הרשמה ללימודים
תרומה לשכטר
English

תעלומת הכלים האבודים

רבים מאיתנו מכירים את התיאור המופיע בקשת טיטוס שברומא, שם ניתן לראות את שיירת השבויים היהודיים הנושאים על כתפיהם את כלי המקדש שנשדדו בזמן שריפת בית המקדש השני, ונלקחו לרומא כשלל. היכן נמצאים כלים אלו היום והאם קיים קשר בינם לבין כלי בית המקדש הראשון שנבזזו על ידי הבבלים מאות שנים קודם לכן?

בפרק א בספר עזרא מוזכר כי לפני יציאתם של שבי ציון לדרכם לירושלים, העביר כורש מלך פרס לידיהם את כלי המקדש שנשדדו 50 שנה קודם לכן על ידי נבוכדנצר מלך בבל. במהלך שנים אלו נשתמרו על פי הכתוב הכלים באחד מן המקדשים בבבל. בשנת 538 לפנה”ס הוצאו ממקומם בכדי ששבי ציון יוכלו להשתמש בהם בבית המקדש שיבנו בירושלים. כלים אלו שימשו את היהודים בתחילת ימי הבית השני ונראה כי עליהם נוספו בהדרגה כלי קודש נוספים.

בספר מקבים א נזכר כי בשנת 170 לפנה”ס נכנס אנטיוכוס לבית המקדש ושדד משם את מרבית הכלים: מזבח הזהב, מנורת המאור, השולחנות, המזרקות, העטרות, עדיי זהב, וכן כסף וזהב רב. מאורע זה עורר רושם רב בלב היהודים וגרם לזעזוע עמוק.

מספר שנים מאוחר יותר, לאחר שיהודה המכבי כבש את ירושלים וטיהר את המקדש, הוא הכין כלי קודש חדשים – מנורה ומזבח קטורת ושולחן להיכל. בהמשך התקופה נוספו כלים רבים לשימושם של הכוהנים והלוויים, במיוחד לאחר שיפוץ בית המקדש על ידי הורדוס. כלים אלו הם שנשדדו על ידי הרומאים והובלו לרומא. מה עלה בגורלם?

חלק מן המקורות רומזים על כך שמרומא נלקחו כלי המקדש לקונסטנטינופוליס, בירת האימפריה הביזנטית. מקורות אחרים רומזים על כך שבמאה השישית לספירה הם הוחזרו לירושלים והוסתרו באחת מכנסיות העיר. האם יש משהו בשמועות על כך שכלים אלו מסתתרים היום מתחת לחורבות כנסיית הניאה ברובע היהודי או חבויים מתחת למנזר המצלבה?

*המאמר בשיתוף פרויקט 929 – תנ”ך ביחד.

פרופ' דורון בר הוא מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים



    טופס זה מוגן באמצעות reCAPTCHA של גוגל. מדיניות הפרטיות, תנאי שירות
    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן