נציגינו יצרו אתך קשר בהקדם האפשרי.
עורכת המדור
22 באוקטובר 2024
רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן כִּי אַתָּה רוֹפֵא אֻמָּן
אַתְּ רֹאשִׁי שׁוּר חַלְשִׁי וְתֵן כֹּחַ לְנַפְשִׁי
פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים
עַל עַבְדָּךְ שִׂים חַסְדָּךְ אֵין מְרַחֵם בִּלְעָדָךְ
אֵל חַי רְצֵה תְּפִלָּתִי וְחוּשָׁה לְעֶזְרָתִי
בִּמְהֵרָה דְּרוֹר קְרָא לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה
[רפא צירי / ר’ רפאל ענתבי]
רְפָא צִירִי הוא פיוט שנהוג לשירו בליל שבת בשירת הבקשות כתפילה לרפואה. הפיוט נכתב על ידי הרב רפאל יצחק ענתבי טבוש (1853–1918) – שהיה רב ומשורר, מגדולי פייטני ארם צובא (חלב).
שירת הבקשות הוא מנהג נפוץ בקרב עדות ספרד, המזרח ויהדות צפון אפריקה החל משבת בראשית ולאורך חודשי החורף, לפיו נוהגים לקום ביום שבת באשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים שמבטאים שבחים לקב”ה, ערגה לארץ ישראל, פיוטי שבת וכדומה, לפני תפילת שחרית של שבת.
תהליך היווצרותו של המנהג אינו ידוע, למרות שפיוטים מסוג “בקשה” נכללו כבר במחזורי התפילה בספרד שלפני הגירוש.
המאפיין המרכזי של שירת הבקשות הוא תפילה בלילה, שהייתה נהוגה בספרד ובארץ ישראל כבר בימי הביניים, והתפשטה בחוג המקובלים בצפת במאה ה-16. עם התפשטותה של תורת הקבלה הצפתית, הגיעה שירת הבקשות לארצות הים התיכון והמזרח הקרוב והונהגה בקהילות עיראק, מרוקו, תוניסיה, אלג’יריה, איטליה, רודוס יוון, יוגוסלביה, תורכיה, גאורגיה, לבנון וסוריה. שירת הבקשות נהוגה גם בקהילות ספרדיות במערב אירופה דוגמת אמסטרדם ולונדון, וב”עולם החדש” (צפון אמריקה).
במקצת מן הקהילות נדפסו ספרים מיוחדים דוגמת “שיר ידידות” שנדפס במרקש במרוקו בשנת 1921, וספר ה”מפטירין” ליהדות תורכיה. בקהילות אלו נהגו לקום בשבתות החורף בלילה, ולהתאסף יחד בבית הכנסת לשיר את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד שמגיע זמן תפילת שחרית.
בתורכיה, שירת הבקשות נקראת “שירת המפטירים” ומבוצעת על ידי מקהלות מפטירים. סגנון השירה מבוסס על המוזיקה העות’מאנית הקלאסית. מקורה של מסורת זו בעיר אדריאנופול (כיום אדירנה) שבחלק האירופי של תורכיה.
בימים אלו אנחנו מצטרפים לשירת הבקשות ומבקשים ריפוי והרפיה – כדי להחלים מן השנה הקשה שעברנו.
חורף טוב, שתתחדש עלינו שנת ריפוי!