הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

יום ירושלים תש"ף: מהם המקומות הירושלמיים האהובים על הסטודנטים והבוגרים שלנו?

סטודנטים ובוגרים

21 במאי 2020

ממגדל דוד לשכונת קטמון, דרך בית אנה טיכו, ואפילו השביל שמוביל ממוזיאון ישראל למכון שכטר בפנים. מלי דוידיאן, מוריה אהרון, שלומית מירון, דורון שמחאי, לאה אלון־רייפלר, תמר הירדני, טלי ברגמן, כלנית באסה ויהודית טמיר, סטודנטים ובוגרים ממכון שכטר, מספרים לרגל יום ירושלים מהם המקומות האהובים עליהם בעיר.

"המקום האהוב עלי בירושלים הוא שכונת קטמון הישנה, אזור רחוב הפורצים. נולדתי  בבית החולים משגב לדך הישן שהיה צמוד לביתה של סבתי ז"ל, שם נולדו אחיי ובני דודיי ושם בילינו את רוב ילדותינו, למרות שלא גרנו בשכונה. ילדותי שזורה בסיפורי ילדות משפחתית ענפה, בטיולי שבת בשכונה השקטה והמיוחדת ובבית הכנסת "דוד המלך", בו התפללה סבתי ושם נערכו כל חגיגות המשפחה. גם היום המקום הוא אזור שקט, רגוע ובעל קסם מיוחד עבורי. כאשר אני שם עולים בי זיכרונות וגעגועים של ילדות מאושרת".

מלי דוידיאן, סטודנטית במסלול מגדר ופמיניזם


"המקום האהוב עלי בירושלים ושמרגש אותי בכל פעם מחדש הוא אזור שער יפו – התפר שבין העיר העתיקה לעיר החדשה. בתור ירושלמית, לפני כמה שנים כעסתי על ירושלים וחשבתי לעזוב אותה למתחרה הנצחית שלה. אבל מה ששינה לי את זווית הראייה ולמעשה גרם לי להתאהב מחדש בירושלים היה הסיור הראשון בקורס ירושלים לתקופותיה בהנחיית פרופ' דורון בר שבו השתתפתי בסמסטר הראשון ללימודיי בשכטר. בסיור נלקחנו לעיר דוד ונחשפתי להיסטורייה בת 4,000 שנה שמונחת לנו ממש מתחת לרגליים. הסיור הלימודי היה מרתק וכשיצאנו מבעד לחומות דרך שער יפו אל עבר העיר החדשה, התבוננתי בפלא שאותו אנו חיים היום ונמלאתי הערכה רבה. יש לנו הזכות לחיות בעיר מיוחדת שיש בה ניגודים רבים אבל גם חיבורים רבים".

מוריה אהרון, בוגרת מסלול לימודי ירושלים וארץ ישראל


"השהות בעיר העתיקה ובמגדל דוד היא עבורי כניסה מהפנטת אל מנהרת זמן. תערובת דמויות מסורתיות, בני דתות ולאומים שונים – משתלבת עם האבנים העתיקות, הסמטאות הצרות ושלל הריחות, ומספרת את סיפורה של ההיסטוריה האנושית מבלי צורך לומר מילה על מה שהיה ועל מה שיהיה".

שלומית מירון, בוגרת מסלול רוחניות


"המקום האהוב עלי בירושלים הוא שכונת הבוכרים. אבי סבי היה ממקימיה ויש בית שעדיין עומד וקיים והיה ידוע כבית שמחיוף. למרות שאני תל אביבי במקור, יש לי משפחה בירושלים שגרה בסמיכות לשכונה, כך שבילדותי ביליתי כמעט כול קיץ בשכונה. לצערי המקום לא פתוח וידע ימים יפים".

דורון שמחאי, בוגר שכטר


"אני אוהבת לטייל ברחובות העיר וליהנות מביטויי אומנות שונים המפוזרים ברחבי העיר. פיסול, אדריכלות, פסיפס … כמה יופי ואווירה בעיר אחת"!

בתמונה: בית מלאכה לאומנות ארמנית ברחובות ירושלים

לאה אלון־רייפלר, בוגרת מסלול מנהיגות חינוכית תל"י, חינוך ואומנות יהודית


"מכירים את תצפית הגגות בעיר העתיקה, בין הרובע היהודי לרובע המוסלמי והנוצרי? אז בדרך כלל עולים אליה ויורדים ממנה באותו מקום, דרך גרם המדרגות ממתכת ברחוב חב"ד, אבל כדאי לדעת שאם ממשיכים שם על הגג בקו ישר צפונה עוד כ-40-50 מטרים, מגיעים למבנה של ישיבה היסטורית בשם 'ציון המצוינת', שהוקמה ברובע המוסלמי בשלהי המאה ה-19 בחצר כולל גליציה. הישיבה ניטשה במהלך הדורות, אבל כיום שוב פועלת בה ישיבה, כך שאפשר לרדת מהגג אל "הקישקעס" של המבנה, שעשוי כולו טלאים של קומות וחצרות פנימיות בקומפלקס מטורף וקסום.

החלק האהוב עלי ביותר בכל זה הוא סמטה צרה מאד ומקורה לכל אורכה, היורדת במדרגות מזרחה מ'ציון המצוינת' אל הרובע המוסלמי. הסמטה מסתיימת בפנייה מפתיעה שמאלה, אל גרם מדרגות נוסף היורד אל הרחוב, כך שמי שרץ בסמטה ישר ולא שם לב, עלול למצוא את עצמו מרוסק על הרצפה למטה… לפני כמה שנים התרעתי על הדבר באוזניו של עמי מיטב, "השריף של ירושלים", ובעקבות כך נבנה שם מעקה בטיחות. עמי סיפר לי שמאז הם קוראים לסמטה הזאת בשם "מעלות תמר". נו, אז עם שם כזה, פלא שזהו המקום האהוב עלי ביותר בירושלים? 😉"

בתמונה: הירידה אל הקומפלקס מתצפית הגגות.

תמר הירדני, בוגרת מסלול לימודי ירושלים ומדרש ומורת דרך


"משנת 1971 עד שנת 1979 הגעתי בוקר בוקר לבית הספר היסודי "למל' שברחוב ישעיהו 13. במקום זה עשיתי את צעדיי הראשונים בקרוא וכתוב, והוא מהווה את הבסיס להיותי אדם לומד. בניין היסטורי יפה זה המעוטר בשעון אותיות ומגן-דוד הינו חלק משמעותי מחיי. בית ספר "למל', הנחשב למוסד החינוך המודרני הראשון בארץ, היווה גם את ההשראה לעבודתי הסמינריונית הראשונה במכון שכטר, תחת הכותרת: "חינוך יהודי מודרני בירושלים".

טלי ברגמן, סטודנטית במסלולים חינוך יהודי ומדרש ואגדה


"ירושלים בירתינו, אין מקום בעולם שדומה ומשתווה לה. בכל הזדמנות שישנה אני עולה לירושלים לנשום, לטעום ולחוות, אך מכולם ישנו מקום שבכל הזדמנות אני חוזרת לבקר בו: בית אנה טיכו, יהלום ירושלמי אמיתי, בית היסטורי מדהים במרכז ירושלים ששימש ביתם של האומנית אנה טיכו ובעלה רופא העיינים אברהם, ואוצר בתוכו היום מוזיאון מקסים ומיוחד של האומנית אנה טיכו. כציירת, אנה טיכו מהווה עבורי השראה ומודל לאהבה לירושלים, שבאה לידי ביטוי ברישומיה הקסומים. המקום כל כך קסום ומיוחד בעיניי שאת בת המצווה של ביתי מצדה חגגנו שם, במסעדה שבמוזיאון".

כלנית באסה, סטודנטית במסלול מחשבת ישראל


"ירושלים אהובה עלי על כל פניה ושכונותיה. אינני ירושלמית מלידה, גדלתי באזור עמק יזרעאל, אבל לאחר מלחמת ששת הימים קרה לי נס ועברנו לגור בירושלים שחוברה לה… אבי, אברהם אילת, התקבל לעבודה (כפנסיונר של צה"ל) כאב הבית ב"נווה שכטר", שהיה מוסד שאירח סטודנטים לרבנות מארה"ב, בשנת לימודיהם בארץ. ביתנו היה במבנה המנהלה הנוכחי של מכון שכטר, בקומה השנייה, ליד בית הכנסת שהוסב לספרייה הנוכחית. התקופה בה חיו הורי ב"נווה שכטר" זכורה לי כקסומה, ההווי המיוחד והמפגש עם יהודי התפוצה שבו את ליבי. כששואלים אותי מהו המקום האהוב עלי בירושלים – שכונת נווה גרנות, החורשה שליד מכון שכטר והכביש הישן המוביל מהמוזיאון למכון…

בתמונה: יום העצמאות תשל"א, מצולמים על הדשא בקדמת הבניין: אבי (במדים), אני במדים (הייתי בשירות סדיר), ולידי בן זוגי, לימים אבי בנותיי".

יהודית טמיר, בוגרת מסלול מדרש וחינוך יהודי

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן