב): “אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים”. וכך הסביר רש”י:
כל הבא על האדם ביד הקב”ה הוא, כגון: ארוך קצר, עני עשיר, חכם שוטה, לבן שחור – הכל בידי שמים הוא. אבל צדיק ורשע אינו בא על ידי שמים. את זו מסר בידו של אדם ונתן לפניו שני דרכים, והוא יבחר לו יראת שמים.
הבה נתרגם את כל הנ”ל לקונטקסט המודרני לקראת ראש השנה:
אין ביכולתנו לבחור אם נהיה עשירים או עניים; אולם יש ביכולתנו לבחור איזה אחוז מכספנו נתרום לצדקה.
אין ביכולתנו לבחור כמה זמן פנוי יש לנו; אולם יש ביכולתנו לבחור כיצד נשתמש בזמננו הפנוי: לצפות בטלוויזיה או לשחק עם ילדינו, לגלוש באינטרנט או ללמוד תורה, לבזבז זמן או לבקר חולים ולנחם אבלים.
אין ביכולתנו לבחור כמה שנים נחיה; אולם יש ביכולתנו לבחור מה נעשה באותן השנים.
הבחירה בידינו. זהו מסר חיוני לא רק בימים הנוראים אלא במשך כל השנה כולה.
הרב פרופ' דוד גולינקין נולד וגדל באזור ושינגטון, בירת ארה"ב. הוא עלה ארצה בשנת 1972 וקיבל תואר ראשון בתולדות עם ישראל מהאוניברסיטה העברית יחד עם שתי תעודות הוראה, אחת לארץ ואחת לתפוצות. לאחר מכן, הוא הוסמך לרבנות על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), שם גם קיבל תואר שני ושלישי בתלמוד.
פרופ' גולינקין הינו נשיא שוחרי עמותות שכטר, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות בדימוס, וכן פרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר בירושלים. הוא שימש יו"ר ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל במשך כעשרים שנה. הוא המייסד והמנהל של המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר, שנוסד על מנת לפרסם ספריה של חומר הלכתי שימושי לארץ ולתפוצות. הוא המנהל של המרכז לחקר האשה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האשה בהלכה וכן תשובות וספרי הלכה שנכתבו על ידי נשים. הוא המייסד והמנהל של מפעל המדרש שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם סדרה של מהדורות מדעיות של מדרשים.
ביוני ,2014 נבחר הרב גולינקין על ידי הג'רוזלם פוסט כאחד מחמישים היהודים המשפיעים ביותר בעולם. במאי 2019 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). בנובמבר 2022 הוענק לו פרס "בוני ציון" מטעם ארגון "נפש בנפש" בתחום החינוך. פרופ' גולינקין הוא המחבר או העורך של 62 ספרים העוסקים בהלכה, תלמוד, מדרש ותפילה, וכן מאות מאמרים ושו"ת.