כשהייתי בת 19 זכיתי לשמוע שיעור מפיה של נחמה ליבוביץ. הפרשה היתה חיי שרה. אני זוכרת את הדירה הצנועה שלה ליד התחנה המרכזית הישנה בירושלים. את ארונות הברזל שמילאו את הקירות ושעליהם היו מסודרים דפים על גבי דפים, דפי פרשת השבוע. ואני לא יכולה לשכוח את השיעור שלה שעסק במפגש בין עבד אברהם ורבקה.

נחמה ליבוביץ קראה את פשט הפסוקים, אבל הצליחה לתאר את מעשה החסד של רבקה בצורה חדשה ומפתיעה:

רבקה הגיעה באותו בוקר רגיל למעיין, לשאוב מים למשפחתה. והנה פונה אליה אדם שהיא לא מכירה, הלך זר. הוא מבקש ממנה “הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ”, והיא נענית, למרות שהיא צריכה להוריד את הכד הכבד והמלא מעל שכמה ולהשקות אותו. לאחר ששתה היא מציעה מיוזמתה לשאוב מים גם לגמלים שלו: “וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת”. התורה מספרת כי לעבד אברהם היו עשרה גמלים צמאים, ושהם הלכו בדרך ימים רבים מכנען ועד חרן. גמל ממוצע מסוגל לגמוע עד 100 ליטר מים. ורבקה משקה אותם “עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת”. כמה פעמים היתה צריכה ללכת ולמלא את כדה עד שהגמלים כילו לשתות. צריך לזכור שהיתה הפרדה בין העין לבין השוקת, כדי שמי השתייה לא יתלכלכו מבעלי החיים. למרות הקושי היא לא מתעצלת “וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו”. החריצות של רבקה והזריזות שלה באים לידי ביטוי במילים ותמהר, ותרץ. והאם ההלך הזר עוזר לה? “וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה’ דַּרְכּוֹ אִם לֹא”.

מהשיעור של נחמה ליבוביץ למדתי שהתורה מחדדת לנו בכל דרך אפשרית, שרבקה נבחרה בשל תכונותיה. המידה הבולטת במיוחד אצלה היא מידת החסד. מהי עשיית חסד?

נתן זך כותב: כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד, כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְמַגָּע.

לִרְכֹּשׁ חֹם לֹא בְּכֶסֶף, לִרְכֹּשׁ מִתּוֹךְ מַגָּע.

לָתֵת בְּלִי לִרְצוֹת לָקַחַת, וְלֹא מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל.

לדברי נתן זך חסד הוא דבר שכולנו צריכים. הוא יוצר חום ומגע בין אנשים.

מידת החסד היתה המידה של רבקה, והיא גם המידה המאפיינת ביותר את העם שלנו. צריך רק להסתכל מסביב. זה דבר מדהים, שאחרי הטראומה וההלם שספגנו בשביעי לאוקטובר, אנשים מגיבים בצורה כזו. מעגלי החסד הם רבים ושונים: בגיוס כספים, בארגון ארוחות חמות, בתמיכה בחקלאות ובכלכלה של העסקים שניזוקו, בעזרה עם משפחות הנפגעים, בהתנדבות עם המפונים ועוד ועוד. עשיית החסד נוטעת בנו מחדש את האמונה בטוב ליבו של האדם, וביכולת של כל אחד ואחד מאיתנו להרבות את הטוב מסביבנו. ההירתמות ההדדית מחזקת ומגלה את הכוחות האמיתיים שיש בנו. כוחה של רבקה.