הרשמה ללימודים
תרומה לשכטר
English

היכן קבורים המקבים?

כולנו מכירים את משפחת המקבים – אב המשפחה מתתיהו ושבעת בניו – הם שעמדו מאחורי המהפכה הדתית והשלטונית שעברה ארץ ישראל במאה השנייה לפנה"ס – מרידתם בשנת 167 לפנה"ס כנגד השלטון הסלווקי שהובילה להקמת ממלכה החשמונאים העצמאית בשטח ארץ ישראל. אבל היכן הם קבורים? היכן נמצא מקום קברם של המקבים?

מה הבעיה? תכתבו ב-WAZE "קבר מתתיהו ובניו" וצאו לדרך. התוכנה תוביל אתכם בבטחה לכיוון העיר מודיעין. בכביש 443 תצטרכו לרדת מן הדרך הראשית ולחנות בסמוך ל"קברות המקבים" ומשם הליכה קצרה בשביל תוביל אתכם אל יער שבו שוכן מבנה מרשים. בתוך הקבר תמצאו מצבה ועליה כתוב שחור על גבי לבן "פה טמון מתתיהו בן יוחנן כהן גדול." לאחרונה אף מישהו כיסה את המצבה בפרוכת אדומה ועליה רקום מגן דוד.

אך ישנה כאן בעיה. המבנה שבו נמצא קבר מתתיהו הוא למעשה קבר שיח. הוא מזוהה במקורות כשיח ע'רבאוי (חורבת הגרדי), ונראה כי לא רק שמצבת הקבר היא חדשה יחסית אלא שגם מבנה זה הוא לא עתיק יומין ובוודאי שאיננו מבנה מן התקופה החשמונאית – אז נקברו משפחת המקבים באזור.

מה אנחנו יודעים מן המקורות ההיסטוריים על מקום קברם של המקבים? המקור הקדום והחשוב ביותר הנוגע לתעלומה זו הוא ספר מקבים א' אשר חובר במאה השנייה לפנה"ס. שם (פרק יג, כז-ל) נזכר כיצד לקח שמעון את עצמות אחיו יונתן וקבר אותן במודיעים כפר אבותיו. בהמשך מצוין בספר הקדום כיצד בנה שמעון על קבר אביו ואחיו ו"יגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור ויעמד שבע פירמות (ציונים) אשה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת האחים ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים גדולים ויעש על העמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורד ים." מקור חשוב נוסף על מיקום ומראה קברי המקבים הוא ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (פלביוס יוספוס), אשר חי בארץ ישראל במאה הראשונה לסה"נ. בספרו קדמוניות היהודים (פרק יג, 213-211) הוא מזכיר כי שמעון בנה על קבר אביו ואחיו שבע פירמידות, עשה להן בסיסים והקיפן בעמודים גדולים, והכל במטרה שיורדי ים יוכלו לראות את הקבר ממרחק. גם אבות הכנסייה אאוסביוס והירונימוס מתארים את מודיעין ואת מצבת הקבר והוא אף מופיע במפת מידבא מן המאה השישית לסה"נ. ממקורות אלו ניתן להסיק כי מבנה הקבר עמד במקום גבוה יחסית וכי ניתן היה לראותו מן הים התיכון, מרחק של כ-30-25 קילומטרים משם. ניתן לשער כי הקבר עמד סמוך לדרך הראשית שחצתה את האזור ובסמוך לכפר מודיעין, מקום הולדת משפחת המקבים.

תעלומת מקום קברם של המקבים מעסיקה את חוקרי ארץ ישראל דורות רבים. כבר באמצע המאה התשע-עשרה ניסו לגלות את המקום חוקרים נוצריים והרצון לפתור את התעלומה אף מלווה חוקרים ישראלים. היום אנחנו יודעים כי המקום שזוהה על ידי התנועה הציונית החל משנת 1909 כקברי המקבים, "קובור אל יהוד," איננו המקום הנכון והטקסים שנערכו במקום זה לאורך שנים רבות פסקו. מרוץ הלפיד כבר איננו נפתח במקום זה.

בשנים האחרונות, לאור סקרים וחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באזור מודיעין הוצעו מספר מקומות לזיהוי מודיעין ומקום הקברים. כך למשל, כאשר נבנתה העיר מודיעין, נחשף ישוב קדום בשם ח'רבת אום אל-עומדן ועלתה ההצעה לזהות את מודיעין שם. כאשר הורחב כביש 443 נתגלו בצד הכביש מערות קבורה ובהם שרידים מעניינים והוצע לזהות את קברי המקבים שם. דומה כי ההצעה המעניינת ביותר היא לחפש את מקום הקברים בקבר השיח, שיח ע'רבאוי. במקום זה ערך בשנת 2006 עמית ראם מרשות העתיקות מחקר מוגבל שכלל ניקוי של השרידים במקום. הוא אף השתמש ברדאר חודר קרקע ומצא כי במקום מסתתר ככל הנראה מתחת לפני הקרקע אתר גדול ומונומנטלי (דוח על החפירה שלו נמצא באתר האינטרנט של רשות העתיקות "חדשות ארכיאולוגיות"). ראם מסכם כי העדויות הארכיאולוגיות שחשף במקום מחזקות את אפשרות הזיהוי של חורבת הגרדי עם אחוזת הקבר של המקבים. הוא ממליץ לערוך במקום חפירה ארכיאולוגית מסודרת ושיטתית שתספק תשובות ותאשש או תזים את זיהויו של האתר. עד כה לא נערכה חפירה שכזו.

האם צודק לפיכך אותו איש אלמוני אשר ביוזמתו הפרטית הקים את מצבת קבר מתתיהו בתוך קבר השיח ומשך לשם מתפללים רבים? האם יכול להיות שזה הוא באמת מקום הקבר? ימים יגידו.

פרופ' דורון בר הוא מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים





    גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

    דילוג לתוכן