אני מלמד קורסים על ירושלים כבר עשרים שנה. תמיד, ללא יוצא מן הכלל, הקורסים שלי כוללים סיורים ברחבי העיר. התלמידים ואני מסיירים יחדיו במקומות שונים בעיר העתיקה והחדשה – בעיר דוד, בהר הבית, ברחוב יפו ובכנסיית הקבר וכך לומדים את תולדות העיר המרתקת הזו. גם הסמסטר הזה אני מלמד יחד עם האמנית הדסה גולדויכט קורס על ירושלים. הפעם בחרנו לעסוק בקשר המורכב שבין ירושלים לזיכרון. הכנו תכנית לימודים נהדרת שכללה בין היתר סיורים בהר ציון, יד ושם, הר הרצל וצובה. הסטודנטים היו אמורים ללוות את הסיורים בעבודות וידאו וסטילס וכוונתנו הייתה לפתוח בסוף חודש יוני תערוכה שתעסוק בזיכרון [ב] ירושלים ששם אמורות היו להיות מוצגות יצירות האמנות.

השבוע האחרון שינה את הכול.

לא רק שהדסה ואני נאלצנו לשנות את תכנית הקורס אלא שאני, כנשיא המכון, הובלתי שינוי חסר תקדים באופי הלימודים במכון. רבים מכם מכירים את מכון שכטר כמקום של שיח ער ומשמעותי בין מרצים לבין תלמידים. הלימוד שלנו מבוסס על מפגש פנים אל פנים, בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין מרצי המכון. כיצד מלמדים כעת את תלמידינו, עלתה השבוע השאלה – כאשר התבררה במלואה התמונה הקשה של השפעת נגיף הקורונה על שגרת החיים במדינה – וכפה עלינו שינוי באורחות חיינו. לאורך כל השנים היה מכון שכטר יעד של עליה לרגל שאליו הגיעו התלמידים מכל רחבי הארץ – מן הגולן ועד אילת. ועתה, נמצא כל אחד מהם בביתו, במקומות שונים בארץ. מציאות זו חייבה אותנו לערוך שינוי חד במערך הלימודים. החל מן השבוע עברנו ללמד בצורה מקוונת, באמצעות המחשב. מה שמקשר כעת בין המרצה לתלמיד הוא קו הרשת האלחוטית. שישים הקורסים שלנו המתקיימים בסמסטר זה יצאו עתה לדרכם ומאות התלמידים שלנו נהנים משיעורים מעניינים, בבתים שלהם.

צורת הוראה זו מציבה בפנינו אתגר עצום. המרצים חייבים להתאים את עצמם לצורת לימוד שונה. קשה מאד לקיים קשר ודו-שיח עם התלמידים באמצעות המחשב. מנגד, גם תלמידינו, שנמצאים בבתים, מתקשים כעת ללמוד בדרך זו.

אנחנו מצויים כעת בעת של אתגר ומבחן עבור כלל החברה הישראלית. על רקע המשבר העולמי שאנחנו שרויים בו נקלעו רבים מאתנו למצוקה – לא רק כלכלית אלא גם ובעיקר נפשית. נדרש מאתנו לעשות מאמץ משותף בכדי לאפשר קיום של שגרה, ככל שניתן. נדרש מאתנו, בתקופה קשה כזו, לגלות הבנה וחמלה כלפי האחר והחלש, ולתמוך ככל שניתן בקרובי משפחתנו, שכנינו וחברינו.

אני מקווה מאד שנוכל לחזור במהרה לשגרת הוראה רגילה. כולנו יחדיו, מרצי המכון וצוותו, עושים כעת מאמץ גדול להתאים את עצמנו למציאות הקשה שנכפתה עלינו ומקווים שהלימוד יהיה מעניין ורלוונטי כמעט כמו ההוראה הרגילה בכיתות.