הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

משל החומות של הבעל שם טוב וראש השנה שבפתח

אחד המשלים הידועים ביותר אשר מסופרים בשם הבעל שם טוב הוא המשל הבא: מלך אחד בנה חומות רבות סביבו: רוח, רעש, אש מתלקחת, כתלים חלקים וחומות של ברזל היו שם, וגם תעלות מים, דובים, אריות, נחשים ועקרבים. והמלך נורא, ואור פניו מאיר בכל העולם וכבודו מלא עולם, אלא שהחומות שבנה הסתירו את אורו. וכרוזים יוצאים ומכריזים כי מי שיבוא ויראה פני המלך יהיה לו למשנֶה ואף יזכה בבתו. מי הוא שאינו רוצה בזה?
רבים יצאו למסע אל המלך, אבל כשראו כמה מפחידה וגדולה היא החומה הראשונה מבין החומות, נסוגו לאחור. ויש מהם שגברו על יצרם הרע ועברו כמה חומות. אלא שבין חומה לחומה היו השרים של המלך מפזרים אוצרות רבים, שלא היו אלא רוח הקודש והיה להם הכוח לפעול לשפע ולישועה למען ישראל. אוצרות יקרים אלו גרמו לכך שרבים, בטיפשותם, עצרו במקום זה ולא המשיכו בדרכם, כי ככל שהייתה החומה קרובה יותר אל המלך כך הייתה מבהילה ומסוכנת יותר. והמלך עשה זאת כדי שלא יתקרב אליו כל מי שירצה.
אבל זה שאהב את המלך באמת, ולבו המה והשתוקק לראות את פניו, המשיך וסיכן עצמו בייסורי הדרך, עד שנכנס אל מעבר לחומות. ולא התפתה לקחת בדרך דבר מן האוצרות שהיו מפוזרים שם, כי יותר מכול היה חשוב לו להגיע אל המלך. וכשהגיע ה"אהוב" אל החומות ואל נהרות המים, אל משמרות החיילים ואל הדובים והנחשים והעקרבים, תמה ואמר: "מלך רחמן כמותך, מדוע תסתיר פניך בהסתרות משונות כאלו!" וצעק: "'אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי' (תהלים כב, ב) – ואני מאמין בך, והכול הוא כבודך!"
וכך, במסירות נפש, עבר האיש את החומות וחיות הטרף.
אז הוסרו המחיצות, והאיש נמצא עומד בפני המלך הרחמן. נפל האיש על פניו ובכה: "מדוע הסתרת פניך ממני זמן רב כל כך. מדוע העמדת חומות ומחיצות המסתירות אותך ומבהילות כל אדם, ואני כמעט שאבדתי!"
ענה לו המלך: "ראה אהובי. הבט אל החוץ. האם קיים דבר רע? האם קיימת הסתרה?" הביט האיש, והנה אין שם לא חומה ולא מחיצה מבדילה, רק ארץ מישור, גנים ופרדסים, ומשרתיו של המלך עומדים בבגדי פאר ומנגנים בכלי זמר, והמלך יושב, והארץ האירה מכבודו. ראה והנה אין שום דבר רע בעולם, ו"מְלוֹא כָל הָאָרֶץ" כבודו של המלך, הבין האיש כי כל המחיצות והדברים המבהילים לא היו אלא אחיזת עיניים. אז נתן המלך את בתו לאיש ושם כתר מלכות על ראשו. גם הרעיף מהודו על האיש והביאו אל מדרגת הצדיקים. (מתוך: זושא – מגלים את הסיפור החסידי. עורך ראשי של המיזם במרשתת : ד"ר זאב קיציס)

משל החומות של הבעל שם טוב מגלה לנו כי העולם הזה מלא חומות, גדרות ומכשולים, אך כולם 'אחיזת עיניים'. הטיפשים מתמלאים אימה מן החיילים וחיות הטרף שבדרך וחוזרים על עקבותיהם, או שמחים במתנות הקטנות שפיזרו עבדי המלך בין החומות, וחוזרים לבתיהם צוהלים ושמחים על מה שקיבלו. אך לא כך החכמים. אלו מתגברים על הפחדים ואינם מתרצים במתנות הקטנות. הם, בתשוקתם לראות את המלך, ממשיכים צעד נוסף, מתקדמים וזוכים לראותו יושב על כסאו מאחורי המחיצות. כיצד הם זוכים לכך? לא רק בכוח נחישותם ואי הסתפקותם במתנות קטנות המספקות אנשים 'קטנים' שאינם שואפים לעוד, אלא בכוח הבנתם כי החומות אינן אלא אחיזת עיניים.

סיפורו של קפקא 'לפני שער החוק', נכתב כנראה לאחר שהתוודע לסיפורים חסידיים מספריו של מרטין בובר. קפקא פרסם אותו בגיליון ראש השנה של ספטמבר 1915 בשבועון ההסתדרות הציונית בפראג. גם בסיפורו של קפקא ממתין האדם אל מול השער ואינו מבין כי למעשה, כפי שאומר לו השומר לעת סגירת השער: "השער הזה רק בשבילך נועד".

לעת ערב ראש השנה התש"פ המתקרב ובא, חג פתיחת השערים ונעילתם, יהי רצון שנזכה בתובנות הבעל שם טוב ורבים מאדמור"י החסידות, על כך שחיינו מלאים במניעות, עכבות ומכשולים. דיבורים של האדם אל עצמו כמו 'לא יכול', 'לא מוכשר', 'לא עזרו לי מספיק', דומים לאותן מחיצות שלא ניתן לעוברן, אך לאמיתו של דבר, הן לא יותר מאחיזת עיניים. על פי נוסחים מסוימים, משל זה נקרא לפני תקיעות השופר ומסמן לנו טעם חשוב לתקיעות: תזכורת, כי בדומה לחומת יריחו, גם תקיעת השופר יכולה להפיל מחיצות. לא רק להעירנו מהתרדמה, אלא גם מחוסר האמונה, העצלות, הכניעה לפחדים, כבדות הלב והסתפקותנו במועט.

העיסוק בחוויות הנפש ובעולם הפנימי של האדם הוא תמצית עבודת ה' החדשה שהציעה החסידות לעולם. אין אמונה בלי מאמינים ואין מאמינים בלי עולם הנפש. לא שאלות תיאולוגיות על קיום האל, השגחה ובריאה, ולא עיקרי דת תיאורטיים, עומדים במרכז החיים החסידיים, אלא תהליך יומיומי של בחינת האדם את עצמו אל מול אלוהיו ואל מול עצמו, בניסיון להעניק משמעות, עומק והעצמה לחייו הדתיים.

בסמסטר א' תנחה ד"ר ביטי רואי את תוכנית בית המדרש 'זוהר חי' אשר מציעה התוודעות לעולמה של הקבלה, ספר הזוהר  קבלת האר"י ועוד ולגלגוליהם בתורות החסידות של הבעל שם טוב וממשיכיו. לפרטים

 

ד”ר ביטי רואי היא חוקרת קבלה וחסידות ומרצה במכון שלום הרטמן ובמכון שכטר. ספרה "אהבת השכינה: מיסטיקה ופואטיקה בספרות תיקוני הזוהר" זכה בפרס מתנאל לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל לשנת תשע”ז.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן