הרשמה ללימודים
תרומה לשכטר
English

שקיות עפרה של ארץ ישראל בהלוויתו השנייה של הרצל

ב-17 באוגוסט 1949 נטמן בנימין זאב הרצל בפסגת הר הרצל. הלווייתו היה שיאו של מבצע אשר אורגן חודשים רבים, במהלכו הוצאו עצמותיו ועצמות בני משפחתו מן הקבר המשפחתי בבית הקברות בוינה, והוא נקבר בשנית במדינת ישראל. בכך מילאה מדינת ישראל את צוואתו, בה ביקש באופן מפורש להיקבר בארץ ישראל. בטקס הקבורה המרשים לקחו חלק כ-6,000 מוזמנים אשר עמדו על רגליהם כאשר לקול הלמות תוף ותקיעת חצוצרה הורד ארון הרצל לקברו. באותו הרגע הושמעה צפירה במקומות שונים במדינה ואזרחי המדינה עמדו דום. עם הורדת הארון אל הקרקע ניגשו אל הקבר הפתוח שלוש מאות אנשים, כולם לבושים בחולצות לבנות, והטילו אל תוך הבור הפתוח שקיות לבנות ובתוכן עפר שהובא מיישובים שונים ברחבי מדינת ישראל.

בימים שלפני הטקס נשלחו לקיבוצים, מושבים, מועצות מקומיות וערים ברחבי מדינת ישראל שקיות בד לבנות. במכתב מלווה התבקשו נציגי הישובים למלא את השקית בעפר מאדמתם, לרשום את שם יישובם על גביה ולהגיע בבגדי חג אל טקס ההלוויה. הסמליות כאן הייתה ברורה – עם הורדת ארון הרצל אל הקרקע תכסה אותו אדמת ארץ ישראל המנוקדת בישובים יהודיים רבים. בישובים רבים נערכו לקראת ההלוויה טקסים של מילוי שקיות העפר. כך למשל מילאה משפחת ברוזה ממוצא שקיק בעפר שנאסף בקרבת "ארז הרצל," עץ הברוש שניטע על ידי הרצל בשנת 1898. משלחת מטעם עירית חיפה אספה עפר מחצר בניין הטכניון ומרציף הנמל שממנו גורשו אוניות מעפילים על ידי הבריטים. מאחר שההשתתפות בטקס הקבורה הייתה כרוכה ביוקרה רבה, התחרו ביישובים רבים התושבים על הזכות לקחת בו חלק. בקיבוץ דגניה א' החליטו למשל למסור את כרטיס ההשתתפות לשלום הוכבאום, חבר הקיבוץ שהסתער עם בקבוק מולוטוב בידיו ועצר את טור הטנקים הסורי הפולש אל מדינת ישראל.

ביום השנה המאה להולדת הרצל, שחל ב-15.7.1960, הוסר הלוט מעל המצבה החדשה והשחורה שהוצבה מעל קבר הרצל. גם לטקס זה הוזמנו נציגי ישובים שונים שהניחו על גבי קבר הרצל שקיות בד בצבע תכול-לבן ובתוכן עפר הארץ. ב17 באוגוסט 2019, ביום השנה השבעים להעלאת עצמות הרצל לקבורה בירושלים, הלכנו חברי מכון שכטר וקיימנו בהר הרצל טקס אזכרה ובמהלכו הנחנו על קבר חוזה המדינה שקיות עפר סמליות.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן