הרשמה ללימודים
תרומה לשכטר
English

"נחם" בתשעה באב: האם מותר לשנות את הנוסח?

עשה לך רב

שנה 8, מספר 5

אב תשפ"ב

"נחם" בתשעה באב: האם מותר לשנות את הנוסח?

(אורח חיים תקנ"ז:א')

מאת הרב דוד גולינקין

               

               לעילוי נשמות שני ניצולי שואה שהשפיעו רבות על עם ישראל: 

               למו"ר הרב פרופ' דוד וייס הלבני נלב"ע ל' בסיוון תשפ"ב

               גדול בתורה וענק במידות;

               ולרב פרופ' ארווין בירנבאום נלב"ע כ"ו בתמוז תשפ"ב

               מחנך דגול וציוני נלהב שהקדיש את חייו לקליטת עלייה.

               יהי זכרם ברוך!

שאלה: לאור איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ביוני 1967 וגידולה מאז מ-267,000 תושבים ל-944,000 תושבים, האם מותר לשנות את הנוסח של תפילת "נחם", התפילה המרכזית הנאמרת בתשעה באב?

תשובה: לאחר לימוד מעמיק של הנושא, הגעתי למסקנה שלא זו בלבד שמותר לשנות את הנוסח של "נחם" — כפי שהרבה רבנים, חכמים ותנועות גדולות של יהודים עשו מאז מלחמת ששת הימים ואפילו לפניה — אלא שחייבים לשנות את הנוסח של "נחם".

.

א) המקורות העיקריים לתפילת נחם

המקור התלמודי לתפילת נחם מופיע בשתי סוגיות מקבילות בתלמוד הירושלמי. והרי שני המקורות כפי שהם מופיעים בכתב יד ליידן שנעתק באיטליה בשנת 1289. זהו כתב היד היחידי של כל הירושלמי שגם היווה הבסיס לדפוס ראשון, ויניציאה רפ"ג/,1523 שהוא הבסיס לכל הדפוסים לאחר מכן:

  1. ירושלמי ברכות ד', ג', ח' ע"א (כ"י ליידן, מהד' האקדמיה, טור 38)

ר' אחא בר יצחק בשם ר' חייא דציפורין:

יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע.

מהו או[מר]?

רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך יש[ראל], 

ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך, 

ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, 

הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים, ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים. 

וליש[ראל] עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה, 

כי באש היצתה ובאש אתה עתיד לנחמה [לבנותה], כאמור: 

"ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב, ט).

  1. ירושלמי תעניות ב, ב, ס"ה ע"ג (טור 714):

ר' אחא בר יצחק בשם ר' חונא רובה דציפורין:

יחיד בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע.

ומהו או[מר]?

רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל יש[ראל] עמך, 

ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך, 

ועל העיר האבילה ההרוסה השוממה, 

הנתונה ביד זרים, הרמוסה בכף עריצים, ויבלעוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים. 

כי לישראל עמך נתתה באהבה לנחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה, 

כי באש החרבתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: 

"ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב, ט).(1)

לאחר מכן, תפילת רחם (שבהרבה נוסחים נקראת תפילת נחם) מובאת בסידורים קלאסיים כגון סדר רב עמרם גאון לפני שנת 875 (מהד' גולדשמידט, עמ' 132); סדור רב סעדיה גאון לפני שנת 942 (מהד' דוידסון-אסף-יואל, עמ' שיח-שיט); סדר התפילות של הרמב"ם (מהד' גולדשמידט בתוך מחקרי  תפילה ופיוט, ירושלים, תש"ם, עמ' 201 וכן במשנה תורה, בסוף ספר אהבה); מחזור ויטרי מצרפת בסביבות שנת 1120 (סימן צ"א-צ"ב, עמ' 68 וכן בסימן רס"ח-רס"ט, עמ' 229); וספר אבודרהם השלם (עמ' רנ"ז-רנ"ח) שנכתב בסביליה שבספרד בשנת 1340.

היא גם מובאת בספרי הלכה קלאסיים כגון משנה תורה של הרמב"ם, הלכות תפילה ב':י"ד וטור ושלחן ערוך אורח חיים תקנ"ז:א'.

והרי הנוסח האשכנזי המופיע בהמון סידורים בימינו:

נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, 

ואת העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה.

האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב.

והיא יושבת וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. 

ויבלעוה לגיונות, ויירשוה עובדי פסילים,

ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. 

על כן ציון בְּמַר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, 

כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה.

כאמור "אני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב:ט). 

ברוך אתה ה', מנחם ציון ובונה ירושלים.

ב) שלוש גישות לשינויים בנוסח של נחם לאחר מלחמת ששת הימים

זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים החלו ציונים דתיים להתווכח האם מותר לשנות את נוסח התפילה מכיוון שהנוסח כבר לא היה תואם את המציאות. את התגובות ניתן לחלק לשלושה מחנות:

1. אסור לשנות את נוסח תפילת נחם

כך טען הרב עובדיה יוסף (2013-1920), הראשון לציון של מדינת ישראל (1983-1973) ואחד מן הפוסקים החשובים ביותר בעולם לאחר השואה. בשו"ת יחוה דעת (חלק א', סימן מ"ג), שפורסמה כנראה לראשונה בשנת תשל"ז, הוא טוען על סמך המבוא לסידור רב סעדיה גאון (עמ' י) "שבתפילות ובמטבע הברכות אנו סומכים על המקובל בידינו במסורת מנביאי ה' ואנשי כנסת הגדולה, שהיו להם שני סדרים בתפילות, סדר אחד לזמן מלכות ישראל, וסדר אחד המיועד לזמן הגלות". לאחר מכן, הוא מצטט כמה רבנים חשובים כגון החיד"א (ר' חיים יוסף דוד אזולאי, נפטר 1806) שהדגיש "שכל ענייני התפלות בנויים ומיוסדים על אדני רזי עולם… לפיכך צריך חכם גדול שרוח הקודש שורה עליו לכוון הדברים לפי סודן". לבסוף, הוא מנסה להצדיק את אמירת הנוסח הקיים מכיוון ש"מקום המקדש וסביבותיו נתונים ביד זרים שונאי ישראל וירושלים העתיקה עודנה מלאה גילולים של עכו"ם בכמה כנסיות טמאות… ובסביבות המקדש קבורים ישמעאלים". "ומלבד זה גם הרוחניות של ירושלים היא בעוונותינו הרבים בשפל המדרגה… על התפרקות הדור מחיי תורה ומצווה… והרס חומת הצניעות והמוסר, וריבוי חילולי השבת…".

ד"ר יעל לוין כץ במאמרה היסודי על הנושא שלנו הוסיפה עוד רבנים אורתודוקסיים שהתנגדו לכל שינוי בנוסח של נחם (עמ' 81-79). 

הרב צבי יהודה קוק (1982-1891) מנהיג חשוב של הציונות הדתית נשאל כבר בתמוז תשכ"ז אם יש מקום לשנות דברים בעקבות מלחמת ששת הימים. הוא ענה באופן כללי "אין עדיין מקום לשינויים". לגבי תפילת נחם הוא סבר כי לא ניתן לקבוע שינוי לרבים, ואולם אם חוג מסוים או יחידים חשים שאינם מסוגלים לומר ביטויים אלה על שפלות לאומית והם מבקשים להשמיטם "אין זה נורא ולא נמחה בידם". ברם, בשנת תשל"ב הוא נשאל שוב והשיב כי ירושלים היא בגדר "בזויה ושוממה" כל עוד לא נבנה המקדש ש"עיקר ירושלים הוא בית המקדש".

הרב איסר יהודה אונטרמן (1976-1886) הרב הראשי האשכנזי של מדינת ישראל (1972-1964) פרסם מאמר בהצופה, ח' באב תשכ"ח, שם הוא התפלמס ככל הנראה עם הרב גורן (ראו להלן). הוא טוען "כי גם עתה עיר ירושלים, לאמר עיר הקודש והמקדש והבירה שלנו מימי קדם קדמתה, עדיין 'חרבה ובזויה ושוממה'… כשאין שם אף בית כנסת אחד בנוי כראוי… כשמכל הצדדים עומדות כנסיות מהודרות של עמים אחרים".

הרב יוסף דב סולובייצ'יק (1993-1903), ראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בישיבה אוניברסיטה והמנהיג של הציונות הדתית בארה"ב, גם התנגד לכל שינוי בנוסח נחם. דברים אלה פורסמו בשמו (הוא, כידוע, כמעט שלא פרסם כלום), במאמר בכתב העת מסורה באלול תשנ"ב. הוא טען שאין לשנות את נוסח התפילה שתוקן על ידי חז"ל, ודבר זה תואם את עמדתו הכללית אשר התנגדה לכל שינוי במנהג. הסיבה היא שירושלים נחשבת כחרבה כל עוד אין המקדש בנוי, שכן לדעת הרמב"ם המושג "מקדש" כולל את ירושלים כולה.(2) 

אכן, רוב הסידורים האורתודוקסיים בעולם נהגו ועדיין נוהגים לפי גישה זו, ולא שינו כלום בנוסח נחם משנת 1967 ועד היום, וביניהם:

סידור רינת ישראל, סידור ציוני, שנדפס אין ספור פעמים בנוסח אשכנז, "ספרד" ועדות המזרח משנת תש"ל ועד היום.

סידור ארטסקרול החרדי, שנדפס אין ספור פעמים משנת 1984 ועד  היום.

סידור קורן בעריכת הרב הציוני הרב יונתן זקס בשנת 2009.

וסידור עבודת הלב בהוצאת ה-RCA – ארגון של רבנים ציוניים בארה"ב משנת 2018.

כלומר, בעיני כל הרבנים הנ"ל, וכן בעיני כל העולם החרדי, מלחמת ששת הימים לא שינתה כלום. ירושלים היא עודנה עיר "האבלה והחרבה והבזויה והשוממה, האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב" (לפי נוסח אשכנז הנ"ל).

2. יש לשנות שתי מילים בתפילת נחם מלשון הווה ללשון עבר

הרב חיים דוד הלוי (1998-1924) היה הרב הראשי הספרדי של ראשון לציון (1973-1951) ושל תל אביב-יפו (1998-1973) ובילדותו למד יחד עם הרב עובדיה יוסף בישיבת פורת יוסף בירושלים. הוא נשאל לאחר מלחמת ששת הימים: "עתה אחרי כיבושה של ירושלים בידי צה"ל כשהמוני בית ישראל ממלאים את  חצר הכותל המערבי… הייתכן שבתפילת נחם… נאמר על ירושלים 'העיר האבלה השוממה והבזויה בלי בניה' "?

הוא השיב בתשובה שנדפסה בשנת תשל"ו (עשה לך רב, חלק א', סימן י"ד): "בזאת צדקת. גם אני הרגשתי בתשעה באב הראשון אחרי מלחמת ששת הימים שאינני יכול יותר לומר בתפלתי דברים אלה, שהם בחינת 'דובר שקרים' לפני ה' [כוונתו לפסוק בתהלים ק"א:ז']". הוא מדגיש שלא זו בלבד שירושלים שוקקת אדם בימי חג ומועד, ה' אייר וכ"ח אייר, אלא שאפילו בתשעה באב מגיעים המוני בית ישראל לכותל.

ולכן, אין ספק שיש  משום 'דובר שקרים' לפני ה', לומר  על ירושלים זאת 'העיר החרבה הבזויה והשוממה מבלי בניה', ובייחוד לפי נוסחת אשכנז, 'האבלה מבלי בניה, והחרבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין  יושב' שבוודאי הוא 'דובר שקרים'. מסיבה זאת נהגתי אנכי להוסיף מילה אחת בלבד, ולשנות מילה אחת בנוסח נחם, כדי להימלט מדברי שקר…: 'נחם… ואת העיר שהיתה חרבה ובזויה ושוממה מבלי בניה. היא ישבה וראשה חפוי….'. ולפי זה התפילה היא שינחם ה' את אבלי ציון וירושלים, ואת העיר שהיתה עד כה חרבה ושוממה מבלי בניה, אך עדיין זקוקה היא לנחמה, עד שיתקיים בה מקרא שכתוב: 'ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה'.  

זאת הייתה דרך מינימליסטית להתגבר על הקשיים הנ"ל — הוא הוסיף מילה אחת ושינה מילה אחת כדי לא להתפלל דברי שקר. בסדרה של תשובות וכן מאמר נוסף הוא ענה על מבקריו והוסיף טענות נגד אלה שהתנגדו לכל שינוי בתפילת נחם (חלק ב', תשל"ח, סימנים לו-לט; חלק ז', תשמ"ו, סימן לה; וכן מאמר בהצופה בתשעה באב תשנ"ג, עמ' 4).

3. שכתוב של תפילת נחם לאור המציאות החדשה שנוצרה בירושלים במאה העשרים ומיוחד בעקבות מלחמת ששת הימים

רמז לגישה חדשה לתפילת נחם נמצא כבר ב"ברוך שאמר" על תפילות השנה של הרב ברוך הלוי עפשטיין (1941-1860), בעל תורה תמימה. אותו ספר פורסם בפינסק בשנת תרצ"ח זמן קצר לפני השואה ופורסם מחדש בירושלים, תשל"ט. בפירושו לנחם (עמ' קל"ד) הוא כותב:

ואת העיר האבלה והחרבה והשוממה וכו': ידוע, [ש]התארים האלה מוסבים על העיר ירושלים. ויש להעיר, כי אחרי שבזמן הזה [בשנת 1938! – ד"ג] ירושלים בנויה ברמה עם בתי חמד והיכלי פאר, וגם מיושבת מיהודים בהמון [כלומר, בהמון יהודים], לפי זה, לכאורה, אין מקום לתוארי אבל עליה.

אמנם, בהמשך הוא מביא פוסקים שאמרו שכל עוד שירושלים והמדינה תחת ממשלה אחרת, לא תחת מלכות ישראל, עדיין ייקראו חרבים וכל הדינים אשר נקבעו, כגון קריעת הבגדים כשרואים את ירושלים וכדומה, עדיין קיימים. כלומר, משתמע מדבריו שברגע שירושלים הבנויה תהיה תחת שלטון יהודי "אין מקום לתוארי אבל עליה" והוא היה תומך בשינויים בנוסח נחם. (והשוו למאמרו של הרב שלמה אבינר שהסיק דברים דומים על גישת הרב עפשטיין.)

אכן, יש הרבה שהרגישו בקושי הנ"ל ושכתבו את תפילת נחם. חלקם לא הסבירו את הסיבה לשינויים מכיוון שהדבר מובן מאליו: המילים אינן מתאימות למציאות החדשה. כולם שמרו על נוסח הפתיחה והחתימה מן הירושלמי או מן הסידורים. הם בדרך כלל השמיטו את  המשפטים שאינם נכונים בימינו והוסיפו משפטים אחרים, לעתים ישר מן התנ"ך. אפשר לנתח כל נוסח ונוסח, וכך עשו ד"ר יעל לוין כ"ץ ופרופ' שאול ווקס לחלק מן הנוסחים שנביא להלן. אני מציג כעת את עשרת הנוסחים של נחם שמצאתי בסדר כרונולוגי, עם הפניות לספרות על כל נוסח.

א. נוסח הסדור לימות החול של התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב (1961)

למרבה הפלא, הרבנים גרשון הדס, ג'ולס הרלו וועדת ה"סדור לימות החול" של התנועה הקונסרבטיבית כבר שינו את הנוסח של נחם בשנת 1961, שש שנים לפני מלחמת ששת הימים! הרב הרלו הסביר את השינוי בשנת 1985 (במבוא לסידור שים שלום, עמ' xxii ): "תפילת מנחה לתשעה באב מציגה שינוי בסיסי בטקסט של התפילה המסורתית נחם… שינוי זה נעשה לשקף את המציאות העכשווית של ירושלים המתחדשת (restored) ותקוותינו לעתידה, לא רק ההרגשה של אבלות על חרבנה בימי קדם". והרי הנוסח (עמ' 122-121):

‏ נחם ה׳ אלוקינו, את אבלי ציון

ואת אבלי ירושלים

ואת העיר שחרבה היתה

ואבלה מבלי בניה.

על עמך ישראל שהוטל לחרב

ועל בניה אשר מסרו נפשם עליה

ציון במר תבכה

וירושלים תתן קולה:

לבי לבי על חלליהם

מעי מעי על חלליהם.

רחם, ה׳ אלוקינו, ברחמיך הרבים

עלינו ועל ירושלים עירך

הנבנית מחורבנה והמיושבת משוממותה.

‏ יהי רצון מלפניך, משמח ציון בבניה,

שישמחו את ירושלים כל אוהביה

וישישו אתה כל המתאבלים עליה

וישמעו בערי יהודה ובחוצות ירושלים

קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה.

תן שלום לעירך אשר פדית, והגן עליה

כאמור: ואני אהיה לה, נאם ה׳,

חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה.

ברוך אתה ה׳

מנחם ציון ובונה ירושלים.

אכן, הנוסח הנ"ל מופיע מאז שנת 1961 בכל הסידורים הקונסרבטיבים לימות החול.(3)

ב. נוסחו של הרב פרופ' אפרים אלימלך אורבך (1967)

הרב פרופ' א"א אורבך (1991-1912), חתן פרס ישראל לתלמוד בשנת 1955, כתב נוסח חדש של נחם לקראת תשעה באב תשכ"ז מיד לאחר מלחמת ששת הימים בעזרת בנו אברהם — שנפל בעת מילוי תפקידו בצה"ל כעבור חצי שנה — ובעזרת תלמידו פרופ' מ"ד הר (ראו ווקס, עמ' 254). נוסח זה פורסם בדרכים שונות, כולל בפרסום התנועה ליהדות של תורה, מספר 2, ירושלים, תשכ"ח, עמ' 59 (והשוו לוין כ"ץ, הערה 12; מלול): 

רַחֵם ה' אֶלֹקֵינוּ  בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנֶאֱמָנִים עָלֵינוּ וְעַל עַמְךָ יִשְרָאֵל וְעַל יְרוּשָלַיִם עִירְךָ, הַנִּבְנֵית מֵחֻרְבָּנָהּ, הַמְּקוֹמֶמֶת מֵהֲרִיסוֹתֶיהָ וְהַמְּיוּשֶׁבֶת מִשוֹמְמוּתָה.

עַל חֲסִידֵי עֶלְיוֹן שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְּזָּדוֹן וְעַל עַמְךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּטַל לַחֶרֶב וְעַל בָּנֶיהָ אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם וְשָׁפְכוּ דָּמָם עָלֶיהָ, צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָה, לִבִּי לִבִּי עַל חַלִלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חֲלָלֵיהֶם.

וְהָעִיר אֲשֶׁר פָּדִיתָ מִידֵי עֲרִיצִים וְלִגְיוֹנוֹת וּלְיִשְׂרָאֵל עַמְךָ נָתַתָה נַחֲלָה וּלְזֶרַע יְשׁוּרוּן יְרוּשָׁה הוֹרַשְׁתָה נְטֵה עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמְךָ כִּנְהַר שָׁלוֹם לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וַאֲנִי אֶהֱיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וְּלְכָבוֹד אהיה בְּתוֹכָהּ" (זכריה ב:ט). בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם.

נוסח זה התקבל על ידי הקיבוצים הדתיים כבר בשנת תשכ"ח ועל ידי קבוצת יבנה בשנת תשנ"ב (לוין כ"ץ, עמ' 79-78); בסידור העבודה שבלב של התנועה הרפורמית בארץ בשנת תשמ"ב (עמ' 233); ובסידורים של התנועה המסורתית בארץ (ואני תפילתי, ירושלים, תשנ"ח, עמ' 139;  מהד'  ב' בהוצאת ידיעות ספרים, 2009, עמ' 67).

ג. נוסחו של הרב שלמה גורן (1967)

הרב שלמה גורן (1994-1918) היה הרב הראשי של צה"ל (1971-1948) והרב הראשי האשכנזי של מדינת ישראל (1983-1972). הוא כתב את הנוסח הזה כבר בשנת 1967 והוא פרסם אותו בסדור תפלות לחייל לכל השנה, תש"ל, עמ' 217 ולאחר מכן, אולי בשנת תשל"ה, כדף בודד על ידי הרבנות הראשית (ראו לוין-כץ, עמ' 77-73 וכן מאמרו של מלול עם צילום של הדף). הוא הסביר במבוא לסידור (עמ' 69) שהנוסח המסורתי המדבר על "העיר הבזויה והשוממה" וכו' אינו הולם את המציאות החדשה, "לכן בחרנו בנוסח שונה לתפילת 'נחם', המבוסס על נוסח התלמוד הירושלמי, רב עמרם גאון והרמב"ם, בהשמטת הקטעים הנראים כבלתי מתאימים כעת".

נחם, ה' אלקינו, את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה החרבה וההרוסה [שתי המילים האחרונות נמחקו בדף הבודד]. ציון במר תבכה, וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם.  ולישראל עמך נתתה נחלה, ולזרע ישרון ירושה הורשת. נערה, ה' אלקינו, מעפרה, והקיצה מארץ דויה, נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: "ואני אהיה לה נאם ה', חומת אש סביב, ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב:ט). ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.

נוסח זה המשיך להופיע במהדורות הבאות של הסידור הנ"ל והיא נאמרת על ידי קהילות ספציפיות ועל ידי יחידים.

ד. נוסחו של הרב אברהם רוזנפלד (1970)

הרב אברהם רוזנפלד (1984-1914) היה יליד ירושלים שהוסמך לרבנות על ידי הראי"ה קוק. הוא שימש כרב וחזן בלונדון וכרב ואב בית דין בוולינגטון, ניו זילנד בין השנים 1977-1934 וחזר לארץ בשנת 1977. סדר הסליחות (1956) וסדר הקינות לתשעה באב (1965) בעריכתו פורסמו בהסכמת הרב ישראל ברודי, הרב הראשי של אנגליה. כפי שפרופ' ווקס מסביר (עמ' 250), הוא פרסם את נוסחו החדש לתפילת נחם במהדורה השנייה של סדר קינות השלם לתשעה באב שהוא פרסם בעצמו בארץ בשנת 1970 (עמ' 217-216). הנוסח הרגיל מופיע שם באותיות קטנות ולאחר מכן הוא כותב באנגלית: "נוסח זה של נחם הוחלף על ידי המחבר לאחר הכיבוש מחדש של העיר העתיקה של ירושלים במהלך מלחמת ששת הימים". לאחר מכן כתוב באותיות קטנות: "ע"י אברהם יצחק יעקב" [=שמו] ואז הוא הדפיס את הנוסח החלופי באותיות גדולות כמו שאר ברכות העמידה. כלומר, הוא לא מחק את הנוסח הרגיל, אבל הראה בעזרת גודל הגופנים שהוא רצה שנוסחו ייאמר במקום הנוסח הרגיל. לאחר מכן, מכר הרב רוזנפלד את הזכויות של סדר קינות ל-Judaica Press. בהדפסת 1972 הם עדיין הדפיסו את שני הנוסחים, אבל הדפיסו את הנוסח הרגיל באותיות גדולות ואת הנוסח החדש באותיות קטנות. החל משנת 1989 הם פשוט השמיטו את נוסחו של הרב רוזנפלד. מצד שני, הרב רוזנפלד בעצמו הדפיס שוב את נוסחו בסדר תפילת זכרון לבית אבל, ירושלים, תשמ"א, עמ' 33, אבל הפעם הנוסח הרגיל מופיע בגופן יותר גדול מנוסחו. 

נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים

ואת העיר הקדושה המבכה על עמך ישראל אשר הוטל לחרב,

ועל חסידי עליון שנהרגו בזדון,

ועל גבורי ישראל שמסרו נפשם על קדושת השם.

ציון במר תבכה, וירושלים תתן קולה.

לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם.

אבינו שבשמים, נקום את נקמת עירך אשר נתת לנו לנחלה,

וקבץ את שארית ישראל מכל הארצות אשר הדחת אותם שם,

"וישבו בה" (זכריה יד:יא), וחרם לא יהיה עוד, כאמור:

"פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה.

ואני אהיה לה, נאם ה', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (זכריה ב:ח-ט).

ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.

ה. נוסחו של הרב דוד שלוש (1976)

הרב דוד שלוש (2016-1920) היה הרב הראשי של נתניה משנת 1953 ועד מותו. גם הוא למד בישיבת פורת יוסף בירושלים בילדותו יחד עם הרב עובדיה יוסף והרב חיים דוד הלוי. הוא פרסם את הנוסח הזה של נחם בספרו חמדה גנוזה (ירושלים, תשל"ו, סימן כ"א, ח'; המובא אצל לוין כ"ץ, עמ' 87 ושפרבר, עמ' 165-164). לדעתו אי אפשר להוסיף ולומר את הנוסח המקורי "כשירושלים בירת ישראל שוקקת מבניה והולכת ופורצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה [ראו בראשית כ"ח:י"ד] בבנייני פאר וכבוד". בניגוד לרב עובדיה יוסף, הוא ממשיך: "כשעשרות אלפים של תלמידי חכמים ותלמידים יושבים והוגים בתורה… הייתכן שחכנו [=פינו] יהגה 'ויבלעוה לגיונים זרים ויירשוה' כשחיילי ישראל וצבאותיו שולטים שלטון מלא על ירושלים והערים סביבותיה… ונהיה דוברים אחד בפה ואחד בלב?!" ולכן ראוי לשנות את הנוסח כדי שיהא מוסב על המקדש בלבד. והרי נוסחו:

נחם ה´ אלוקינו את אבלי מקדשך ואת הר ציון ששמם מבלי בניו הוא יושב, שפחה תירש גברתה, בני הגר בנו עליו מסגדם, ואין אנו יכולים לעלות וליראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנווה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו, בעונותינו שרבו למעלה ראש ובאשמותינו שגדלו עד לשמים. לבי לבי על הר המוריה, מעי מעי על קדש הקדשים שטמאים הלכו בו. כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה ככתוב "ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב:ט). ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.

ו. נוסחו של הרב חיים מנחם (מנדל) לויטס (1984)

הרב חיים מנחם (מנדל) לויטס (1994-1912) היה רב אורתודוקסי בארה"ב וקנדה שעלה ארצה ונפטר בירושלים. הוא פרסם את הנוסח הזה של נחם בספרו צמיחת גאולתנו (ירושלים, 1984, עמ' 24-20; מובא על ידי לוין כ"ץ, עמ' 88-87 ושפרבר, עמ' 165):

נחם ה´ אלוקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל ישראל ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך. ולישראל עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשת, ותרחיב את גבולנו ויכירו וידעו כל באי עולם כי עירך עירנו ומקום מקדשנו כי אתה ה´ באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור: "ואני אהיה לה נאם ה´ חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב:ט). ברוך אתה ה´ מנחם ציון ובונה ירושלים.

ז. נוסחו של יוסף בן-ברית (1988) 

יוסף בן ברית היה ניצול שואה שלחם במלחמת העצמאות. בשנת 1988 הוא פרסם נוסח חדש של נחם בכתב העת "עמודים" של הקיבוץ הדתי (כרך ל"ו, גיליון י', מספר 510, תמוז תשמ"ח, עמ' 411-408; מובא אצל לוין כ"ץ, עמ' 89-88 ואצל שפרבר, עמ' 166-165). הוא הסביר שהוא אינו יכול להמשיך ולומר נוסח המבכה את ירושלים כעיר "חרבה בזויה ושוממה…". בדומה לרב שלוש, הוא מעביר את מרכז הכובד להר הבית; ובדומה לסידור הקונסרבטיבי הוא מדגיש את בניית ירושלים וקיבוץ גלויות.

נחם ה´ אלוקינו את אבלי ציון וירושלים, ואת הר הבית האבל מאין מקדש ומאין תפילה יהודית עליו. לכן ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליה, מעי מעי על הרוגיה. נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים, כי אתה ה´ באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: "ואני אהיה לה, נאום ה´, חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב:ט). 

"הללויה כי טוב זמרה לאלוקינו, כי נעים נאוה תהילה. בונה ירושלים ה´, נדחי ישראל יקבץ. הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם. שבחי ירושלים את ה´ הללי אלוקיך ציון. כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך" (תהלים קמ"ז:א'-ג'; י"ב-י"ג). "ה´ הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (שם כ':י'). ברוך אתה ה´ מנחם ציון ובונה ירושלים.

ח. נוסחו של ד"ר עמוס חכם (לפני 2012)

ד"ר עמוס חכם (2012-1921) היה חוקר ידוע של המקרא שפרסם שמונה כרכים בסדרת "דעת מקרא". לאחר מותו, גילה בנו — פרופ' נח חכם — את הנוסח של נחם שנצטט להלן רשום בסידורו של אביו בכתב ידו. פרופ' חכם הפיץ את הנוסח ברבים והוא מופיע באתר "מחלקי המים" שנערך על ידי אשר יובל, מחותנו של ד"ר עמוס חכם (ראו: מחלקי המים).

רחם ה' אלוקינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך הנבנית מהריסותיה ועל ארצך ונחלתך אשר רשעי גויים זוממים רע עליה. ולישראל עמך נתתה נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה. על הרוגי עמך ישראל שניספו בידי הצרים הצוררים, ציון במרר תבכה וירושלים תתן קולה; לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם. נקום ה' אלוקינו את דמם ושמור והגן על נחלתך. נערה ה' אלוהינו מעפרה והקיצה מארץ דוויה ופרוש עליה ועלינו סוכת שלומך, אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, ככתוב על יד נביאך "ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב:ט), ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.  

ט. נוסחו של הרב אבי גיסר (לפני שנת 2014)

הרב אבי גיסר (נולד 1958) הוא רב היישוב עפרה. חנן גרינווד דיווח באתר כיפה בח' באב תשע"ד (4.8.14) שהרב רא"ם הכהן פסק שיש לומר את נוסחו של הרב גיסר ולא מה שכתוב בסידורים "מכיוון שמי שאומר את התפילה [כמות] שהיא, אומר דברי שקר, כיוון שירושלים אינו חרבה או שוממה."

נַחֵם יי אֱ-לֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָיִם, אֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְאֶת הַמִּקְדָּשׁ הָאֲבֵל הֶחֳרֵב הַבָּזוּי וְהַשּׁוֹמֵם. הָאֲבֵל מִבְּלִי בָּנָיו וְהֶחֳרֵב מִמְּעוֹנוֹ וְהַבָּזוּי מִכְּבוֹדוֹ וְהַשּׁוֹמֵם מֵאֵין פּוֹקֵד. וַיְבַלְּעוּהוּ לִגְיוֹנוֹת וַיִּירָשׁוּהוּ זָרִים וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. וּלְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתָּהּ נַחֲלָה וּלְזֶרַע יְשׁוּרוּן יְרֻשָּׁה הוֹרַשְׁתָּהּ. כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ. כָּאָמוּר: "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב:ט). בָּרוּךְ אַתָּה יי מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָלָיִם

י. נוסחו של הרב ד"ר נחום רבינוביץ (לפני 2017)

הרב ד"ר נחום רבינוביץ (2020-1928) היה רב אורתודוקסי שנולד במונטריאל, קנדה, עלה ארצה, ושימש כראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים משנת 1982 ועד מותו. נוסח זה פורסם באתר כיפה בט' באב תשע"ז (1.8.17), אבל היה נהוג בישיבה שלו מזה שנים. בדומה לרב שלוש, הרב רבינוביץ העביר את מרכז הכובד מירושלים להר הבית. 

נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים.

רחם ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל 

ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך 

ועל ההר האבל והחרב וההרוס והשומם הנתון ביד זרים הרמוס ביד עריצים 

ויירשוהו לגיונות ויחללוהו עובדי פסילים 

ויתנו נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ.

על כן ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה.

לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם.

ראה ה' והביטה ורחם על שוממותיה ונחמה.

כי אתה באש יסדתה ובאש אתה עתיד לבנותה ככתוב: "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב:ט).
ברוך אתה יי מנחם ציון ובונה ירושלים.

ג) תגובה לשלוש הגישות הנ"ל

אין ספק בעיני שהגישה השלישית היא הנכונה. חייבים לשכתב את תפילת נחם לאור איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים והפיכתה לעיר הגדולה ביותר במדינת ישראל ולירושלים הגדולה ביותר בכל תולדותיה.

אני אגיב בעיקר לגישה המחמירה של הרב עובדיה יוסף מכיוון שהוא כתב תשובה מנומקת המתנגדת לכל שינוי בתפילת נחם. הרב עובדיה יוסף היה פוסק חשוב מאד וגאון אמתי  שידע אלפי ספרים בעל פה מילה במילה, אבל כפי שהסברתי במקום אחר (תשובות ועד ההלכה ו' [תשנ"ה-תשנ"ח], עמ' 14-13, 71-70), אפילו תלמיד רשאי לחלוק על רבו "באיזה פסק או הוראה אם יש לו ראיות והוכחות לדבריו שהדין עמו" (הגהות הרמ"א ליורה דעה רמ"ב:ג'). ולכן, במחילה על כבודו, שיטתו של הרב יוסף אינה עומדת בפני הביקורת:

      1. ראשית כל, הרב סעדיה גאון אינו מזכיר את אנשי כנסת הגדולה בכלל. וכך הוא כותב במבוא לסידורו (עמ' י'): "ובשתיהן, כלומר, התפילות ובברכות, סמכו על שקבלו האנשים במסורה מנביאי ה', והיו להם שני סדרים, אחד לזמן המלוכה ואחד לזמן הגלות".
      2. יתרה מזאת, אני ניחשתי שהרב סעדיה רצה להקדים בקטע זה את התפילות והברכות שלנו לתקופת הנביאים כחלק מפולמוסו עם הקראים שדחו את כל התורה שבעל פה. לאחר מכן גיליתי שזה בדיוק מה שכתב פרופ' ירחמיאל ברודי, מומחה לרבים לתקופת הגאונים ורב סעדיה גאון (ברודי, עמ' 98, הערה 64 ועמ' 246, הערה 39).
      3. ושמא הושפע הרב עובדיה יוסף מדברי רב שמן בר אבא לר' יוחנן בברכות ל"ג ע"א: "מכדי [=מכיוון ש]אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות…". ברם, במחילה, אותה דעה נסתרת על ידי עשרות מחלוקות במסכת ברכות – משנה, תוספתא, בבלי וירושלמי – שבהן מתווכחים החכמים על נוסחי התפילות והברכות.
      4. אכן, הרבה רבנים אורתודוקסים סבורים שנוסחי התפילה בסידורים המודפסים היום "נתנו מסיני" ושאי אפשר לשנות כלום. דעה זאת נסתרת על ידי מאות ואלפי מחקרים שפורסמו מאז ימיו של יום טוב ליפמן צונץ באמצע המאה התשע-עשרה ועד היום. נוסחי התפילה השתנו מארץ ישראל לבבל, מארץ אחת לחברתה, מכתב יד לכתב יד, מקטע גניזה אחד למשנהו, ומדפוס לדפוס. השאלה איננה האם מותר לשנות את נוסח התפילה; השאלה היא האם מותר לשנות את הנוסח של תפילה ספציפית לאור ההלכות והגרסאות השונות של אותה תפילה.(4) 
      5. יתר על כן, נוסח התפילה של "רחם" בירושלמי הנ"ל המדברת "על העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה" לא מתאימה לתקופת אנשי כנסת הגדולה במאות החמישית-רביעית לפני הספירה. הרי באותה תקופה בנו את בית המקדש מחדש. אדרבה, התלמוד הירושלמי מוסר לנו את נוסח תפילת נחם בשם רבי חונא רובה דצפורין (זאת הגירסא הנכונה לפי כתבי היד וסדר הדורות), אמורא ארצישראלי בדור השלישי שחי בסביבות שנת 300 לספירה, כ-750 שנה לאחר אנשי כנסת הגדולה. ואכן, נוסח התפילה מתאימה מאד לאותה תקופה, כ-230 שנה לאחר חרבן בית שני.
      6. לפיכך, אם נחזור לשאלה שלנו בסעיף 4, השאלה איננה האם מותר לשנות את נוסח התפילות באופן כללי, אלא האם מותר לשנות את הנוסח של תפילת נחם? והתשובה ברורה מן המקורות שהרב עובדיה יוסף ציטט בעצמו: הנוסח של רחם/נחם בירושלמי אינו זהה לנוסח בסידורים הקדומים מימי הביניים; והנוסחים בימי הביניים אינם זהים אחד לחברו; ושני הנוסחים במחזור ויטרי אינם זהים (ראו לוין כץ, עמ' 73); והנוסחים היום של האשכנזים, עדות המזרח והתימנים אינם זהים לא אחד לשני ולא לנוסח המקורי בירושלמי! ולכן, הטענה שאי אפשר לשנות את נוסחו של נחם איננה עומדת בפני הביקורת.
      7. הירושלמי בשתי הסוגיות אינו מצטט חתימה לברכה הזאת. מיד לאחר מכן, רבי אבדומא דציפורין (דור 5, ארץ ישראל) שואל את רבי מנא (באותו הדור) היכן יש לומר את נחם, בתוך איזו ברכה? רבי מנא משיב לו בצורה נחרצת שאין לומר אותה בברכת ההודאה (מודים) אלא בברכת העבודה (רצה). אבל לפי הנוסח של רחם בירושלמי די ברור שרבי חונא רובא דציפורין התכוון לכלול אותה בברכת בונה ירושלים כמו שאנו עושים, מכיוון שבנוסחי העמידה של ארץ ישראל שבגניזת קהיר ואפילו בחלק מנוסחי בבל ברכת בונה ירושלים כל השנה התחילה: "רחם ה' אלקינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודיך". כלומר, רחם בתשעה באב היה נוסח חלופי של ברכת רחם שנאמרה כל השנה כולה.(5) זאת הסיבה לדעתי שכאשר שומעים על רחם לראשונה בתקופת הגאונים בבבל היא מופיעה כחלק מברכת בונה ירושלים עם חתימה מיוחדת שדומה בכל זאת לחתימה הרגילה לאותה ברכה. 
      8. אכן, רב עמרם גאון ורב האי גאון והרמב"ם ועוד פוסקים סברו שחייבים לומר נחם ורק התווכחו על האם לומר אותה שלוש פעמים בתשעה באב או רק בתפילת מנחה (ראו את מאמרו היסודי של גרטנר); וגם התווכחו אם שכח הש"ץ לומר נחם, האם חוזר ואומרה (גינצבורג, עמ' 307). אבל כל הרבנים והחוקרים שעסקו בנושא הזה — פרט לפרופ' לוי גינצבורג (עמ' 307) — לא שמו מספיק לב לדברי רב סעדיה גאון בסידורו. וכך הוא כותב בסידורו (עמ' שיח-שיט) לפני שנת 942: "ויש מוסיפים בתפלת ט' באב בבונה ירושלים" ואז הוא מצטט את תפילת רחם ולאחר הציטוט הארוך הוא כותב: "ואין חשש באמירתה".ור' יצחק אבן גיאת מצטט את רס"ג כך (שערי שמחה, חלק א', עמ' כ"ד): "יש שמוסיפין בבונה ירושלים רחם ה' אלהינו… מי שאומר כך אינו מפסיד". כלומר, מכיוון שתפילת  נחם/רחם לא נזכרת בתלמוד הבבלי בסוגיא שעוסקת בהזכרת "מעין המאורע" (שבת כ"ד ע"א), רס"ג מדגיש שזה רק מנהג ובכל זאת מותר להוסיף את התוספת של רחם שהגיעה לבבל מן התלמוד הירושלמי או ממנהג ארץ ישראל.

     כלומר, לא זו בלבד שתפילת רחם הייתה רשות בעיניו בסביבות שנת 942, אלא שהוא ראה צורך להצדיק את אמירתה!

מצד שני, יש שתי סיבות טובות מאד לשנות את נוסח תפילת נחם לאחר מלחמת ששת הימים, ובמיוחד בימינו 55 שנה לאחר 1967:

  1. המילים של תפילת נחם המופיעות ברוב הסידורים עומדות בסתירה מוחלטת עם המציאות או, במילים אחרות, הן דברי שקר. אסור להתפלל דברי שקר כפי שהדגישו הרב חיים דוד הלוי ואחרים על סמך הפסוק "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תהלים ק"א:ז') . רעיון זה מודגש באגדה מפורסמת ביומא ס"ט ע"ב. רבי יהושע בן לוי מסביר שם שירמיהו הנביא ודניאל שינו וקצרו את הפסוק "האל הגדול הגבור והנורא" שנאמר על ידי משה רבינו (דברים י:יז). בא ירמיה ואמר: נכרים מקרקרים בהיכלו, איה נוראותיו? והשמיט את המילה "נורא" (ירמיהו ל"ב:י"ח). בא דניאל ואמר: נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו? והשמיט את המילה "גבור" (דניאל ט':ד'). ובסוף שואלת הגמרא: כיצד יכלו חכמים אלה לעקור תקנה שתיקן משה? "אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו". כלומר, לפי אגדה יפה זו, כשמתפללים אסור לשקר לקב"ה ולכן העזו ירמיהו ודניאל לשנות את נוסח התפילה שתוקן על ידי משה רבינו.

יהודי המתפלל היום "נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה, האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה" — מתפלל דברי שקר. לא זו בלבד שירושלים איננה חרבה, אלא שהיא בשיא תפארתה בהשוואה לכל ההיסטוריה היהודית! והרי טבלה משווה בקמ"ר:

סוף תקופת בית שני: 1.8 קמ"ר. 

מאי 1967: 38 קמ"ר

שנת 2019: 126 קמ"ר.

הלזאת תיקרא עיר אבלה, חרבה, בזויה ושוממה?!

  1. יש בכך כפיית טובה. ביוני 1967 קרה נס. בניגוד לכל התחזיות ובניגוד לכל הגיון צבאי, נצחה מדינת ישראל בגדול, הרחיבה את גבולותיה פי ארבע, ואיחדה את ירושלים לאחר 19 שנים של כיבוש על ידי ירדן. להתעלם מכל זה ולהתנהג כאילו לא קרה כלום הוא כפיית טובה לקב"ה.

 ד) סיכום והלכה למעשה 

בתקופת התנאים ובבבל בתקופת התלמוד ככל הנראה לא הוסיפו לעמידה תפילה מיוחדת העוסקת באופן ספציפי בתשעה באב (גינצבורג, עמ' 307-306). תפילת נחם חוברה על ידי רבי חונא רובא דציפורין בסביבות שנת 300 לספירה. הוא לא הזכיר את חתימתה ואמוראי ארץ ישראל כעבור שני דורות כבר התווכחו על מקומה המדויק בתפילה. במרוצת השנים עברה תפילת נחם לבבל. רב סעדיה גאון במאה העשירית ראה בה מנהג חדש והרגיש חובה להצדיק את אמירתה. עם הזמן, הפוסקים ראו בה חובה והתווכחו האם לומר אותה שלוש פעמים או פעם אחת במשך הצום. נוסחה השתנה מארץ לארץ וממאה למאה.

לאור העובדות האלה, הגעתי למסקנה שלא זו בלבד שמותר לשנות את הנוסח של "נחם" — כפי שהרבה רבנים, חכמים ותנועות גדולות של יהודים עשו מאז מלחמת ששת הימים ואפילו לפניה — אלא שחייבים לשנות את הנוסח של "נחם". אסור לומר תפילה המנוגדת לעובדות הפשוטות. העושה כך עובר על הפסוק "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" ואף מבטא כפיית טובה כלפי הקב"ה. אין שום חובה הלכתית לשמור על נוסח "מקורי" כביכול שסותר היום את האמת. לפיכך, רבים וטובים שינו את הנוסח מאז שנת 1961 אבל הקפידו לשמור על הפתיחה והחתימה ועל הפסוק מזכריה פרק ב'. כל הנוסחים החלופיים שהבאנו לעיל מותרים על פי הלכה וכל רב או קהילה רשאים לבחור נוסח על פי השקפותיה. 

ויהי רצון שכשם שזכינו באתחלתא דגאולה, כן נזכה לגאולה שלמה.

דוד גולינקין

ירושלים עיר הקודש

ג' מנחם אב תשפ"ב

הערות

 תודתי מקרב לב לפרופ' דורון בר; פרופ' נח חכם; גד נבט; והרב החזן חזי רוזנפלד עבור עזרתם בליבון פרטים ספציפיים הקשורים לתשובה זו.

  1. לשינויי גירסא של שני המקורות האלה, ראו כתב יד ותיקן  של ירושלמי ברכות; יעקב זוסמן ובנימין אליצור, גנזי הירושלמי, ירושלים, תש"ף, עמ' 58, 385; פטר שפר ועוד, סינופסיס של התלמוד הירושלמי; ובער ראטנער, אהבת ציון וירושלים לברכות, עמ' 110-108 ותענית, עמ' 76-74.
  2. ראו פרימר, הערה 39 לעוד ספרות על גישתו של הרב סולובייצ'יק לתפילת נחם ושל אחרים שסברו כמותו. וראו שם, הערה 53 להתנגדותו של הרב סולובייצ'יק לשינויים בתפילת העמידה שדומה לגישת הרב עובדיה יוסף.
  3. Siddur Sim Shalom, New York, 1985; Siddur Sim Shalom for Weekdays, New York, 2002; Siddur Tisha B’av, New York, 2002; Or Hadash, New York, 2008.
  4. על שינויים בנוסח התפילה במשך הדורות ומתי מותר לשנות את נוסח התפילה ראו את ספרי The Status of Women in Jewish Law: Responsa, Jerusalem, 2012, pp. 133-134 and note 17; את ספרו של הרב פרופ' שפרבר שרשום ברשימת הספרות ובייחוד עמ' 130-120; ואת הרב פרופ' יוסף היינימן, "שינויים בנוסח התפילה ובסדרי בית הכנסת", מהלכים 1 (אדר תשכ"ט), עמ' 27-23. 
  5. אורי ארליך, תפילת העמידה של ימות החול: נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית שורשיהם ותולדותיהם, ירושלים, תשע"ג, עמ' 191-190; ובעמ' 195 הוא מצטט את הסוגיות שלנו בירושלמי.

ספרות

אבינר – הרב שלמה אבינר, "בא לבקר בישיבתנו לפני שאתה משנה נוסח 'נחם'", סרוגים, 14.8.16, י' באב תשע"ו

ברודי – Robert Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, New Haven and London, 1998

גינצבורג – הרב פרופ' לוי גינצבורג, פירושים וחידושים בירושלמי [ברכות], חלק ג', ניו יורק, תש"א, עמ' 315-306

גרטנר – ד"ר יעקב גרטנר, "תפילת נחם בט' באב", גלגולי מנהג בעולם ההלכה, ירושלים, תשנ"ה, פרק ג'

גרינווד – חנן גרינווד, "הרב ראם הכהן: תפילת 'נחם' בסידור, דרושה שינוי", כיפה, ח' באב תשע"ד, 4.8.14, kipa.co.il

דעת – אנציקלופדיה יהודית דעת, ערך "נחם"

ווקס – Saul Wachs, “Birkat Nahem: The Politics of Liturgy in Modern Israel”, in: Ruth Langer and Steven Fine, eds. Liturgy in the Life of the Synagogue, Winona Lake, Indiana, 2005, pp. 247-258

כיפה – "נוסח מחודש לתפילת 'נחם' מאת הרב נחום רבינוביץ", חדשות כיפה 1.8.17, ט' באב תשע"ז

לוין כ"ץ – ד"ר יעל לוין כ"ץ, "נוסח תפילת 'נחם'", תחומין כ"א (תשס"א), עמ' 90-71

מחלקי המים – "נוסחים לתפילת נחם", תשעה באב, תשע"ט, עדכון אחרון: 30.7.20, אתר מחלקי המים, Mayim.org.il 

מלול – חן מלול, "ירושלים המקוממת מהריסותיה? הקינה של תשעה באב, גרסת 1967", הספרנים, blog.nli.org.il, 30.7.17

פרימר – Rabbi Aryeh Frimer, “Review Essay” (of Sperber), Hakirah 12 (2011), pp. 65-87

שפרבר – Rabbi Daniel Sperber, On Changes in Jewish Liturgy: Options and Limitations, Jerusalem and New York, 2010, p. 128, note 6 and pp. 161-167

כאן ניתן לרכוש את ספריו של פרופ' דוד גולינקין

הרב פרופ' דוד גולינקין הוא נשיא שוחרי עמותות שכטרֲ – ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר, נשיא בדימוס של מכון שכטר למדעי היהדות, פרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר ויו"ר עמותת מדרשת שכטר.
פרופ' גולינקין הוא אחד מהוגי הדעות המובילים בתנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) ומחבר פורה המבקש לקדם את הגישה היהודית בעידן המודרני בתוך הפרמטרים של ההלכה. הוא ייסד את המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר במטרה לפרסם ספרים העוסקים בהלכה שימושית. כמו כן, הוא המנהל של המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האישה בהלכה ותשובות וספרי הלכה שנכתבו בידי נשים.
הודות לפעילותו הבלתי פוסקת בתחום ההלכה הוא נעשה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועה, שאף זכה לכבוד מצדם של חוקרים אורתודוקסיים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן