הרשמה ללימודים
תרומה לשכטר
English

פסח תשפ"א: "מיגון לשמחה, ומאפלה לאור גדול"

ברוך ה', מדינת ישראל התחילה לצאת ממשבר הקורונה ואנו חוזרים לאט-לאט לשגרה של בתי ספר, קניונים ואפילו של מקומות בידור. לפני כמה ימים קבלתי מייל מן הרב מט ברקוביץ. הוא כתב לי שהוא מכין שיעור על היציאה מן המשבר הנוכחי ושאל אותי אם אני יכול להציע מקורות המתייחסים למצבים כאלה. באותו יום שלחתי לו חמשה מקורות וכעבור יומיים שלחתי לו עוד ארבעה מקורות, כולל אחד שקיבלתי מפרופ' רינה לוין מלמד.

ברצוני לשתף אתכם במקורות שמצאתי.

נאמר בבראשית ח':כ', כשנח יוצא מן התיבה עם אשתו ובניו וכל החיות: "ויבן נח מזבח לה'… ויעל עולות במזבח". כלומר, לאחר אסון טבע עולמי, מודה נח לקב"ה על ידי הקרבת קרבנות.

המקור הבא הוא שמות י"ד-ט"ו:

ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים…וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר: אשירה לה' כי גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים, עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה…

כלומר, לאחר שה' הציל את בני ישראל מיד מצרים, שרו משה ובני ישראל שיר תודה לה'.

נאמר במגילת אסתר (ט':כ"א-כ"ב):

לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר, ואת יום חמשה עשר בו, בכל שנה ושנה. כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם, והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.

כלומר, לאחר ניצחון נגד אויבים שרצו להשמיד את כל עם ישראל, תיקן מרדכי חג כל שנה.

נאמר בספר מקבים א' ד', נ"ב-נ"ח:

וישכימו בבוקר בחמשה ועשרים לחודש התשיעי הוא חודש כסלו בשמונה וארבעים ומאה שנה. ויקריבו קרבן על פי התורה על מזבח העולה החדש אשר עשו. בעת וביום אשר טמאוהו הגויים, בעצם היום ההוא נחנך בשירים ובנבלים ובכינורות ובמצלתיים. ויפלו כל העם על פניהם ויתפללו ויברכו לשמים אשר הצליח להם. ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויקריבו עולות בשמחה ויקריבו זבח שלמים ותודה… ויקיים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנוכת המזבח נעשים במועדם שנה בשנה ימים שמונה מיום חמשה ועשרים לחודש כסלו בשמחה וגיל.

כלומר, לאחר הניצחון על היוונים, קבעו יהודה ואחיו את חג החנוכה, שמונה ימים כל שנה.

למדנו במסכת ברכות נ"ד ע"ב:

אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכים להודות: יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא… מאי מברך? אמר רב יהודה: ברוך… גומל חסדים טובים.

כלומר, חכמי בבל קבעו שלאחר שבן אדם ניצל מנסיעה מסוכנת או ממחלה קשה או מבית סוהר, חייב הוא לברך את ברכת הגומל.

לאחר גירוש ספרד, היה קשה למגורשים להתמודד עם מצבם הקשה; הם איבדו משפחות ורכוש ומעמד. אחד מהם, ר' יוסף גרסון, כתב (יוסף הקר, הפזורה הספרדית אחרי הגירוש בעריכת יוסף קפלן, ירושלים, תשנ"ג, עמ' 35-34):

לפי שאני מאמין כי זכות הביטחון שאנו בטחנו בשם יתברך לבוא מקצות הארץ בין שיני אריות לבקש את דבר ה'… זה הזכות הוא הביא לנו [=אותנו] אל הארצות האלו…. והשם יתברך הצילנו מידם והביאנו לשלום…. באופן שנוכל לומר כי כל אחד ממנו הוא ידיד ה' שהיה לנו אהבה עמו.

כלומר, מגורשי ספרד הודו לה' על כך שהוא הצילם מידי אויביהם והביאם בשלום למקום מקלט.

בפברואר 1986, שוחרר נתן שרנסקי מהגולג הסובייטי לאחר תשע שנות מאסר אכזרי כנקמה על מאבקו לשחרר את יהודי ברית המועצות ולאפשר להם לעלות ארצה. במטוס ממוסקבה לברלין, הכריז הסוכן של הקג"ב שעל פי פקודת הפרזידיום של ברית המועצות, נוטלים ממנו את אזרחותו ובתור מרגל מגרשים אותו מברית המועצות. שרנסקי אז הכריז שהוא שמח שלאחר שלוש-עשרה שנות מאבק, סוף סוף מעניקים לו את מבוקשו, שהוא לא בוגד או מרגל, ושהוא פעל למען זכויות אסירי ציון ולמען החברה הסובייטית  כולה.

לאחר מכן הוא הוציא את ספר תהלים, החפץ היחיד שנתנו לו לקחת אתו לאחר שחרורו, וקרא את פרק ל':

ארוממך ה' כי דליתני, ולא שמחת אויבי לי.

ה' אלהי שועתי אליך ותרפאני. ה' העלית מן שאול נפשי, חייתני מירדי-בור. זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קדשו…

הפכת מספדי למחול לי, פתחת שקי ותאזרני שמחה…

וכשהוא הגיע לכותל, יחד עם אביטל אשתו, שלחמה למען שחרורו במשך שתים-עשרה שנה, עם ספר התהלים בידו, הוא נשק את הכותל ואמר "ברוך מתיר אסירים". (Natan Sharansky, Fear No Evil, New York, 1988, pp. 408-409, 416)

וקטע זה מוביל אותנו חזרה לעניינא דיומא, להגדה של פסח, להכרזה לקראת סוף "מגיד" לפני אמירת הלל:

לפיכך אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו: הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאולה. ונאמר לפניו שירה חדשה: הללויה!

כתוב בתלמוד (נדה ל"א ע"א): "אמר רבי אלעזר: [אין]בעל הנס מכיר בנסו". פיתוח חיסון נגד הקורונה תוך שנה הוא נס, לא פחות לדעתי מכמה מן הנסים האחרים שהזכרתי.

יהי רצון שמדינת ישראל והעולם כולו ישלימו את מבצע החיסונים במהרה, כדי שכל האנושות תוכל להודות לה' שהוציאנו

מיגון לשמחה,

ומאפלה לאור גדול,

ונאמר לפניו שירה חדשה – הללויה!

הרב פרופ' דוד גולינקין הוא נשיא שוחרי עמותות שכטר - ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר, נשיא בדימוס של מכון שכטר למדעי היהדות ופרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר. פרופ' גולינקין הוא אחד מהוגי הדעות המובילים בתנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) ומחבר פורה, המבקש לקדם את הגישה היהודית בעידן המודרני בתוך הפרמטרים של ההלכה. הוא ייסד את המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר במטרה לפרסם ספרים העוסקים בהלכה שימושית. כמו כן, הוא המנהל של המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האישה בהלכה ותשובות וספרי הלכה שנכתבו בידי נשים. הודות לפעילותו הבלתי פוסקת בתחום ההלכה הוא נעשה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועה, שאף זכה לכבוד מצדם של חוקרים אורתודוקסיים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן