על הדתות כגשר במפגשי תלמידים יהודים וערבים בגליל ובמרכז

דיאלוג ישיר

עצם קיומם של מפגשי נוער יהודים וערבים מעורר לעיתים קרובות דיון אידיאולוגי סוער באשר לקונפליקט הישראלי–פלסטיני במזרח התיכון ובאשר לפתרונותיו. ואולם, כשמתבוננים במפגש ישיר בין ילדים יהודים בני 11-10 לבין מקביליהם הערבים נוצרים ו/או המוסלמים מבית ספר אלונה במושב עמיקם ומבית ספר אלוואספיה בנצרת, חשים מיד שיש כאן סיפור אחר לגמרי.
התלמידים שמתרגשים לקראת בואם של אורחיהם, קצת חרדים אך שמחים להיפגש, יוצרים מהר מאוד חברויות ומבקשים ממוריהם להוסיף מפגשים נוספים על אלו שתוכננו. דבר זה אינו מפתיע כשלעצמו, כאשר מדובר בילדים המשחקים או מבלים ביחד בספורט או בריקוד. הרי בתוך תוכנו אנחנו סומכים על הילדים, שימצאו שפה משותפת, שפת הילדות.

דתות כגשר?

הדבר מפתיע יותר ברגע שמכירים את התכנית שלהם, “דיאלוג וזהות”, בה התלמידים נדרשים לבוא לכל מפגש בידיים מלאות מבחינה תרבותית. המפגש מזמן עבורם הזדמנות להכיר את תרבותו של השני, יהודי או ערבי-נוצרי או ערבי-מוסלמי, דרך התרבות המשפחתית והדתית הייחודית של כל אחד ואחד. הם מגלים את האחר בהקשר התרבותי-דתי שלו, כשגילוי המשותף או הדומה משמח תמיד (“גם אצלי בבית זה כך או כך”, “גם אני אוהב את זה”…) וגילויי השונה מעוררים לרוב סקרנות וכבוד (“מה המסורות והטקסים שלכם?”).
זהו האתגר של התכנית והחידוש שבה. ציר הדתות כנושא מרכזי של הידברות בין יהודים וערבים, נמצא לא מעט בין מנהיגי דתות שונות הנפגשים סביב הבנות פילוסופיות-תיאולוגיות. אבל תלמידי כיתה ה’ או ו’?

בהתבסס על ניסיונות שונים בתכניות דיאלוג יהודי-ערבי בשלושת העשורים האחרונים ועל מאמרו של בן מולוב : “האם הדת יכולה להצליח במקום בו הפוליטיקה נכשלה?”, פיתחנו קונספט חינוכי חדש בו התלמידים יחקרו את שלושת הדתות המיוצגות במפגש במטרה לקדם הבנה, הכרה, הוקרה, כבוד ואמון אחד כלפי השני. הדת, הנחשבת לגורם המפריד בין הקבוצות, מחריף את הקונפליקט ומגדיל את הריחוק, משמשת כאן כגשר אפשרי אל האחר.

אל האחר, אך גם אל עצמנו; כולם מתכוננים מראש ולומדים על תרבותם הם, כשלב מקדים הכרחי לקראת המפגש. לימוד מקדים זה בא מתוך התפיסה החינוכית הגורסת כי ההיכרות האישית עם מורכבות התרבות שלי, היא המאפשרת פתיחות גם כלפי מורכבותו של האחר. מושג “האחר” נתפס כאן כהזדמנות לבחון את עצמנו כאחרים וכמקבלי אחרים גם יחד. התלמידים מארחים ומתארחים לסירוגין 4 פעמים בשנה, ובכל פעם מעמיקה היכרותם עם המסורות, עם האמונות ועם הערכים של קבוצת ההתייחסות שלהם עצמם ועם אלו של אורחיהם.

המשתתפים חווים מצבים שונים בהם הם שייכים לרוב או למיעוט, ומתרגלים רגישות כלפי השונה פנים מול פנים, ובכך יש בתכנית זו כעין תרגום מעשי לאמרה שבתנ”ך: “כי גר היית בארץ מצרים”.

חינוך לתקווה

אחרי 7 שנות פעילות, והרחבת התכנית ל-14 בתי ספר, אנחנו יכולים לומר שההימור היה למציאות, ובתי הספר השותפים רואים היום בתכנית “דיאלוג וזהות” חלק אינטגראלי מהחזון החינוכי של קהילת בית הספר.
מסתבר שהתלמידים מרוויחים כמה פעמים: פעם אחת בגילוי הדתות האחרות כתרבויות מורכבות עם מערכת של אמונות, ערכים ומסורות עתיקות. פעם שנייה בהעמקה בתרבות האישית שלהם ושל משפחתם, כהכנה למפגשים בנושאי חגים, טקסטים עתיקים מכונני זהות, טקסי מעבר במעגל חיי האדם, ופעם נוספת כשהם מופתעים לגלות תקוות חדשות באשר לחיים המשותפים כאן בישראל.

כדי לעמוד על תוצאות המפגשים והתכנית, נפגשנו כעבור שנה עם בוגרי התכנית, תלמידי בי”ס אלואספיה בנצרת על מנת לקבל מהם משוב. מה שעלה בצורה ברורה היה:
כל התלמידים זכרו את כל השמות של חבריהם היהודים מביה”ס השותף – אלונה.
כל התלמידים רצו לשתף אותנו בדבר חדש שהם למדו על עצמם או על האחרים.
תלמידים ביקשו להבהיר כי עד כה “לא האמינו שניתן לעשות שלום בין היהודים לערבים אך היום הם כל כך רוצים בכך!!!”
כל התלמידים ביקשו מפגש המשך גם בכיתה ו’.

המורים והמנהלים הנושאים על כתפיהם את הובלת התכנית בשותפות מלאה עם עמיתיהם היהודים והערבים, משמשים כאן מודל לחיקוי עבור תלמידיהם. מודל העבודה המשותפת מעורר השראה: הם מתכננים יחד את המפגשים ומנחים אותם ביחד, תוך מתן כבוד ומקום לשני, לשפתו ולתרבותו. הם פותחים את דלתות בית הספר ובית התפילה הסמוך (בית כנסת, כנסייה ומסגד) כהזמנה להכיר את נכסי התרבות של תלמידיהם. המורים אף הם נפגשים ולומדים על עצמם בקבוצת דיאלוג כדי להתנסות במפגש הישיר בעצמם וכך להכיל את המפגש של תלמידיהם מתוך אמפתיה והבנה רחבה.

הגישה המיוחדת של דיאלוג וזהות הביאה להכרה בינלאומית בפרויקט. Coexistences (דו קיום), ארגון שוויצרי המסור לחיזוק ההבנות בין יהודים לערבים בישראל, בחר פעמיים בדיאלוג וזהות להשתתף בפרויקט קיץ בן שבוע שמטרתו גישור בין שני הלאומים. תחת תנאים אופטימאליים והרחק מהלחצים של חיי היומיום, קבוצה בת 18 מורים ערכה מפגשים אינטנסיביים אך פורים ומפרים, אשר אפשרו להם להעמיק עוד יותר את אפיקי התקשורת ביניהם.

איכות הדיאלוג

השותפים לפרויקט מבקשים לאפשר לתלמידיהם לקחת חלק פעיל בקידום ההבנות בין מרכיביה השונים של החברה הישראלית שהם חיים בה במפגש בין יהודים לערבים. חוויה זו תורמת להבניית חברה ישראלית בוגרת יותר אשר יכולה למנף את השונות בין חלקיה, הנתפסת לרוב כמוקד לחילוקי דעות ולסכסוכים – לשונות שהיא משאב לבניית חברה דמוקרטית, פלורליסטית, דינאמית ויוצרת. התהליך אותו עוברים המשתתפים מורכב משילוב של למידה, התבוננות והעמקת הזהות האישית והקולקטיבית של כל אחד מהם, העמקת ההבנות הבין-תרבותיות ביניהם ומזעור תחושות הייאוש וחוסר התקווה הנגרמות מחוויית חוסר אונים מול סכסוך חריף, מורכב ומתמשך.

הנחת היסוד היא שדיאלוג ישיר נמצא בבסיסו של כל תהליך חינוכי משמעותי, שיכשיר את הדור הבא לחיים בחברה רבת תרבויות דמוקרטית וסובלנית. וכפי שטוען דן בראון, “בעתיד תיקבע הזהות הקולקטיבית הישראלית על פי איכות הדיאלוגים שיתפתחו בין חלקי הזהות שאינם תואמים יותר אחד את השני.”
חברי צוות התכנית, יהודים וערבים כאחד, מדברים על כך שהם ברי מזל להיות שותפים לתכנית שמעוררת תקווה זהירה לחיים המשותפים בחברה הישראלית. וכידוע תקווה היא מצרך נדיר וחשוב באזורנו ובעולם.

1) דיאלוג וזהות מיוזמתה של קרן תל”י בשיתוף עם מרכז ירושלים ליחסי יהודי ונוצרים ‘ JCJCR, הינה תוכנית חינוכית ייחודית לקירוב לבבות, כבוד הדדי והעמקת ההבנה בין מנהלים, מורים ותלמידים ערבים נוצרים ומוסלמים מרשת בתי ספר הקתוליים בישראל ויהודים מרשת בתי ספר תל”י. בשיתוף משרד החינוך, מחוז צפון ומחוז חיפה.
בהובלת מחנכיהם, כ-400 תלמידים מוזמנים כל שנה לבירור, העמקה ולמידה על האוצרות התרבותיים של שלוש הדתות, עליהם מבוססים הזהויות המורכבות של כלל הילדים המשתתפים, תוך מפגש בין אישי ישיר, מכבד ומעצים בבתי הספר.

2) Managing Conflict: Can Religion Succeed Where Politics Has Failed? Ben Mollov, in JERUSALEM VIEWPOINTS No. 548 10 Heshvan 5767 / 1 November 2006
Dr. Ben Mollov is on the faculty of the Interdisciplinary Department of Social Sciences and Program in Conflict Management at Bar-Ilan University

3) דן בר-און “על האחרים בתוכנו – תמורות בזהות הישראלית מנקודת ראות פסיכולוגית-חברתית”.