הרשמה ללימודים
תרומה לשכטר
English

מהן התכונות החיוניות של מנהיג?

לדאבוני, אנו נכנסים כעת למערכה חמישית של בחירות בשנים האחרונות, ולכן אני רוצה לדבר על מנהיגות. אבל לפני כן אני רוצה להגיד משהו על עם ישראל. בקטע המפורסם על העברת המנהיגות ממשה ליהושע בפרשת פנחס (במדבר פרק כ"ז), אומר ה' אל משה: "וציווית אותו לעיניהם" (במדבר כז, יט), שאתה תצווה לעם לקבל את יהושע כמנהיג הבא של עם ישראל לעיניהם. ורש"י מעיר:  "דע שטרחנין הם, סרבנים הם". טוב לדעת שאין חדש תחת השמש! גם אז עם ישראל היו טרחנים  וסרבנים. זה מזכיר לי בדיחה מפורסמת על הנשיא קנדי שיושב עם בן גוריון בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת. הנשיא קנדי אומר לו: "אתה יודע, קשה מאוד להיות הנשיא של ארה"ב. יש לי 190 מיליון אזרחים!". ובן גוריון משיב: "זה לא כלום! אני משמש כראש ממשלה של 2.3 מיליון ראשי ממשלה!" אכן, להיות ראש ממשלה במדינת ישראל, זה באמת תפקיד קשה!

.
מה לגבי מנהיגות? נדמה לי שבכמה פסוקים בפרשתנו יש ארבע תשובות לשאלה זו. והרי הפסוקים (במדבר כז, טו-יז) עם הדגשת התשובות:

"וידבר משה אל ה' לאמר:

יפקוד ה' אלו'הי הרוחות לכל בשר

איש על העדה,

אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם,

ואשר יוציאם ואשר יביאם,

ולא תהיה עדת ה'

כצאן אשר אין להם רועה".

הבה נעיין בארבע התשובות:

למה כתוב "אלו'הי הרוחות לכל בשר" בלשון רבים? הפסוק היה יכול לומר "אלו'הי הרוח לכל בשר" בלשון יחיד. למה "הרוחות"? רש"י מצטט ממדרש תנחומא: "מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו". כלומר, לא "רוח" בלשון יחיד אלא "רוחות" בלשון רבים, שהמנהיג צריך להבין ולסבול את הרוח של כל אדם ואדם בקהילתו או במדינתו.

תכונה שנייה: למה כתוב "איש על העדה?" זה מזכיר לנו את המשנה המפורסמת בפרקי אבות (ב, ה) "ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש". לפעמים, חייב המנהיג לומר את הדברים שאף אחד אחר לא רוצה לשמוע, ולעשות את הדברים שאף אחד אחר לא מוכן לעשות.

תכונה שלישית: "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם". רש"י מפרש לפי פשוטו — על פי המדרש הקדום "ספרי במדבר" — שמדובר במלחמה, והוא מצטט פסוק על דוד המלך (שמואל א, יח, טז) "כי הוא יוצא ובא לפניהם". אבל רבי עובדיה ספורנו, שחי באיטליה לפני 500 שנה, מפרש בצורה קצת אחרת: 'אשר יצא לפניהם' — בעניין המלחמה; 'ואשר יוציאם' — בענייני הנהגת המדינה". כלומר, המנהיג חייב מצד אחד להוציא את העם למלחמה אם יש צורך, אבל חייב מצד שני להנהיג את המדינה בשעת שלום.

התכונה הרביעית: "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה". זה מזכיר לנו את הסיפור הידוע על משה רבינו בשמות פרק ג', שם נאמר: "ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו כהן מדין, וינהג את הצאן אחר המדבר". ויש על כך מדרש מפורסם: למה בחר ה' דווקא במשה רבינו? כשם שהוא ידע לדאוג לכל שה ושה בעדרו, כך הוא ידאג לכל אחד ואחד בעם ישראל.

ולכן, בקטע הקצר הזה, יש ארבע תכונות של מנהיג: שהוא מבין וסובל את הרוח של כל אחד ואחד לפי דעתו; "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש"; "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם" — הן בשעת מלחמה והן בשעת שלום; שהוא דואג לכל אחד ואחד כשם שרועה דואג לכל שה ושה בעדרו.

ומי ייתן ונשכיל לבחור במנהיגים כאלה.

הרב פרופ' דוד גולינקין הוא נשיא שוחרי עמותות שכטרֲ – ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר, נשיא בדימוס של מכון שכטר למדעי היהדות, פרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר ויו"ר עמותת מדרשת שכטר.
פרופ' גולינקין הוא אחד מהוגי הדעות המובילים בתנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) ומחבר פורה המבקש לקדם את הגישה היהודית בעידן המודרני בתוך הפרמטרים של ההלכה. הוא ייסד את המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר במטרה לפרסם ספרים העוסקים בהלכה שימושית. כמו כן, הוא המנהל של המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האישה בהלכה ותשובות וספרי הלכה שנכתבו בידי נשים.
הודות לפעילותו הבלתי פוסקת בתחום ההלכה הוא נעשה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועה, שאף זכה לכבוד מצדם של חוקרים אורתודוקסיים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן