הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

כמה מילים על אדר א' ואדר ב'

חודש אדר הוא החודש השנים עשר בלוח השנה העברי. השם "אדר" מופיע בתנ"ך רק בתקופת בית שני (אסתר ג':ז' ועוד; עזרא ו':ט"ו) ומקורו כנראה בתרבות האשורית.

על מנת לתאם את הלוח העברי הקשור לירח ללוח הכללי הקשור לשמש, מעברים את השנה שבע פעמים בכל מחזור של 19 שנה. בשנה מעוברת כגון השנה – שנת תשע"ד – מוסיפים אדר ב'. אכן, השיטה הזו מבוססת על הלוח הבבלי שהיהודים למדו בתקופת גלות בבל. אולם יש הבדל אחד חשוב: בלוח הבבלי היה אפשר לעבר את השנה על ידי הכפלת חודש אדר או חודש אלול ואילו בלוח העברי מעברים את חודש אדר בלבד. לדעת החוקרים בן-ציון ווכולדר ודוד וייסברג (HUCA,  42 [1971], pp. 227-242) ההבדל הזה מודגש על ידי האמוראים במסכת ראש השנה ל"ב ע"א: "מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר". כלומר, בלוח העברי מעברים את אדר ולא את אלול. (ראו דוד גולינקין, פרק יום טוב של ראש השנה בבבלי וכו', תשמ"ח, עמ' 60-51).

באופן כללי, אדר ב' נחשב לאדר "העיקרי" ולכן חוגגים בו את חג הפורים ובו קוראים את פרשת זכור ופרשת פרה (מתוך "ארבע הפרשיות").

יש שיטות שונות לגבי יארצייט או בר מצווה שחלים בחודש אדר. אם מישהו נפטר באדר א', מציינים את היארצייט באדר בשנה רגילה או באדר א' בשנה מעוברת. אם מישהו נפטר באדר ב', מציינים את היארצייט באדר בשנה רגילה ובאדר ב' בשנה מעוברת. אבל אם מישהו נפטר באדר בשנה רגילה, מה הדין בשנה מעוברת?

יש על כך ארבע תשובות:

  1. אדר א'
  2. אדר ב'
  3. אדר א' ואדר ב'
  4. אדר א' ביארצייט הראשון; אדר ב' לאחר מכן.

אני אישית מעדיף את שיטה ב' מכיוון שחוגגים את חג הפורים באדר ב'.

בכל אופן, "משנכנס אדר מרבין בשמחה" ואני מאחל "אדר שמח" לכל עם ישראל!

הרב פרופ' דוד גולינקין הוא נשיא שוחרי עמותות שכטר - ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר, נשיא בדימוס של מכון שכטר למדעי היהדות ופרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר. פרופ' גולינקין הוא אחד מהוגי הדעות המובילים בתנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) ומחבר פורה, המבקש לקדם את הגישה היהודית בעידן המודרני בתוך הפרמטרים של ההלכה. הוא ייסד את המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר במטרה לפרסם ספרים העוסקים בהלכה שימושית. כמו כן, הוא המנהל של המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האישה בהלכה ותשובות וספרי הלכה שנכתבו בידי נשים. הודות לפעילותו הבלתי פוסקת בתחום ההלכה הוא נעשה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועה, שאף זכה לכבוד מצדם של חוקרים אורתודוקסיים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן